סטפן סאנדר-פאס, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ברגן (UiB) בנורבגיה, הושעה עד סוף סמסטר אביב 2027, בעקבות סערה שעוררו התבטאויותיו בנושא השואה. הממונה הזמני בשגרירות ישראל באוסלו, איתן הלון, פעל מול הגורמים הרלוונטיים במדינה באופן מיידי.
פרופ' סאנדר-פאס, יליד אוסטריה, הצטרף לאוניברסיטה בנורבגיה ב-2020 ומונה לפרופסור ב-2024. לפי הדיווחים, בבלוג באנגלית שכתב תחת שם בדוי, טען כי לא היו "מחנות השמדה או מוות" ייעודיים. בפוסט אחר השתמש במונח "מחנות ההשמדה" במרכאות. במאמר אחר כתב על "שפע של שקרים" בנוגע לתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, והביע ציפייה כי האליטות במערב ינטשו את "תעמולת האימים הקשורה ל'שואה'".
דגל נורבגיה בברגן
דגל נורבגיה בברגן
דגל נורבגיה בברגן
(צילום: Wirestock Creators, shutterstock)
בעקבות הפרשה פרסם הפרופסור הודעת התנצלות, שבה הביע צער בפני ניצולי השואה ובפני כל מי שנפגע מפשעי הנאצים. הוא הצהיר במפורש כי השואה היא עובדה היסטורית וכי אינו מכחיש את הפשעים שביצע המשטר הנאצי, לצד הסתייגות מההאשמות שהופנו כלפיו.
רקטורית האוניברסיטה, מרגרט האגן, מסרה לתקשורת כי אין להטיל ספק בכך שהמוסד מסתייג מהכחשת השואה. לדבריה, מדובר בהתנהלות בלתי מוסרית בעליל וחסרת בסיס מדעי. עם זאת, היא ציינה כי מתוקף תפקידה אין ביכולתה לדון בסוגיות הנוגעות להמשך העסקתו של הפרופסור. עוד מסרה כי תעביר לשגרירות ישראל את המסר שלפיו האוניברסיטה שותפה לדאגתה לנוכח העלייה באנטישמיות בחברה.
גם עמיתיו של הפרופסור באוניברסיטה פרסמו הודעת גינוי חריפה. הם דחו את ניסיונו להפריד בין התבטאויותיו כאדם פרטי לבין אחריותו כפרופסור להיסטוריה וכחבר בקהילה האקדמית. לדבריהם, לא ניתן ליצור הפרדה כזו כשמדובר בהתבטאויות פומביות בנושא השואה.
הממונה על שגרירות ישראל בנורווגיה, איתן הלון
הממונה על שגרירות ישראל בנורווגיה, איתן הלון
הממונה על שגרירות ישראל בנורווגיה, איתן הלון
(צילום: מתוך רשת X)
בהמשך לפניית הממונה הזמני בשגרירות ישראל, התייחס גם סגן שר החוץ הנורבגי, אנדראס מוצפלדט קראביק, לפרשה. "כמובן, צריך להיות חופש ביטוי לאנשי אקדמיה, בדיוק כפי שהוא צריך להיות לכל אדם אחר. אך אין משמעות הדבר שאי-אפשר להעביר ביקורת", הוא אמר.
הוא הוסיף כי המקרה, כפי שתואר, נתפס כבלתי מתקבל על הדעת, וכי ממשלת נורבגיה מסתייגת באופן נחרץ מעמדות אנטישמיות, מאפליה ומאמירות רוויזיוניסטיות העלולות לתרום להכחשת השואה. עוד הזכיר את תוכנית הפעולה למאבק באנטישמיות שהציגה הממשלה ב-2024, שאחד מיעדיה הוא חיזוק המאמצים למאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה.
הממונה על שגרירות ישראל באוסלו בירך על הפעולה המהירה שנקטה רקטורית האוניברסיטה בהשעיית הפרופסור. "ככל שהניצולים נעלמים, עלינו להיות ערניים יותר ויותר ולהבטיח אפס סובלנות כלפי הכחשת השואה ועיוותה", הוא אמר.