שאלה:

מה משמעות צום י"ז בתמוז בימינו, ומהן ההלכות הנוהגות בו?

תשובה:

י"ז בתמוז הוא הראשון לימים המכונים ימי "בין המיצרים", והמסתיימים בתשעה באב. ימים אלה נחשבים לימי אבלות, מכיוון שאז חרבה ירושלים וחרב בית המקדש.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
אמנם זכה דורנו לראות ישועות גדולות בתוך גאולת ישראל: הקמת המדינה, מלחמות ישראל ושחרור ירושלים והר הבית. ואף על פי כן ברור לכולנו שאין בזה די, ויש עוד הרבה מה לעשות לישועת הכלל. לכן גם השנה נציין את אבלות כלל ישראל על חורבן הבית, ועל כל מה שעדיין חסר, מתוך תקווה לבניין המקדש וירושלים בשלמותם, במהרה.
על מה אנחנו צמים
(צלם: אורות)
בי"ז בתמוז הובקעו חומות ירושלים, תחילת החורבן האקטיבי שהוליד את הגלות בת אלפיים השנים, על כל האסונות שאירעו במהלכן לעם ישראל. חכמים קבעו מספר דברים המבטאים התנהגות הולמת לימים אלה: צום בי"ז בתמוז ובתשעה באב, והתנהגות של אבלות בשאר הימים.
יש הבדל בחומרת ימי הצום, מכיוון שבתשעה באב נשרף המקדש, והוא מבטא את שיא החורבן – הצום בו חמור יותר ומתחיל כבר מהערב. לעומת זאת, בי"ז בתמוז מתחיל הצום רק מהבוקר (בעלות השחר) ומסתיים עם צאת הכוכבים.
דברים נוספים שבהם מקילים בי"ז בתמוז: אין איסור על רחיצה, או על נעילת נעליים כמו בתשעה באב.

שאלה:

האם למי שיש כאבי ראש חזקים וקצת בחילות חייב לצום?

תשובה:

בימי צום מסוג י"ז בתמוז נאמר כי חולים אפילו שאין בהם סכנה, פטורים מלצום (חיי אדם, חלק ב' כלל קלג). בדרך כלל, הגדרה זו שייכת לאדם שנאלץ לשכב במיטה מחמת חוליו.
תשעה באב בכותל המערביתשעה באב בכותל המערבי
לכולנו יש סיבות להתאבל על החורבן
(צילום: רפי קוץ)
כאבי ראש ובחילות הם דברים אופיינים לרבים בזמן צום, ואינם מגדירים את הסובל מהם כחולה, ולכן אינם מהווים סיבה להפסיק את הצום.
לפי זה, אם מדובר רק בכאב ראש, כמתואר, אפשר לקחת גלולה עם מעט מים ולהמשיך. אולם אם הדבר גורם לניטרול פעילות וצורך לשכב – אפשר להקל ולהפסיק את הצום.
עם זאת, הרב הראשי לישראל, דוד לאו, פסק כי חולי קורונה פטורים מצום י"ז בתמוז השנה, וכי עליהם לאכול בו כרגיל אף אם הם חשים בטוב. בקובץ הלכות בסיסי שפרסם ברוח התקופה, קבע הרב כי גם מי שסובל מתסמין אחד או יותר של המחלה וטרם נבדק לגילוי הידבקות – לא יצום. עם זאת, מי ששוהה בבידוד מסיבות שונות אך מרגיש טוב, צריך להימנע מאכילה ושתייה.
הרב הראשי הדגיש כי הפטורים מן הצום רשאים לאכול כרגיל ולא "בשיעורים" (שיטה לפיה יש לצרוך מזון ומשקה טיפין-טיפין בכמויות קטנות ובמרווחי זמן קבועים, באופן שאינו נחשב בהלכה כאכילה של ממש). כמו כן, כתב כי אין צורך להשלים תענית זו במועד אחר.

שאלה:

האם נשים בהריון ונשים מניקות צריכות לצום בצום י"ז בתמוז?

תשובה:

בי"ז בתמוז, וכן בצומות האחרים הדומים לו, כמו צום גדליה, עשרה בטבת ותענית אסתר, יכולות מעוברות ומניקות להקל ולא לצום. הפוסקים הגדירו אישה כ"מינקת" במשך שנתיים לאחר לידה, גם אם אינה מניקה בפועל.
הרב הראשי, יצחק יוסף, מפרסם תפילה מיוחדת לעצירת המגפה בעקבות התגברותה והעלייה במספר החולים, שיש לאומרה בשעת פתיחת ההיכל בשני וחמישי ובשבת. ברבנות הראשית מדגישים כי על הציבור להישמר מאוד ולנהוג אך ורק לפי כללי משרד הבריאות, הן בנושא חבישת המסכה, שמירה על מרחק, שטיפת ידיים וכדומה. "ולא לזלזל בהם בשום צורה".
תפילה זו אושרה על ידי חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל. לפני אמירתה הורה הרב יוסף לומר את תפילת "אבינו מלכנו" והפרקים קכ"א, ק"ל וקמ"ב בתהילים. וזה נוסח התפילה המלא.
  • לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.