גרפיטי נגד יהודים וישראל הפכו לתופעה בגרמניה. לאחרונה נתלו על כמה בתי עסק שלטים שעליהם נכתב "הכניסה ליהודים אסורה", דבר שמזכיר את עליית הנאצים ושנות ה-30 האפלות של המאה הקודמת. עבור יהודים רבים האנטישמיות בגרמניה הפכה מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום.
במחקר חדש, שפרסם השבוע תאגיד השידור הגרמני DW, מתואר כיצד מתקפת חמאס הרצחנית על ישראל, שבה נרצחו יותר מ-1,200 בני אדם ונחטפו 255 נוספים, הותירה חותם עמוק על הקהילה היהודית והישראלית בגרמניה.
2 צפייה בגלריה
הפגנות פרו פלסטיניות בדיסלדורף גרמניה
הפגנות פרו פלסטיניות בדיסלדורף גרמניה
הפגנות פרו פלסטיניות בדיסלדורף גרמניה
(צילום: REUTERS/Thilo Schmuelgen)
המחקר, שנערך על ידי הפסיכולוגית הברלינאית מרינה צ'רנובסקי ופרופ’ פרידריקה לורנץ-סיני מאוניברסיטת פוטסדם, מצייר תמונה עגומה של המציאות: תחושות נידוי, פחדים יומיומיים, בעיות נפשיות חמורות - דיכאון, חרדה, נדודי שינה והתקפי פאניקה - לצד בידוד חברתי הולך ומעמיק.
המרואיינים היהודים תיארו חוויות יומיומיות קשות: נסיעה בתחבורה ציבורית מלווה בתחושת איום, ביקורים במקום העבודה או באוניברסיטה שמלווים בחשש, ואף מפגש עם אנשי רפואה שבחלקם קשרו את מצבם הבריאותי למלחמה בעזה. רבים סיפרו כי מצאו עצמם מסתירים סממנים יהודיים או מבודדים את עצמם מחשש לפגיעה.
הממצאים מצביעים גם על מחסור באמפתיה מצד החברה הכללית: שכנים וחברים לא יהודים הפגינו אכפתיות מועטה לסבלם של היהודים לאחר הטבח. מנגד, תוגבה האבטחה על מוסדות יהודיים.
המחקר נערך זמן קצר לאחר מתקפת הטרור, כשצ'רנובסקי ולורנץ-סיני ביקשו לראיין כ-30 משתתפים. להפתעתן, נרשמו 111 יהודים וישראלים לראיונות ולדיונים קבוצתיים - עדות לצורך העמוק בקול ובתיעוד. רובם ראו באירועי 7 באוקטובר "נקודת מפנה היסטורית" ותיארו כיצד החברה סביבם העניקה לגיטימציה, ולעיתים אף האדרה, לאלימות הרצחנית.
2 צפייה בגלריה
השלט האנטישמי
השלט האנטישמי
השלט האוסר על כניסת יהודים לחנות
(צילום: Sebastian Iwersen/ WELT)
בעת הצגת הממצאים אמרה נציבת המאבק הפדרלית באפליה, פרדה אטמן, כי המחקר מוכיח "עד כמה האנטישמיות חודרת לחיי היומיום של יהודים". לדבריה, יהודים בגרמניה "נעלבים, מאוימים, מופלים לרעה ונמצאים בכוננות מתמדת".
נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, יוזף שוסטר, הוסיף כי הדוח מצייר "תמונה מדכאת - אך לא מפתיעה". לדבריו, מדובר בהסלמה דרמטית של אנטישמיות, שמדירה יהודים מהחברה ומאלצת רבים "להסתיר את זהותם" לשם הגנה עצמית.
צ'רנובסקי ולורנץ-סיני מתכננות להמשיך את מחקרן. הדוח הסופי, שעתיד להתפרסם ב-2026, יתמקד בחוויות ילדים ובני נוער יהודים וישראלים, ובשאלה כיצד ייראו עתידם וחיי הקהילות היהודיות בגרמניה.