האסון במעון הפרטי בירושלים, שבו נספו התינוקות ארי כץ וליה גולובנציץ, מטלטל את החברה הישראלית הכללית אך מעורר שיח נוקב גם בתוך החברה החרדית. בתקשורת המגזרית ובמפלגות החרדיות מיהרו להאשים את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באחריות למצב. הרב יצחק זילברשטיין, מחשובי הפוסקים הליטאיים, הדף אתה הדברים בהקלטה שפורסמה.
"אסור להגיד כזה דבר", אמר הרב זילברשטיין בתקיפות, "אלא צריך לדעת שהכול משמיים, ואנחנו צריכים להתחזק ולהיטיב דרכינו, ולא לחפש ולהאשים את האחרים". לדבריו, "הקדוש ברוך הוא רוצה לעורר אותנו בזה שנתעשת ונחזור בתשובה, ולכן כל אחד צריך לפשפש במעשיו, ולחשוב על מה עשה ה' ככה לארץ זאת, ומה חרי האף הגדול הזה".
העובדה שהמעון לא היה מוסדר ופעל ללא רישיון העלתה מחדש את השיח על אכיפת החוק בחברה החרדית. האם מדינת ישראל ויתרה למעשה על פיקוח הגון על מסגרות החינוך החרדיות, כמו על ניהול אירועי ענק כמו ההילולה במירון או בנייה בריכוזים החרדיים שנראית לעיתים כמו אי של חוסר משילות?
"זה נובע מהנהגה שמתנהלת באופן מסוים", אומר חבר האופוזיציה בעיריית בני ברק, יעקב וידר. "אם תיסע לדרום אמריקה תמצא שם מדינות שמתנהלות על שוחד וקומבינות כשאחד מסדר לשני, לא תראה שם חוק וסדר. לצערי גם פה זה ככה. כשאתה צריך בנייה בבני ברק, תוספת בנייה, הרחבת מבנה – אתה קודם כול בודק מי אתה מכיר שמכיר מישהו בעירייה שיוכל לסדר לך. אם מישהו קיבל קנס – ישר הוא בודק אילו קשרים יש לו כדי לבטל אותו. זה מגיע מהמקום הזה".
הפגנת חרדים בירושלים, השבוע
( צילום: גיל יוחנן)
וידר מוסיף כי "גם המדינה נופלת לאירוע הזה. ראשי גופי האכיפה, קופות חולים, כל מי שצריך לנהל מהלך שלטוני בחברה החרדית הולך להנהגה, לעסקנים, פועל דרכם ומשמר את הכוח שלהם. כשפותחים קופת חולים בבני ברק או במודיעין עילית תראה את חברי הכנסת החרדים באים, ברעננה יאיר לפיד לא יוזמן. זה מעביר מסר שכל צעד בחברה החרדית עובר דרך העסקנים, וגם האכיפה".
במשטרה מנסים לאכוף את החוק תוך שמירה על מסגרת הקהילה, ולא בניסיונות לשבור אותה. דובר המשטרה למגזר הדתי והחרדי, שבתי גרברצ'יק, הוא אחד ממובילי השיח בין המשטרה לציבור החרדי דרך מנהיגיו. "בקהילה שכל מהותה והתנהלותה היא בשיח מול הרב, האדמו"ר או מנהיג הקהילה, האתגר שלנו גדול", הוא אומר. "אנחנו מנסים לצמצם את הפער הזה כדי להביא את מקבלי ההחלטות בציבור החרדי לתחושה שהמשטרה פועלת ביחד איתם, לא נגדם ולא נגד אמונתם ואורח חייהם".
לדבריו, "זה ציבור של מיליון ושלוש מאות אלף איש, הוא הולך וגדל ברוך השם, ואנחנו צריכים להטמיע את ההבנה שאנחנו באים לאכוף את החוק ולעזור בלי לנסות לשנות את האופי הדתי והחרדי, ובלי לחשוב שהחרדי צריך להתלבט אם הוא מקשיב לשוטר או לרב. זה המאמץ שלנו. זה לא על חשבון החוק ולא על חשבון אכיפה, אלא קשור לסגנון האכיפה. אכיפה זה לא דבר מרובע שרואים דרך שחור ולבן. ההתאמה, הגישה וצורת ההסתכלות בישראל בכלל מותאמת לכל מגזר ומגזר".
"לפני שמגיעים לאכיפת חוק צריך לדעת מי קהל היעד שלך. לראות מי עומדים מולך, מה הדברים שחשובים להם, ולפי זה לנתב את העשייה שלך בצורה נכונה", מסביר גרברצ'יק. "אנחנו דוגלים בקשרים עם קהילה, עם הרבנים, ובהטמעה של מש"קי קהילות. במהלך שהוביל רב המשטרה, הרב רמי ברכיהו, רבני המשטרה עומדים בקשר עם רבני הקהילות. אנחנו יודעים שיש אירועים קשים מאוד, גם אירועים בתוך המשפחה, שלא מדווחים למשטרה, ולכן הבנו שצריך לתת מענה יעיל יותר. צריך שהחרדי יֵדע שמדברים בשפה שלו: להכיר את הניואנסים, את הקודים החרדיים. הגישה הזאת נותנת מענה נכון".
