5 צפייה בגלריה
בית הכנסת שדה נחמיה
בית הכנסת שדה נחמיה
בית הכנסת בקיבוץ שדה נחמיה
(אילת השחר)
80 שנה לא היה בשטחם בית כנסת. אצל חלקם הייתה לכך התנגדות עיקשת, אידיאולוגית. אצל חלקם אי-ההסכמה עדיין נמשכת ורוחשת מתחת ומעל לפני השטח. חרף כל זאת, התופעה - ויש שיאמרו, המגמה - כבר כאן: עשרות בתי כנסת חדשים נוסדו ונבנו ביישובים ובקיבוצים של תנועות השומר הצעיר והתק"ם. האם השפיעו בתי הכנסת החדשים על הקיבוץ? האם אופיו של המוסד הישראלי הוותיק השתנה? התשובה מורכבת ולא חד-משמעית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בשנת 1940 נוסד קיבוץ שדה נחמיה המשוייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת, ושמונה עשורים שרד ללא בית כנסת בשטחו. אבל בשנת 2014 נהרגה תמר אריאל, הנווטת הדתייה הראשונה בצה"ל, במהלך טיול בנפאל – ומותה יצר מעגלים רבים. אחד מהם, הוא בית כנסת בקיבוץ החילוני.
אריאל, צעירה דתייה מקיבוץ משואות יצחק, הייתה השראה עבור בנות דתיות, והשפיעה גם על אחד ממפקדיה, אל"מ ישי שלח מקיבוץ שדה נחמיה. אביו, גדעון, בן למייסדי הקיבוץ הנמצא כבר בשנות השמונים לחייו, היה ה"פרויקטור" שהתבקש להרים את המיזם. "אני אדם חילוני למהדרין, ואינני מבקר כלל בבית הכנסת", הוא אומר, "אבל אני מאמין באנשים. זו החולשה שלי. אני אופטימי ואני נאיבי, ואוהב אנשים".

"הבנו שזה היה רק לטובה"

אבל לא רק אופיו הנוח של גדעון שלח עמד מאחורי ההיתכנות להקמת בית כנסת, ביישוב שבו לא התפללו במניין למעלה מ-80 שנים. פרויקט ההרחבה המפורסם השוטף את הקיבוצים, שבמסגרתו מוקמות שכונות חדשות בשטחי הקיבוץ - חדר את הקרום הייחודי של המוסד הישראלי המפואר, והשפיע באופן מהותי על אופיו של המקום. לא מעט שינויים תרבותיים הגיעו בעקבותיו, ובניית בית הכנסת היא רק אחד מהם.
5 צפייה בגלריה
בית הכנסת בקיבות שדה נחמיה
בית הכנסת בקיבות שדה נחמיה
"מערכת החינוך צמחה, ושמחת חיים נוספה לקהילה". בית הכנסת בקיבוץ שדה נחמיה
("איילת השחר")
אחד התומכים הנלהבים בפרויקט ההרחבה היה גדעון שלח עצמו. אל מול החששות מ"רוח אחרת" שעלולה לפגוע במורשתו ובתרבותו הייחודית של הקיבוץ, טען שלח כי ללא הההרחבה ינטוש הדור הצעיר את הקיבוץ, והוא יהפוך ל"מוסד גריאטרי", כלשונו.
"חששנו שזה ישנה את אורח החיים", הוא אומר, "אך כעבור מספר שנים הבנו כי היה זה אך לטובה. מערכת החינוך צמחה, שמחת חיים נוספה לקהילה, וכיום אין אפשרות להשיג אף דונם אדמה אצלנו, לא בקיבוץ ולא בהרחבה".

אחד התושבים אמר: "על גופייתי"

במהלך הבדיקות שנעשו לפני שנפל הפור, ביקר שלח ביישובי בנימין כמו עפרה ובית אל, והתרשם מהחומר האנושי שפגש: "אנחנו שייכים לתק"ם, אנחנו שמאל, ולמרות זאת חלמתי שמשפחות מהיישובים הללו יתיישבו אצלנו", הוא מספר. "האנשים הללו הם מלח הארץ. באותה עת עסקנו בהרחבה, ואני אמרתי שיום אחד יקום כאן בית כנסת. האנשים שיגורו בפרויקט החדש יצטרכו בית כנסת, ואנחנו צריכים לספק להם אותו".
ההחלטה עברה בקלות? בכל זאת, זה יישוב של התק"ם. "היו התנגדויות. אחד התושבים התבטא ברוח המקום: 'על גופייתי. זה יתחיל בבית כנסת, וימשיך בחסימת כבישים ואיסור על הבערת אש בשבת'. אבל ההחלטה עברה ברוב מכובד ולא על חודו של קול".
גדעון שלח: "אני אדם חילוני למהדרין, ואינני מבקר כלל בבית הכנסת. אני מאמין באנשים. זו החולשה שלי. אני אופטימי ואני נאיבי, ואוהב אנשים"
שלח מספר כי הוא עצמו בחר שלא להשתתף בהצבעה, אך הוביל החלטת פשרה כי בית הכנסת לא ימומן מכספי הקיבוץ, וכי לא תהיה בו הפרדה מגדרית. או במילים אחרות: לא תהיה עזרת נשים.

זמירות שבת וטקסטים של רחל המשוררת

התפתחותם של בתי הכנסת בקיבוצים, כאמור, איננה ייחודית לשדה נחמיה. בקיבוצים החילוניים יש כמיהה ליהדות, לטקסי קבלת שבת, ללימוד משותף במקורות היהדות, כפי שמסביר ד"ר מוטי זעירא, העומד בראש מדרשת אורנים. "החל מסוף שנות ה-70' ועד לפני עשור, הייתה התנועה הקיבוצית עסוקה בדבר אחד: הישרדות. היא בפשטות נלחמה על חייה. המציאות הפוליטית החדשה, כללי המשחק השונים והתארגנות ההפרטה הדורסנית לא הותירו מקום לעיסוק בתרבות. משעה שהפלונטר ההישרדותי של התנועה וחבריה נפתר - צצות שאלות של סולידריות, וצומחת כמיהה כמעט טבעית לטקסי שבת, חג - ובכלל לטקסים יהודיים".
5 צפייה בגלריה
בית הנסת "מורשת תמר" בקיבוץ
בית הנסת "מורשת תמר" בקיבוץ
בית הנסת "מורשת תמר" בקיבוץ
ד"ר זעירא, אגב, עם חברים נוספים, עורך טקסי "יהדות ישראלית לפי פרשנות חילונית-פלורליסטית". היהדות הישראלית של זעירא וחבריו שואבת את מקורותיה לא רק מארון הספרים היהודי ומהטקסטים העתיקים, אלא גם מתפיסות ליברליות והומניסטיות - ומקטעי קריאה של אנשי רוח ישראלים, שאינם בהכרח שומרי מצוות.
זעירא - להבדיל מ"חילונים רדיקליים" אחרים, שמנהלים מלחמות חורמה המגיעות עד לבתי המשפט נגד תופעת בתי הכנסת האורתודוכסיים בקיבוצים - לא כופר בזכות קיומם, ואף מצהיר כי לא יתנגד לחברים שיבקשו להקים בית כנסת כזה בקיבוץ.
לצד זאת, הוא מבקר את החילונים ה"חלשים", כדבריו, שנוהים אחרי האורתודוכסים "כדי להרגיש שהם יהודים", ולא מסוגלים "לבטא את יהדותם באופן אותנטי". הוא טוען כי החברה החילונית נמצאת כל העת או במגננה או בתוקפנות נגד היהדות, שכן זו מזוהה רק עם האורתודוכסיה. אבל היהדות לא שייכת לאורתודוכסיה ויכולה בהחלט להיות גם ישראלית-פלורליסטית, שכוללת לצד זמירות השבת גם טקסטים של רחל המשוררת.

שנורר בסנדלים

שדה נחמיה החליט על הקמת בית כנסת, מבלי ליטול אגורה מכספי הקהילה. לוואקום הזה נכנסו הרב שלמה רענן וארגון "איילת השחר". רענן הוא דמות חריגה בעולם החרדי. הוא עוסק ב"קירוב", ולא ב"החזרה בתשובה" קלאסית. כך, יזם לימודי "חברותא" באמצעות הטלפון בין דתיים וחילוניים, נשים וגברים, שבהם משתתפים כיום כ-20 אלף בני אדם המשוחחים על יהדות. אבל את עיקר פעילותו הוא מקדיש לבתי הכנסת.
5 צפייה בגלריה
בית הכנסת בקיבות שדה נחמיה
בית הכנסת בקיבות שדה נחמיה
"אי אפשר להתעלם מהתמורות שחלו בעקבות ההפרטה". בית הכנסת בקיבוץ שדה נחמיה
("איילת השחר")
עד כה, היה הארגון שלו מעורב בבנייתם של לא פחות מ-65 בתי כנסת ביישובים ובקיבוצים שבהם לא נישא ה"קדיש" ולא נאמרת המילה "אמן". בימים הנוראים הוא מארגן למעלה ממאה מניינים נקודתיים נוספים בקיבוצים וביישובים הישראליים, מצפון ועד דרום.
אתם לא מיסיונרים? בונים בתי כנסת ביישובים חילוניים? "אנחנו בשנת 2021. גם אם מאוד תרצה לא תוכל לכפות על אדם כלשהו דבר שהוא לא מעוניין בו. בכל עשרות הקיבוצים הללו סייענו רק לפי פנייה שהגיעה אלינו".
הקיבוצניק הוותיק והחילוני החליט לצאת עם הרב לחו"ל, ולגייס כספים עבור בית הכנסת – שבו לא יבקר. את המסע שלו תיעד במאמר שנשא את השם המאתגר: "שנורר בסנדלים": "עבורי היה מסע ההתרמה חוויה אנתרופולוגית מרתקת. לרענן הייתה זו עבודת פרך. כבר 17 שנים הוא מתזז בין שלושה טלפונים ניידים, קובע פגישות ומנווט את רכבו השכור בנבכי הכרך", כתב. "הרב שלמה רענן הוא ה'דון קישוט' שלי, אני כולה סנצ'ו-פנצ'ו, שנורר בסנדלים, בהופעת בכורה עולמית... מה כבר ביקשתי, מרשרשים".

מחיצה על גלגלים

המרשרשים הגיעו, ובית הכנסת המפואר על שמה של הנווטת הדתייה קם והיה. החששות שמא הוא יהפוך את הקיבוץ למאה שערים, התבדו, אך גם תפילה מעורבת לא מתקיימת. "בנינו את בית הכנסת כמבנה עגול ביחד עם הנשים, כתף אל כתף", אומר הרב רענן, "כך שאין כל סיבה שהן לא ישבו איתנו. לצד זאת, האנשים שמתפללים היום בבית הכנסת רואים חשיבות בהפרדה - אז מי אנחנו שנשנה להם את סדרי המקום? מצד שני, עמדתי על כך שהמחיצה תעמוד על גלגלים".
הקיבוץ לא השתנה? "בית הכנסת לא שינה את הקיבוץ, אבל הוא אחד מתוצרי השינוי שעברו על הקיבוץ", אומר שלח. "תופעת ההרחבה ששוטפת את הקיבוצים שינתה את הקיבוץ. אי אפשר להתעלם מהתמורות שחלו בעקבות ההפרטה, שהובילו להכלת השונה, ולהבנה שאורחות החיים שעליהם הורגלנו לא בהכרח ימשיכו איתנו לנצח. מלבד מקומיים שחוזרים בתשובה – בקיבוץ שלנו או בקיבוצים אחרים – ישנם גם תושבים חדשים בהרחבה, שהרעיון הזה מוצא חן בעיניהם. בית הכנסת, אם כן, לא הפך לקטליזטור ששינה את פני הקיבוץ, אך ללא ספק הוא אחד מהפירות של מה שעובר על הקיבוצים בעשרות השנים האחרונות".