כשברקע חוק הפטור מגיוס, "איחוד בני הישיבות" הגיש לבג"ץ בקשה לדיון נוסף בפסק הדין של בית המשפט העליון, שקבע כי על המדינה לגבש מדיניות אפקטיבית לגיוס חרדים ולאכיפתה. בבקשה טוענים המבקשים כי יש לקבוע מנגנון שלפיו מי שהצבא אינו פועל לגייסו בתוך שנתיים – יקבל פטור משירות.
2 צפייה בגלריה
הפגנה של חרדים מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים, במחאה נגד הגיוס
(צילום: אלכס קולומויסקי)
המבקשים טוענים שבית המשפט חרג מסדרי הדין שעליהם הוא מקפיד בדרך כלל, בכך שבשולי פסק הדין של סגן הנשיא נעם סולברג ניתנה החלטה שמקפיאה את "ריקון הבריכה" – הגעה לכל חייבי הגיוס שנמצאים בגיל גיוס וטרם נעשו מאמצי אכיפה כלפיהם.
בהחלטה האחרונה האריך בג"ץ את תוקף פסק הדין שניתן בסוף 2024 בנושא גיוס החרדים. לפי ההחלטה, כל עוד המדינה לא מתחילה לאכוף את חובת הגיוס, חרדים שהגיעו לגיל 26 – הגיל שבו פוקעת חובת הגיוס – לא יוכלו לקבל פטור או קיצור שירות מטעמי גיל. המטרה: למנוע מצב שבו גרירת רגליים מצד המדינה תיצור פטור אוטומטי לכל מי שחולף על פני גיל הגיוס.
ב"איחוד בני הישיבות" טוענים כעת כי הם כלל לא ביקשו את הארכת תוקף ההחלטה, וכי המדינה היא שהעלתה את הבקשה במסגרת תשובתה. לכן, לטענתם, בית המשפט אינו מוסמך להוציא צו שלא התבקש במפורש במסגרת ההליך.
במקביל, באיחוד הישיבות הגישו בקשה לפטור מאגרה וטוענים שאין להם כסף לשלם על ההליך. "בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על פטור מאגרה ומערבון, לחלופין ליתן הנחה משמעותית, ולחלופין ליתן ארכה של חודש להגשתם, וזאת עקב קושי כלכלי משמעותי של המבקש", נכתב בבקשה שהוגשה לצד הבקשה לדיון חוזר. "בהינתן התבססות המשיב על תרומות, טרם עלה בידי המבקש להשיג את הכספים הנדרשים".
אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית שעתרה לבג"ץ ודרשה להפעיל מאמצים לגיוס תלמידי הישיבות החרדיות, אמר: "אנו מצרים על העובדה שנציגי הישיבות החרדיות לא הבינו שנגמר עידן המריחות. לא ניסיונות תמוהים לעיכוב פסקי הדין של בג"ץ ולא הניסיונות לחוקק חוקי השתמטות יעצרו את הדרישה הברורה של החברה הישראלית מהמשתמטים החרדים: הגיע זמן שוויון".
