ברקע הפסקת האש והודות לתרומה מיוחדת מענף ההיי-טק, עמותת מצעד החיים הודיעה כי בכל זאת תצא השנה משלחת מישראל לפולין להשתתף במצעד. ההחלטה מגיעה שבועיים לאחר הודעת העמותה על ביטול המשלחת לשנה הנוכחית בשל המלחמה.
ברגע האחרון הצליחו מארגני מצעד החיים להוציא משלחת מצומצמת של שורדי שואה, בגילאי 100-90, זאת הודות לתרומת 26 חברות הייטק וקרנות הון סיכון מהארץ. בסך הכל צפויים להשתתף במצעד, שייערך בין מחנות ההשמדה אושוויץ־בירקנאו, 7,000 צועדים מעשרות מדינות. בין הצועדים יהיו שורדי השבי עמרי מירן ואגם ברגר. השניים ידליקו את לפיד מדינת ישראל יחד עם שורדת השואה אייריין ששר והרב שמואל סלוטקי, ששכל את שני בניו ב-7 באוקטובר .
המצעד יתקיים השנה בסימן המאבק באנטישמיות, שמאז 7 באוקטובר פרצה בממדים חסרי תקדים. נשיא הקונגרס היהודי בישראל, סילבן אדמס, יוביל את הצעדה לצד שורדים מפיגועי ירי מ-2025: אווה וייטסן, שורדת הטבח בחנוכה בבונדיי ביץ׳, בסידני באוסטרליה, שבו נרצחו 15 בני אדם וביניהם בעלה טיבור וייטסן וחברתה הטובה אדית׳ ברוטמן, וגם את חייו של שורד השואה אלכס קלייטמן והילדה מתילדה בת ה־10; יוני פינאלי, שנפצע בפיגוע ביום כיפור בבית הכנסת במנצ׳סטר בבריטניה; וקתרין זיקופ ואבי תלמוד, עובדות בקונסוליה הישראלית בוושינגטון, שורדות פיגוע הירי שבו נרצחו חבריהם שרה מילגרם וירון לישינסקי.
מצעד החיים ב-2024
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר )
עם זאת, הגעתם של כ-1,500 משתתפים נוספים מישראל בוטלה נוכח אי הוודאות להבטיח את יציאתם וחזרתם הבטוחה לארץ. ביניהם 50 שורדי שואה ובני משפחותיהם שהיו אמורים להוביל את המצעד, לצד מאות מחברי משלחת ההייטק למצעד החיים וכן משלחת 7 באוקטובר של קרן מנומדין ובה שורדי שבי ומשפחות שכולות, משפחות שכולות מארגון אלמנות ויתומי צה״ל, חברי הנהלת ודירקטוריון קק״ל, משלחת יוצרי תוכן של טיקטוק ומשלחת של חברת אל על.
אדמס אמר: "שנאת היהודים מרימה את ראשה המכוער. נצעד כדי להפוך את הזיכרון למחויבות ברורה לפעולה, ולומר בקול חזק: לא נרכין ראש מול האנטישמיות".
בתיהם של עשרות שורדי שואה נפגעו במלחמה עם איראן
בתיהם של יותר מ-50 שורדי שואה נפגעו ממתקפות הטילים מאיראן ומלבנון במהלך מבצע "שאגת הארי". רבים נוספים התמודדו לאורך ימי הלחימה עם פערי מיגון, וקושי בהגעה למרחב המוגן. ברשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה מציינים כי התקיימו אלפי שיחות עם שורדים באזורי הנפילות ובגבול הצפון, על מנת לברר מה צורכיהם בתקופת המלחמה.
בעמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית - מפעילים קו ייעודי לאזחים ותיקים, ובהם ניצולי שואה. בעמותה מספרים על זינוק במספר הפניות שהגיע בתקופת המלחמה מניצולי שואה - כ-11 אלף פניות בתקופת המלחמה בלבד, לעומת כ-3,200 פניות לאורך השנה כולה. כמחצית מהפונים תיארו התמודדות עם בדידות, ושאר השיחות עסקו בדיכאון ומצוקה נפשית, חרדה, טראומה ואובדן והתמודדות עם נכות וחולי.
בעמותה מספרים על שיחה שבה תיארה ניצולת השואה את חששה הכבד בזמן שנשמעת אזעקה - אז המטפלת שלה יורדת למקלט והיא נותרת לבדה. "התקשרה אלינו ניצולת שואה, שסיפרה שהתקשרה לעירייה במקום מגוריה ושאלה מה היא צריכה לעשות, כי המקלט נמצא במרחק כמה מאות מטרים מהבית שלה, והתשובה היא 'את צריכה לרוץ למקלט'", מתאר מנכ"ל ער"ן, דוד קורן, "זה הותיר אותה עם תחושת חוסר אונים נוראית". השיחות הללו למוקד הסיוע, אומר קורן, קשות גם עבור מתנדבי הקו. "מה אפשר לומר לאדם כזה, מלבד להיות איתו? השיחות האלה קורעות את הלב. זה קשה מאוד".
לפי נתוני העמותה, כשני אחוזים בלבד מהשיחות התמקדו במצוקה כלכלית. על פי נתוני הרשות לניצולי השואה, כשליש משורדי השואה זכאים להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. לגמלה חודשית זכאים רק חלק ממי שמוגדרים כשורדי שואה, ואילו פליטי השואה ונפגעי ההתנכלויות האנטישמיות זכאים לקצבה שנתית בגובה כמה אלפי שקלים.
