אוניברסיטת קולומביה סיימה את העסקתה של פרופסורית בכירה למשפטים ומנהלת מרכז המגדר והמיניות שלה, בעקבות חקירה פנימית שגילתה כי היא הפלתה סטודנטים ישראלים.
האוניברסיטה הצהירה כי ההחלטה התבססה על ממצאי חקירה שחשפו כי פרופ' קתרין פרנקי, שעבדה במוסד 25 שנה, חרגה ממדיניות האוניברסיטה בנושא אפליה והטרדה. פרופ' פרנקי, מנגד, טוענת כי סיום העסקתה הוא חלק מהתנכלות ממוסדת בשל תמיכתה הפומבית בזכויות הפלסטינים.
במרכז המחלוקת עמדו התבטאויותיה של פרופ' פרנקי בריאיון טלוויזיוני לאחר ההפגנות הסוערות בקמפוס בינואר 2024. פרופ' פרנקי התייחסה אז לאירוע שבו תלמיד ישראלי פיזר נוזל בעל ריח חריף על מפגינים פרו-פלסטינים שדרשו מהאוניברסיטה להתנתק מהשקעות בישראל. הסטודנט, יוצא צה"ל, הושעה בעקבות התקרית, תבע את האוניברסיטה על תגובה לא מידתית וזכה לבסוף לפיצויים בסך 395 אלף דולר.
במהלך הריאיון, פרופ' פרנקי אמרה כי היא ופרופסורים אחרים במוסד מודאגים מכך ש"כל כך הרבה מהסטודנטים הישראלים האלה שמגיעים ללמוד בקמפוס מגיעים ישירות אחרי השירות הצבאי שלהם. זה ידוע שהם מטרידים פלסטינים וסטודנטים אחרים בקמפוס שלנו". לאחר מכן הבהירה המרצה כי "מזמן יש לי חשש שהמעבר מהלך הרוח הנדרש מחייל לזה של סטודנט עלול להיות קשה עבור אנשים מסוימים, וכי האוניברסיטה צריכה לעשות יותר כדי להגן על בטיחותם של כל חברי הקהילה שלנו".
ההתבטאויות האלה גררו תלונות רשמיות מצד חברי סגל, שטענו בפני הנהלת המוסד כי מדובר בהכללה פוגענית כלפי סטודנטים ישראלים וכי פרופ' פרנקי "מטרידה את חברי קהילת קולומביה על סמך מוצאם הלאומי".
בחקירת חיצונית של האוניברסיטה, שנערכה על ידי משרד עורכי דין עצמאי, נקבע כי דבריה של פרופ' פרנקי אכן חרגו ממדיניות השוויון של האוניברסיטה. בנוסף נמצא כי היא חשפה את שמו של אחד המתלוננים נגדה בתקשורת ושיתפה פוסטים ברשתות החברתיות שהשמיצו אותו וקראו לו "רוצח עם". בעקבות זאת, סוכם על סיום העסקתה באוניברסיטה. עם זאת, פרופ' פרנקי טענה כי מדובר ב"פיטורים במסווה של פרישה". לדבריה, היא הפכה למטרה בשל עמדותיה הפוליטיות וההנהלה אפשרה שימוש מניפולטיבי בהליכים משמעתיים כדי להצר את צעדיה.
מחאה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה
(צילום: מיכאל לובש)
בהצהרה שפרסמה אמש (יום ו') האשימה פרופ' פרנקי את הנהגת האוניברסיטה ביצירת "סביבה רעילה ועוינת", שהפכה את המשך פעילותה האקדמית לבלתי-אפשרית, לדבריה. "אני עוזבת את תפקידי – ובמחיר משמעותי – לא משום שהטקטיקות נגדי הצליחו, אלא כדי למקד מחדש את מאמציי במאבק למען זכויותיהם וכבודם של הפלסטינים", היא כתבה.
לדבריה, כל חטאה היה בכך שגינתה את "הריסוס של מפגינים פרו-פלסטינים בקמפוס בחומר כימי רעיל, שגרם לפציעות חמורות כל כך עד שכמה סטודנטים אושפזו". היא טענה כי האוניברסיטה אפשרה "להשתמש בתהליך המשמעתי שלה ככלי לניגוח פוליטי" וכי היא הפכה ליעד למתקפות ולהטרדות חוזרות, כולל מעקבים, איומים ברצח והפצת סרטונים ערוכים נגדה ברשתות החברתיות. לטענתה, "האוניברסיטה זנחה את מחויבותה למשימה האקדמית שלה ולהגנה על חברי הקהילה שלה".
היא הוסיפה: "מאז שחברי דירקטוריון קולומביה מורכבים ברובם ממנהלי קרנות גידור, בנקאים להשקעות ומשקיעי הון סיכון, הפכה האוניברסיטה למעין תאגיד נדל"ן יותר מאשר מוסד חינוכי ללא מטרות רווח. בעת הזאת, שבה המתקפות על ההשכלה הגבוהה הן החריפות ביותר מאז ימי המקארתיזם, קולומביה בחרה לשתף פעולה עם אויבי החופש האקדמי במקום להגן עליו".
3 צפייה בגלריה
המאהל באוניברסיטת קולומביה, שבו שהו פרו-פלסטינים
(צילום: Stephanie Keith / Getty Images)
פרופ' פרנקי שכרה תחילה משרד עורכי דין תעסוקתי מוכר בניו יורק כדי שייצג אותה מול האוניברסיטה, אך לאחר שהחל לייצג אותה בתיק, החליט המשרד "לנטוש" אותה כדבריה, ללא כל הסבר או הודעה מוקדמת. המשרד, Outten & Golden, הגיב בהצהרה כי אימץ את הכלל נגד לקיחת תיקים בענייני חופש הדיבור של עובדים כמו זה של פרופ' פרנקי "בשל האופי הייחודי של סכסוך ישראל-עזה, והתשוקה והכאב העצומים שהוא יכול להציף". פרופ' פרנקי מצידה הגישה תלונה על הפרת אתיקה מצד המשרד בגין הפרת כללי התנהגות מקצועיים המחייבים עורכי דין "לנהוג בנאמנות" כלפי לקוח פעיל.
בעוד האוניברסיטה שומרת על עמדתה הרשמית, שלפיה היא מחויבת לשמירה על סביבת לימודים הוגנת לכלל הסטודנטים, מקרה העזבתה של פרופ' פרנקי עורר הדים בקמפוס ומחוצה לו. ארגון זכויות האזרח "המרכז לזכויות חוקתיות" כינה את ההחלטה "פגיעה חמורה בחופש האקדמי ובהבעת תמיכה בזכויות הפלסטינים". מתנגדי המהלך טענו כי האוניברסיטה נכנעה ללחצים פוליטיים ולרוחות הקונגרס, שבמסגרתו נאלצה הנשיאה לשעבר, פרופ' מינוש שפיק, להעיד על התבטאויותיה של פרופ' פרנקי.
באותו שימוע, הנשיאה נשאלה אז על ידי הרפובליקנית אליס סטפניק אילו פעולות משמעתיות ננקטו נגד פרופ' פרנקי בגין התבטאויותיה. פרופ' שפיק השיבה בשלב מסוים: "אני מסכימה איתך שההערות הללו אינן מקובלות לחלוטין ומפלות". הנשיאה ספגה לאחר מכן ביקורת מצד חברי סגל שאמרו כי דבריה נגד פרופ' פרנקי היו בלתי ראויים ומזיקים ליחסיה עם עובדי המוסד.
לדברי פרופ' פרנקי, השימוע בקונגרס גם הוביל לאיומי מוות נגדה והטרדות נוספות: עמיתים צילמו אותה ללא הסכמתה והדליפו את הסרטונים לארגוני ימין. סטודנטים, לדבריה, נרשמו לכיתה שלה רק כדי לעורר ויכוחים ופרובוקציות שיכולו לאחר מכן להקליט ולפרסם באינטרנט, ואז להגיש תלונות נגדה.
תומכיה של פרופ' פרנקי בקמפוס הדגישו את פעילותה רבת השנים בתחומי הצדק המגדרי, תיאוריה קווירית וסוגיות חברתיות-פוליטיות. לטענתם, המקרה שלה משקף מגמה מסוכנת של השתלטות פוליטית על הקמפוסים ופגיעה בחופש הביטוי.
מאידך, מבקריה מצביעים על כך שהתנהלותה פגעה באופן ישיר בתחושת הביטחון של סטודנטים ישראלים ויהודים, במיוחד בתקופה של מתחים גוברים בין הקהילות השונות בקמפוס. האוניברסיטה הקימה כוח משימה למאבק באנטישמיות ויוזמות לדיאלוג פנימי בקמפוס, בניסיון להרגיע את הרוחות, אך הביקורת נמשכה, והקהילה האקדמית נותרה מפולגת סביב השאלה האם ההחלטה להיפרד מפרופ' פרנקי הייתה מוצדקת או שמא מדובר בפגיעה נוספת בחופש האקדמי באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם.
מאוניברסיטת קולומביה נמסר בתגובה לפניית ynet כי "קולומביה מחויבת להיות קהילה שמקבלת את כולם והמדיניות שלנו אוסרת אפליה והטרדה. כפי שפורסם על ידי הצדדים בעניין זה, הוגשה תלונה בטענה להטרדה מפלה בניגוד למדיניות שלנו. נערכה חקירה, והוצגו ממצאים. כפי שהצהרנו בעקביות, האוניברסיטה מחויבת לטפל בכל צורות האפליה בהתאם למדיניות שלנו".
