ספרי הלימוד החדשים באינדונזיה מציגים שינוי בולט: אזכורים אנטישמיים ותיאורים שליליים על יהודים הוסרו, והיחס לישראל מתון יותר. לצד זאת, הספרים מעודדים סובלנות דתית, שוויון מגדרי וכבוד הדדי. את הממצאים חושף דוח חדש של מכון IMPACT-se, המעיד על מגמה חינוכית מתרחבת במדינה המוסלמית הגדולה בעולם.
מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, החוקר ומנתח תכני ספרי לימוד בעולם על פי הסטנדרטים של UNESCO, בדק את תכני תוכנית הלימודים הלאומית החדשה באינדונזיה. המחקר ניתח למעלה מ-40 ספרי לימוד מתוכנית הלימודים "מרדקה" והשווה אותם מול ממצאי המחקר הקודם של המכון מלונדון, שבחן את תוכנית הלימודים הקודמת.
המחקר חושף התקדמות ממשית בסובלנות דתית ותרבותית, ובפרט ביחס ליהודים ולישראל. הדוח מתפרסם על רקע פרסומים שלפיהם לפני מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 = ישראל ואינדונזיה היו בשלבים מתקדמים לקראת פתיחת נציגויות מסחריות הדדיות - כצעד ראשון לנורמליזציה - מה שמעניק למגמות החינוכיות שזוהו בו משקל ציבורי נוסף. אף שההכרזה נדחתה בעקבות המלחמה, הממצאים מעידים על תשתית ערכית מתפתחת בחינוך האינדונזי, התואמת שיח של סובלנות והיכרות הדדית.
מהדוח עולה כי מספרי הלימוד באינדונזיה נמחקו קטעים שקידמו סטריאוטיפים אנטישמיים. בין היתר הוסרו תיאורים של יהודים כחמדנים, רמאים או לא ישרים, בין היתר: סיפור על שימוש בכסף מזויף בידי יהודים; טענה שכסף הוא השיקול הראשון בשידוך בנות יהודיות; וסיפור שבו יהודי ירק על הנביא מוחמד תמורת כסף.
ספרי "מרדקה" מציגים יחס מאוזן וסובלני יותר כלפי יהודים. יהודים מוכרים כ"אנשי הספר"; התורה מתוארת כבעלת התאמה לקוראן; ואף נרשמת הערכה להיבטים סביבתיים של "יום השבת". כבר מכיתה ד’ נעשה שימוש ב"חוקת מדינה" ותיאורי יחסיו ההרמוניים של הנביא מוחמד עם יהודי מדינה, לצורך חינוך לחיים משותפים וכבוד הדדי בחברה רב-תרבותית. בספרי דת לקהילה הנוצרית מודגשת יהדותו של ישו ונפסלת האשמה קולקטיבית כלפי יהודים במותו.
בנוסף, מיקוד התוכנית בהיסטוריה מקומית מביא לכך שהסכסוך הישראלי-פלסטיני כמעט ואינו נידון. בהשוואה לתוכנית הלימודים הקודמת הוסרו אזכורים בודדים שתיארו את ישראל כ"מדינה קולוניאלית" וביקרו ניסיונות לשיפור היחסים עמה.
לגבי ג'יהאד וכופרים - נמצא מסגור זהיר ומגוון יותר. בספרי הלימוד נוספו והודגשו פרשנויות לא אלימות לג'יהאד - מאמץ מוסרי לתיקון חברתי ולא רק מלחמה והדגשת יחס אתי כלפי לא מוסלמים. יחד עם זאת, בהקשר ההיסטורי המקומי של הקמת אינדונזיה, ג'יהאד מתואר גם כמאבק נגד הקולוניאליזם וכחלק ממאבק העצמאות של המדינה המוסלמית המאוכלסת בעולם. מושג "כופרים" מוצג באופן מורכב, כולל הימנעות מהדבקת התווית ללא הצדקה ועידוד יחס הוגן כלפי מי שאינם עוינים; ספר לכיתה י"א אף מציין כי גם "כופרים" זוכים לברכת האל.
מגדר ולהט"ב - כיוון שוויוני יותר: בדוח נמצא כי הדגשת אחריות משותפת לנשים וגברים במשפחה ובמרחב הציבורי והכרה בפערים מגדריים כסוגיה חברתית. התבטאויות מפורשות נגד להט"ב שהופיעו בעבר - כגון ההגדרה שיחסים להט"בים "נוגדים את טבע האדם" - הוסרו.
מקום נוסף לאיזון - נותרו אזכורים נקודתיים בספרי אסלאם המייחסים ליהודים כוחות כישוף או כאלו שלא מכירים טובה. נושא השואה אינו נלמד כיחידה עצמאית - נושא שמחייב העמקה - אך יש אזכור עקיף לרדיפת יהודים על ידי הנאצים במסגרת שאלה על הפרות חמורות של זכויות אדם. ישראל כמעט שאינה מוזכרת בספרים – דוגמה בודדת שנמצאה ציינה את סירובה של אינדונזיה להזמין משלחות מישראל וטייוואן למשחקי אסיה והמתח שהפעולה יצרה מול הוועד האולימפי כמשפט עובדתי בספר היסטוריה לכיתה י"ב.
מרכוס שף, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, אמר: "מעודד מאוד לראות שספרי הלימוד של אינדונזיה נמצאים במסלול יציב של הכללה גוברת. ראוי לציין כי תיאורים שליליים על יהודים וישראל שנמצאו במהדורות קודמות הוסרו, דבר המעיד על גישה חינוכית ניטרלית ואחראית יותר. אנו מצפים לראות שמגמה זו תימשך ככל שתוכנית הלימודים תתפתח ותעצב את דעותיהם וגישותיהם של 58 מיליון ילדים באינדונזיה".
אריק אגסי, סמנכ"ל מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, הוסיף: "הכוח של ספר לימוד איננו מסתיים בכיתה – הוא מעצב את החברה כולה. ילד או ילדה שיושבים היום בכיתה באינדונזיה ולומדים על כבוד הדדי ועל סובלנות, יכולים להיות בעוד עשרים שנה מנהיגי הדור הבא של המדינה הגדולה בעולם המוסלמי. זו הוכחת היתכנות לרפורמה שקטה אך עמוקה - כזו שמקדמת סובלנות מבלי לוותר על זהות לאומית. חינוך נכון הוא לא רק כלי לימודי, אלא מנגנון ליצירת עתיד אחר – עתיד שבו שפה של הכלה מחליפה שפה של סטריאוטיפים".
