יממה אחרי שחוק החמץ אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ולפיו מנהלי בתי החולים יועלו לאסור או להגביל הכנסה של חמץ למוסדות הרפואיים במהלך חג הפסח, רב בית החולים איכילוב, הרב אברהם רזניקוב, טוען כי החוק מיותר, גורם לקיטוב בחברה ולא יוביל לשינוי במדיניות בית החולים.
בריאיון לאולפן ynet היום (ד') אמר הרב רזניקוב כי "מה שהיה הוא שיהיה. אנחנו 22 שנים באיכילוב ואת מה שעשינו כל השנים לרווחת הציבור נעשה גם השנה. כלום לא השתנה, וכלום לא ישתנה. החוק הזה חוקק בעצם לפני 3,300 שנה, ומיום זה ואילך כל חוק נוסף רק גורע".
יש טענה שהשמיע למשל ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד, שאומר: "אני איש דתי, אסור לי אפילו לראות חמץ. כשבן אדם מסתובב עם חמץ לידי זה פוגע לי בחג". מה אתה אומר לו? "התשובה פשוטה מאוד. זה 'שולחן ערוך' מפורש, זו גמרא מפורשת, שכשנכנס לחצרך מישהו ואין זה החמץ שלך – אינך אחראי עליהם. אדם לא עובר עבירה על חמץ שאינו שלו. חד-משמעית. אני חושב שלא היה מזיק לעבור על ההלכה ב'שולחן ערוך' לפני שפותחים את ספר החוקים של מדינת ישראל, כי שם המסקנות אינן כאלה, ממש לא".
2 צפייה בגלריה
חצאים גפני חצאים גפני
חבר הכנסת משה גפני, ושלט שנתלה בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים
(צילום: יואב דודקביץ')
אתה מדבר עם רבנים של בתי חולים אחרים? כי איכילוב נמצא כמובן במרכז תל אביב, אבל בלניאדו בנתניה ובבתי חולים בירושלים שמרניים יותר. אתה מנסה לשכנע את הרבנים שם לא לאכוף את החוק? "בבית חולים לניאדו לא צריך חוק כי זה מבנה אחר של חיים, זו קהילה יחסית סגורה. זה בית חולים פרטי שהוקם בתוך קהילת צאנז, בשכונה בנתניה. זה לא דומה ולא קרוב. אנחנו לא עוסקים שם בבית חולים ציבורי או ממשלתי, אנחנו עוסקים בגוף פרטי ולגמרי זו זכותו. שמעתי מישהו שאמר 'בואו נשים איזה ארון בחוץ – נפקיד בו את החמץ ונשמור אותו עד שהאיש יצא מביקור בבית החולים'. אבל במצב כזה השומרים בבית החולים עוברים על 'בל ייראה בל יימצא', כי ברגע שקיבלת אחריות על החמץ אתה עובר על האיסור".
האכיפה היא בסך הכול לשים שלט, המאבטחים גם לא יכולים לחטט בדברים של אנשים. "בוודאי שלא. לצערי אנחנו חיים בתקופה מאוד לא פשוטה, השומרים אחראים על הביטחון וגם ככה עסוקים בפיגועים ובכל מיני מידעים, אין לנם זמן ככה. אתם יודעים מה? בואו נלך לאחד מבתי המלון הנחשבים שמגיעות אליו אוכלוסיות שונות וגם כאלה מאוד-מאוד דתיות, ונבקש מאחד מבתי המלון האלה לפתוח מזוודה של תייר אחד. בואו נראה מי יהיה מוכן לסכן את המלון שלו בפסח ולשפוך מזוודה של אחד מהתיירים שיגיעו".
2 צפייה בגלריה
לחם פרוסלחם פרוס
"קורא לכל אלה שמדברים רבות גבוהה-גבוהה: תורידו את ה'חמץ' – את ההתנשאות והגאווה. קצת צניעות, קצת ענווה"
(צילום: Shutterstock)
במקום לקרב לבבות למסורת היהודית, זה יכול להרחיק אותם ממנה? "כל חוק שאיננו נצרך גורם לקיטוב, וכרגע את כל מה שגורם לקיטוב צריך לשים לגמרי בצד. יצאנו ממצרים, הגאון מווילנה אמר שהתור היה כל כך ארוך שכשהראשון כבר עבר את ים סוף ורץ לארץ ישראל, האחרון עוד היה עם רגליו במצרים והתלבט אם לצאת. זה המנעד היהודי, אנחנו לא מוותרים על אף אחד. החוקים כרגע לא רלוונטיים, העם היהודי מעל הכול. זו יציאת מצרים. לא אוכלים חמץ כי לא רוצים להחמיץ, לא רוצים לפספס. הגאווה שבו, ההתנשאות שבו – הכול בצד. המצה זה מיצוי, המצה זה אנחנו, שבוע ימים, ואם אנשים יהיו חכמים כולם יחליטו. ההגדה מתחילה בגנות ומסיימת בשבח. הגנות הוא שהיינו עבדים ויצאנו, או שהיינו עובדי עבודה זרה ועכשיו קרבנו. בואו נוריד הכול ונזכור את השבח הזה שנקרא מדינת ישראל חופשית".
במענה לשאלה האם במהלך שנותיו כרב של איכילוב הוא נתקל בתלונות מצד דתיים שומרי מסורת על אכילת חמץ בבית החולים שמפריעה להם, השיב הרב רזניקוב: "אני כמעט לא זוכר, אבל בשבוע האחרון קיבלתי הרבה פניות. אנשים אמרו שעומדים לעשות חינגות, ואפילו שלחו לי הודעות שבהן שאלו האם לבוא ללדת, כי הבטיחו שיעשו פיצות. אמרתי להם: 'כן, אנחנו נעשה ממצות', ולא הבינו אפילו את ההתלוצצות שלי".
נשים שומרות מסורת ממש הביעו חשש להגיע לאיכילוב וללדת בפסח בגלל חמץ? "נכון. אתם מבינים לאן זה הגיע? לאן הביאו את השיח? מעולם לא ראינו את זה. 67.3% אינם אוכלים חמץ בפסח, במשך כל החג. זה המון, וזה נס גדול שקרה כאן. אנא, מכל אלה שמדברים רבות גבוהה-גבוהה, תורידו את ה'חמץ' – את ההתנשאות והגאווה. קצת צניעות, קצת ענווה. עם ישראל חי ומדינת ישראל תפרח. זו המשימה שלנו, לשכוח מכל חוק שפוגע בלכידות שלנו כעם".