בחודשיה האחרונים של הממשלה ינסו בש"ס להעביר כמה הצעות חוק שהובטחו עוד מראשית כהונת הכנסת הנוכחית – בין השאר ביטול רפורמת הכשרות של השר לשירותי דת בממשלה הקודמת, מתן כהנא, וביטול פתיחת ענף הכשרות לתחרות. מה הפרטים מאחורי המהלך הזה, ואיך שוק הכשרות צפוי להיות מושפע ממנו? ננסה לעשות סדר.
מה היה המצב לפני הרפורמה?
במשך עשרות שנים הרבנות הראשית לישראל היא הגוף היחיד במדינה שמוסמך לתת תעודת כשרות לעסקים כמו מסעדות, מפעלי מזון, חברות הסעדה וכדומה, והיא גם הגוף היחיד שמוסמך לשלול את הכשרות מעסקים. באמצעות הרבנים המקומיים, מפעילה הרבנות מערך של משגיחי כשרות מטעם המועצה הדתית ובפיקוח הרב המקומי בכל עיר ויישוב. רב העיר יכול גם לשלול תעודה אם המשגיח דיווח על כשלים בכשרות.
מה הביקורת על השיטה?
בין השאר נטען כי המצב ברוב הערים בארץ, שבו מסעדה למעשה שוכרת את שירותיו של משגיח הכשרות והוא תלוי בה, יוצר ניגוד עניינים, כאשר המשגיח יודע שאם ישלול את התעודה מהמסעדה הוא לא ירוויח ממנה משכורת. עוד נטען כי העלויות של הפיקוח יכולות להיות זולות יותר אם השוק ייפתח לתחרות. כמו כן, בעלי מסעדות ברשויות מסוימות טענו כי לא ראו כמעט את המשגיח וכי הם משלמים על תעודה ללא פיקוח של ממש.
מה מעמדם של גופי כשרות אחרים?
בישראל ישנם גופי פיקוח על כשרות כמו בד"ץ העדה החרדית, קהילות, ליובאוויטש, בד"ץ בית יוסף, חתם סופר ועוד – אך על פי חוק איסור הונאה בכשרות, אסור להם לתת תעודת כשרות בלעדית או לכתוב "כשר", והם יכולים רק לתת תעודה שהמוצר "בהשגחה" או "בפיקוח" שלהם (אלא אם כן יש במקביל גם תעודת כשרות של הרבנות). כך גם מערך הכשרות של ארגון צֹהר, שפועל במנותק מהרבנות, לא יכול לתת תעודת כשרות אלא מסתפק במילה "מפוקח".
מה הייתה ההצעה של מתן כהנא?
הצעת החוק שאושרה בממשלה הקודמת ביקשה לערוך רפורמה שבמסגרתה הרבנות תהיה גוף רגולטורי שיכול לתת לגופים אחרים, כמו צהר או כל מי שירצה לגשת למכרז, רשות לחלק תעודות כשרות מטעמם, בתנאי שיציגו את אופן פעילותם ויעמדו בתבחינים של הרבנות הראשית.
המתנגדים לרפורמה בכשרות
ההתנגדות לרפורמה של כהנא באה הן מהחרדים והן מצד גורמים בציונות הדתית, שטענו בין השאר לפגיעה בממלכתיות ובמעמדה של הרבנות הראשית, שייסד הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כגוף בעל משמעות ממלכתית. הטענה הייתה שפגיעה בסמכויות של הרבנות תוריד ממעמדה הכללי. בקרב המתנגדים החרדים עלה חשש מפיזור של הכשרות אצל גופים פרטיים שהחרדים מתנגדים לעצם קיומם או לשיתוף פעולה איתם, כמו צהר.
ההתערבות של בג"ץ
למרות אישור החוק של הרפורמה בתחום הכשרות, בתקופת הממשלה הקודמת, בפועל ברבנות הראשית מעולם לא יישמו אותה. בארגון צהר עתרו לבג"ץ, והוא הורה בנובמבר 2025 לרבנות הראשית לבחון את בקשת צהר לקבל רישיון המאפשר לו להנפיק תעודות כשרות רשמיות, ולא רק תעודות פיקוח פרטיות כפי שהיה נהוג עד כה.
בחודש מרץ, לאחר חודשים שבהם הרבנות לא קיבלה החלטה בנושא, מערך הכשרות של צהר פנה שוב לבג"ץ בבקשה להוצאת צו על תנאי שיכריח את הרבנות לתת תשובה. עד השבוע, בכנסת לא הביאו להצבעה את ההצעה לביטול הרפורמה, וכך נוצר מצב שבו החוק מחייב את הרבנות לפתוח את תחום הכשרות בעוד היא עומדת בהתנגדותה. אמש (יום ג') מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק "איסור הונאה בכשרות", שלמעשה מבטלת את הרפורמה של כהנא.
ההסבר לחקיקה המוצעת
בהצעה להחלטה נכתב: "מטרת החוק המוצע היא לבטל את הוראות הרפורמה שיש בהן כדי לשנות מאופן הפעלת מערך הכשרות במתכונתו, ולהחזיר את הסמכות למתן תעודות הכשר לגורמים שהיו מוסמכים לכך טרם חקיקת הרפורמה (הגורמים המוסמכים: מועצת הרבנות הראשית או רב מקומי המכהן במקום שבו הם מצויים, ואם אין רב מקומי מכהן או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו זה – רב שמועצת הרבנות הראשית הסמיכה לכך; לעניין מצרך מיובא או בשר מיובא – מועצת הרבנות הראשית או רב שהסמיכה לכך, חבר מועצת הרבנות הראשית / עובד הרבנות הראשית; לעניין תעודת הכשר בצה"ל – הרב הראשי לצבא הגנה לישראל או רב צבאי שהוא הסמיך)".
תגובות המתנגדים לחקיקה
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, אמר כי "החוק הזה עלול לגרום לחורבן הכשרות בישראל. הוא מפקיד את האחריות להשגחה ולמשגיחים בידי עסקני המפלגות החרדיות השולטות במועצות הדתיות. מעבר להבטחת אלפי ג'ובים למקורבים, אין כאן ולא כלום עם כשרות".
באיגוד המסעדות הישראלי שלחו השבוע מכתב לראש הממשלה נתניהו, לשר האוצר סמוטריץ' ולשר הכלכלה ניר ברקת, שבו כתבו: "אנו קוראים לממשלת ישראל לעצור באופן מיידי את קידום הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, לקיים בחינה מקצועית, כלכלית וציבורית של השלכותיה, ולפעול לשיפור הרפורמה במקום לביטולה".
