טקסים שונים ברחבי הארץ מציינים ביממה הקרובה את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, וביניהם מתקיים גם טקסים יחודיים שמציינים את זכרם של הנופלים מהחברה החרדית – החל מטקס של ארגון "שומר ישראל" מבית עמותת "נצח יהודה", שמעלה על נס את גבורתם של חללי המסלולים החרדיים בצה"ל, ועד לטקס שנותן מקום לסיפוריהם של יוצאי החברה החרדית.
בקרב אנשי עמותת נצח יהודה עלה חשד שגורמים חרדיים קיצוניים מנסים לשבש את הטקס לזכר החללים החרדים בבנייני האומה בירושלים, אחרי שזוהו 700 כרטיסים שהוזמנו מאותו מחשב. בעמותה מניחים שזה ניסיון למחות מול הטקס מתוך האולם, וביטלו את הכרטיסים האלה.
העצרת המרכזית בבנייני האומה לזכר החללים החרדים נערכה בשיתוף האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, ענף החרדים באגף כוח האדם בצה"ל ועיריית ירושלים, בהשתתפות משפחות שכולות, בכירי אכ"א והראשון לציון הרב שלמה עמאר. בטקס קרא קדיש הראל ארלנגר, בן 14, בנו של נחמיה (חמי) ארלנגר ז"ל, ששירת במילואים בעיקר במחנה שורה ובציפורית במהלך המלחמה ונהרג בתאונה.
לקראת הטקס סיפר אחיו של החלל, משה: "חמי שירת מאות ימי מילואים בהגמ"ר (הגנה מרחבית) ובבסיס ריחן. תמיד היה נכון לשרת, תמיד היה ראשון להתנדב. חמי וחבריו, שראו את הזוועות במחנה שורה ובאתרי אר"ן (אירועים רבי נפגעים) בגזרת הצפון, שילמו מחיר נפשי כבד. גם נפשו של חמי, שהיה אדם קשוח, גבר שבגברים, צולקה. הוא נשא את המראות והזוועות איתו, סבל ייסורי נפש ונשמתו לא ידעה מנוח, עד לרגע הנורא שבו נהרג".
הוא מספר כי "חמי נהרג כשהיה בדרכו הביתה מהבסיס להדלקת נר ראשון של חנוכה עם אשתו, חמשת ילדיו וחברים. הם המתינו לו בבית, אבל הוא לא הגיע. חמי היה בחייו דמות פלא, אות ומופת לנתינה וחסד במאור פנים, לאהבת אדם ויראת שמיים. חמי השאיר לנו צוואה לחיים: תהיו טובים, תהיו חמי. עשרות מיזמים ומעשי חסד שנעשו לעילוי נשמתו הטהורה של חמי מלווים אותו למנוחת עולמים, ומצטרפים לאין-ספור המעשים הטובים שהספיק לעשות בחייו".
4 צפייה בגלריה
חמי ארלנגר ז"ל, שהתנדב באיחוד הצלה ובארגונים נוספים. נפל בעת שירותו
(צילום: איחוד הצלה)
ארלנגר מוסיף ומספר על אחיו: "לפרנסתו הוא עסק בהתקנת דלתות. היו לו ידי זהב, הוא ידע לתקן ולהרכיב כל דבר. קראו לו 'חמי כול יכול', והוא השתמש בכישוריו כדי לעשות טוב לכל אדם. חמי היה מתנדב בכל נימי נפשו, הוא היה רכז בטיחות בסניף חריש של 'איחוד הצלה' והתנדב בשורה ארוכה של ארגונים כמו 'שומרי הארץ', 'עזר מציון', 'ידידים' ועוד. אצל חמי לא היה דבר כזה 'לא יכול'. הוא ידע לשבור קירות ולעבור דרכם, לשבור מחיצות ולקרב לבבות. כולם היו חברים שלו, כולם הרגישו שהוא החבר הכי טוב שלהם והוא נתן את כל מה שהיה לו לאחרים".
הוא מעיד כי חמי "היה איש מצחיק, המסמר של החבורה. תמיד עם חיוך ענק על הפנים, תמיד נכון לשמוע, להטות אוזן ולהקשיב למצוקות של האחר. כולם הרגישו שהם חייבים לו הכרת הטוב על מה שנתן להם. ראו את זה בהלוויה, כי מאות אנשים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה, תחת גשם שוטף. ראו את שיירת המכוניות והאופנועים שהגיעו מכל הארץ לעשות לו כבוד. העיר נתניה לא תשכח אותו וגם אנחנו. חמי היה איש עשייה, הוא היה הראשון להתנדב ויצא להצלת חיים בכל שעה, בכל מקום ובכל זמן".
4 צפייה בגלריה
האירוע בשנה שעברה לזכר הנופלים מהמסלולים החרדיים, שנערך בהפרדה מגדרית
(צילום: חיים טויטו)
טקס זיכרון עם אופי חרדי נערך גם בבית שמש, והועבר בשידור חי באתר "כיכר השבת". בבני ברק נערך גם כן טקס זיכרון, בהשתתפות ראש העיר וחברי העירייה, בגן העצמאות בעיר. "בראש מורכן ובגעגוע לטובי ילדינו שנפלו על משמרתם במערכות ישראל", נכתב בהזמנה לטקס שנשלחה למשפחות שכולות המתגוררות בעיר.
לאורם של יוצאי החברה החרדית
בתל אביב מתקיים טקס "בדרכם" להנצחת עשרות יוצאות ויוצאי החברה החרדית שנהרגו במערכות ישראל או נרצחו בפעולות איבה. הטקס מאיר את סיפוריהם האישיים ואת מסע חייהם המורכב, כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הוא נערך ביוזמת ארגון "יוצאים לשינוי", מכינת "גוונא" וארגון "מתייצבים אל הדגל", ובשיתוף משרד הביטחון ועיריית תל אביב-יפו.
דבריו של הנשיא יצחק הרצוג לזכר החללים יוצאי החברה החרדית
(צילום: בית הנשיא)
האירוע בתל אביב מפגיש בני משפחות וחברים למעמד מרגש של זיכרון משותף, השוזר עדויות אישיות, דברי הספד וקטעי תרבות.
לצד ההנצחה, האירוע מדגיש את תרומתם וגבורתם של הנופלים ואת בחירתם האמיצה להשתלב ולפעול למען המדינה – עדות חיה לשייכות, אחריות והמשכיות.
גילי יוסקוביץ'-פורת, ניצולת טבח 7 באוקטובר שהשתתפה בטקס, הגיעה לפסטיבל נובה עם חברתה הקרובה ושותפתה העסקית, רומי אליהו ברנט. רומי נרצחה בידי מחבלים במתקפת הטרור. "מאז שבעה באוקטובר, יום הזיכרון כבר לא נחווה כמו משהו רחוק או לאומי בלבד. הוא הפך להיות אישי, קרוב וכואב בצורה שקשה להסביר", היא מעידה. "איבדתי את רומי, החברה הכי קרובה שלי, שהייתה עבורי הרבה יותר מחברה. היא הייתה בית, אור גדול בתוך החיים שלי".
לדבריה, "רומי הייתה יוצאת החברה החרדית, והסיפור שלה היה סיפור של אומץ, של בחירה, של יציאה לדרך לא פשוטה ושל בנייה מחדש. היא חיה את החיים בעוצמה, באהבה וברגישות נדירה לאחרים. בטקס הזה אני לא מגיעה רק כדי להתאבל עליה, אלא גם כדי להזכיר את הדרך שלה, ושל יוצאים ויוצאות נוספים מהחברה החרדית שנפלו בעת שהגנו על המדינה או נרצחו בפעולות איבה. זו האחריות שלנו להמשיך לספר את הסיפורים האלה, ולהמשיך לשאת איתנו את האור שהם השאירו אחריהם".
