הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דנה הבוקר (יום ד') בהשלכות הצעת החוק, המבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. הצעת החוק, המקודמת בוועדת החוקה, מעניקה לבתי הדין הרבניים סמכות לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים כמו סכסוכי עבודה ותביעות כספיות. יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, אמרה על הצעת החוק כי היא מבקשת ליצור "מצב של שתי מערכות משפטיות בישראל".
הצעת החוק קובעת כי הפנייה לבתי הדין הרבניים, במקום לבית דין אזרחי, תהיה על בסיס הסכמה - אך בדיון טענו נשות מקצוע, וכן נשים שתיקי הגירושים שלהן נידונים כבר היום בבית הדין הרבני, כי זהו תבחין מסוכן שלא תמיד עומד במבחן המציאות.
"מדובר בשורה של נושאים, שלדיינים אין הכשרה או השכלה מתאימה לדון בהם לפי הדין האזרחי", מזהירים במרכז רקמן לקידום מעמד האישה, "בית הדין יהיה רשאי לפנות ישירות לאדם שלא נתן הסכמה, מה שפותח פתח ללחצים מובנים כבר בתחילת ההליך".
לטענת המתנגדים להצעת החוק, הלחץ עלול להשפיע במיוחד על אוכלוסיות מוחלשות, ובפרט נשים ואנשים מהקהילה החרדית - שיתקשו לסרב להצעה שעניינם ידון בבבית הדין הרבעי במקום במערכת המשפט האזרחית. "נשים חרדיות שמגיעות למקום כזה נמצאות בחרדה", אמרה בדיון מלכי רוטנר, אקטיביסטית חרדית.
לדבריה, מערכת בתי הדין הרבניים היא "מערכת עם אפליה מובנית כלפי נשים". רוטנר הוסיפה: "כחרדית אני רוצה שהקהילה תשגשג, אבל כשאין שקיפות וכשזו לא מערכת חוק שבנויה על זכויות זהות לנשים - אני חרדה. זאת פגיעה בנשים, אבל גם בכל החברה. אנחנו לקראת מדינת הלכה וזה קורה בשיטת סלאמי".
מאור אלבק מארגון "מתירות" (לשעבר "מבוי סתום"), המלווה נשים מסורבות גט, הביעה גם היא התנגדות להצעת החוק: "אנחנו פוגשות בבית הדין יום יום תפיסה בעייתית של בית הדין הרבני בנוגע למושג ׳הסכמה'".
"ההסכמה לא באמת חופשית", אמרה בדיון אישה נכה ואם לשתי בנות, שנמצאת כבר קרוב לשלוש שנים בהליך גירושים בבית הדין הרבני. "בית הדין הרבני סירב לקבוע לי מזונות וכתובה משום שאני רוצה להתגרש ולא בחן את הסיבות", סיפרה לוי בדיון בוועדה בכנסת. "לא נבדקו פערי השכר בינינו, האיומים בקנסות הופנו רק כלפיי. קצבת הנכות שלי הוחשבה כהכנסה, בן הזוג לקח את הרכב וחסם את החשבון המשותף והשאיר אותי ללא אמצעים".
לדבריה, לאורך הדיונים בית הדין הרבני קיבל את טענותיו של בן זוגה "והתייחס אליהן כאמת". מנקודת מבטה, בתי הדין הרבניים הם "מערכת שאינה בנויה להגן על נשים חלשות. אם יינתנו לה סמכויות נוספות בבוררות בלי מנגנוני הגנה, מקרה כמו שלי יהפוך לנורמה". דבריה של האישה נקטעו כמה פעמים על ידי הרב אלי בן דהן , מנהל בתי הדין הרבניים, בנימוק כי אין לדון בפומבי בתיק שנמצא בהליך. ״זה תחת סוביודיצה", הוא אמר. ענת מימון, היועצת המשפטית לוועדה, הבהירה: "מותר לספר. הוועדה לא מתערבת בתיקים".
בן דהן מתח ביקורת על האופן שבו התנהל הדיון. "היה נוהג בוועדה שקיבלתי מראש את השמות של נותנות העדות ובדקתי את המקרים כדי שאוכל להגיב ולהתייחס", הוא אמר. "יש לנו 105 אלף תיקים בשנה. אפשר להגיד פה היום את כל הטענות שבעולם ואני לא יכול להגיב. כל מקרה נדון לגופו ובדרך כלל כשנשמעו טענות ובדקתי התברר שהדברים לא נכונים ולא מדויקים או נאמרים בצורה סובייקטיבית, כי כל אחד בטוח שנעשה לו עוול וכשבודקים את הדברים לעומקם אז המקרה אחר".
