האופטימיות שנשמעת לקראת פשרה מתקרבת על תקציב המדינה והביטחון, ערב אישורו בממשלה ולקראת שלביו הבאים, לא תשנה את העובדה שעליה מסכימים בפה מלא בצה"ל ובמשרד האוצר: להשתמטות החרדים שמעוגנת ב"חוק ביסמוט" יש עלויות כבדות של מיליארדי שקלים גם בשנת 2026.
לא מדובר רק בהמשך הכבדת הנטל על המילואימניקים: 34 מיליארד שקל יעלו ימי המילואים למשלם המסים הישראלי בשנת 2026, יותר מפי עשרה לעומת כל שנה לפני 7 באוקטובר, כך מעריכים בצה"ל מאחר שבכל יום נתון בשנה הקרובה ישרתו כ-60 אלף אנשי מילואים, כפי שנחשף ב-ynet ו"ידיעות אחרונות". חיילי המילואים יידרשו בשנה הקרובה לכחודשיים וחצי של שירות, וזה בתרחיש של רגיעה יחסית ללא הסלמה ביטחונית.
בעוד בצה"ל גורסים כי כל גדוד סדיר חדש, חרדי או לא חרדי, ישחרר שבעה גדודי מילואים מפרק של תעסוקה מבצעית בשנה נתונה, במשרד האוצר ההערכה היא אף גבוהה יותר – כל גדוד סדיר חדש שיוקם יעניק מנוחה לאלפי לוחמים מ-12 גדודים, כלומר היקף של שלוש חטיבות מילואים שחייליהם יוכלו לנשום קצת לרווחה בשנה, ולהסתפק "רק" בשבוע-שבועיים של אימון.
בהיבט הזה, יש לא מעט גורמים בצה"ל שהיו מוכנים להסתפק במועט, אך גם הוא לא מגיע: אם חוק הגיוס היה נסגר בשנה שעברה והיה קובע כי באופן מיידי יגויסו למשל רק 5,000 חיילים חרדים, מתוך כ-80 אלף בני הגיוס מהמגזר בני 18 עד 26, ובהמשך ינסו לגייס עוד, ובאופן מדורג ורב-שנתי - החמצן לחיילי המילואים היה מגיע כבר מינואר הקרוב. אותם 5,000 חרדים היו מסיימים בינתיים בדירוג את הכשרת הרובאי שלהם שנמשכת כחצי שנה ועולים לגזרות הבט"ש, שעדיין נתפסות ברובן על ידי חיילי מילואים עקב העומס הביטחוני הבלתי נגמר.
צה"ל אפילו השקיע עשרות מיליוני שקלים כדי לקלוט בצורה המיטבית ביותר את אלפי החיילים האלו בבסיס תבץ שבבקעה, שהיה אמור להצמיח את חטיבת החשמונאים. אך החוק לא תוקן בשנה וחצי האחרונות, גרסתו הנוכחית והמחוררת של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט היא על טהרת אפליית הדם וקיבוע השתמטות, ובשטח המעטים שכן התנדבו לשרת בחשמונאים אפילו לא מילאו גדוד אחד לרפואה.
הפער במחיר בין גדוד סדיר לגדוד מילואים כה גדול, שבתחשיבים מסוימים הוא מתקרב ל-50%: כל משרת מילואים עולה למדינה 48 אלף שקל בכל חודש, לעומת כמחצית מכך, בממוצע, שעולה חייל סדיר בשירות חובה. כך עולה מתחשיב שנערך אשתקד במשרד האוצר. בנוסף, לפי התמחור של משרד האוצר, 60 אלף משרתי המילואים ברגע נתון אמורים לעלות הרבה פחות, ועדיין הרבה יותר ביחס לשנה שאינה מלחמה ומוגדרת "בט"ש מוגבר", כלומר סדר גודל של 13–14 מיליארד שקל ב-2026.
3 צפייה בגלריה
"גיוס חרדים לצה"ל לא רק יסייע מבחינה כלכלית, אלא גם יחזק את מעגל התעסוקה"
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
בצבא מכלילים כנראה ב-34 מיליארד השקלים לא רק את עלות שכר ימי המילואים, כ-1,100 שקל ליום למשרת, אלא גם את ההוצאות הנלוות כגון תחמושת, ציוד, שעות טנקים ומטוסים וכדומה שצורכים משרתי המילואים. "גיוס חרדים לצה"ל לא רק יסייע מבחינה כלכלית ותקציבית, אלא גם יחזק את מעגל התעסוקה", אומרים במשרד האוצר, לאחר מפגש שיח ראשון שנערך השבוע בינם לבין נציגי צה"ל ומשרד הביטחון.
אתמול עדכנו גורמים פוליטיים כי שני הצדדים התקרבו בפער של כ-40 מיליארד השקלים שיש ביניהם לתקציב הביטחון לשנת 2026. כתוצאה מכך, הסכימו באוצר לבטל את הקיצוצים שתוכננו בהטבות הקבועות למשרתי הקבע. במקביל, באוצר ממשיכים לתמוך במהלך שלפיו תפקידים רבים במילואים, בעיקר של מפקדים או גורמים מקצועיים, יוסבו לתקני קבע כדי להפחית עלויות.
