עוד צעד קדימה לנשות ההלכה ולפמיניזם הדתי: בג"ץ קבע היום (ראשון) כי בהרכב האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מרבית חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, ניתן למנות גם נשים או אנשים שלא קיבלו הסמכה מהרבנות הראשית תחת המשבצת של "רבנים" – כל עוד הם בעלי השכלה תורנית והלכתית מתאימה.
בעקבות עתירה שהוגשה בנושא, ב-6 ביולי ניתן צו על תנאי המורה לרבנים הראשיים לישראל, לממשלה, לשר לשירותי דת וליועצת המשפטית לממשלה לנמק מדוע לא יישקל גם מינוי של נשים לאסיפה הבוחרת תחת ההגדרה "רבנים", ככל שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה. העתירה הוגשה בידי המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר-אילן.
2 צפייה בגלריה
ישיבת מועצת הרבנות הראשית
ישיבת מועצת הרבנות הראשית
ישיבת מועצת הרבנות הראשית, ארכיון
(צילום: אלעד זגמן, ענבה – לע"מ)
לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980, האסיפה הבוחרת כוללת 150 חברים – 80 מהם "רבנים" לפי חלוקה מסוימת שמפורטת בחוק ו-70 מהם "נציגי ציבור" לפי החלוקה המפורטת בחוק. העתירה הזו מתמקדת בסעיף 7(8) לחוק הקובע כי האסיפה הבוחרת תכלול 10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר (ראש הממשלה לפי ההגדרה המופיעה בסעיף 1 לחוק) ובאישור הממשלה.
פסק הדין דן בפרשנותו של הסעיף המסמיך למנות עשרה "רבנים" לאסיפה הבוחרת. באופן ספציפי השאלה שהתעוררה הייתה האם המונח "רבנים" מכוון רק למי שקיבלו הסמכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל, או לכל מי שהם בעלי השכלה תורנית והלכתית מתאימה, ועל כן אין מניעה לשקול גם מינוי של נשים הממלאות את התנאי הזה. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הכריע בדעת רוב של השופטת דפנה ברק-ארז, בהסכמת השופט יצחק עמית, כנגד דעת המיעוט החולקת של השופט דוד מינץ.
יש לציין שאין זה בהכרח אומר שבעתיד הקרוב נראה נשים במשבצת של "רבנים" באסיפה הבוחרת – אבל פירוש הדבר הוא שהדלת נפתחה ובעתיד יוכלו נשים להיות חלק מהאסיפה הבוחרת במשבצת של עשרת הרבנים הממונים, אם יוחלט למנות אותן.
2 צפייה בגלריה
דפנה ברק-ארז שופטת בית המשפט העליון
דפנה ברק-ארז שופטת בית המשפט העליון
השופטת דפנה ברק-ארז
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת)
פסק הדין מתווסף להישג של הפמיניזם הדתי לפני כשנה, שהושג גם הוא באמצעות בג"ץ, כאשר בעקבות פסיקת בית המשפט נשים הורשו לגשת למבחני ההסמכה לרבנות מטעם המדינה, וזכו להכרה ממלכתית בידע ההלכתי שלהן (גם אם לא הוסמכו לרבנות).
עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן שייצגה בעתירה, מסרה: "פסק הדין היום הוא צעד חשוב מאין כמוהו בהכרה הממסדית בכך שנשות ההלכה הן חלק בלתי נפרד מעולם התורה, חלק שיש לתת גם לו ייצוג ועמדת השפעה על חיי כלל הציבור היהודי בישראל. במסגרת העתירה הראינו כי ישנן נשים ראויות ובעלות ידע הלכתי נרחב המעוניינות להיות חלק באסיפה הבוחרת, ואנו קוראות לרבנים הראשיים לבחון את מועמדותן בהקדם".
ארגון הנשים הדתיות "קולך" מסר בתגובה: "בשורה חשובה יוצאת היום מכותלי בית משפט הגבוה לצדק הדן בעתירה של מרכז רקמן, לשלב רבניות בגוף הבוחר את הרכב הרבנות הראשית. זהו תיקון מתבקש למען מדינת ישראל שבה נשים תלמידות חכמים הן שותפות מלאות להפצת לימוד התורה והאדרתו, ואין שום סיבה שייגרע חלקן מלבחור את שליחי הציבור בתפקיד שכל מהותו היא אחדות".
מתנועת "נאמני תורה ועבודה" נמסר: "בית המשפט קבע בבירור שהמושג 'רבנים' איננו תלוי בהסמכה שהרבנות הראשית נותנת לגברים בלבד, אלא מתפרש על פי עמדת הציבור, הרואה בנשים חלק שווה בעולם התורה. יש כאן תמיכה חשובה במהפכת לימוד התורה לנשים, שצומחת מהשטח. אנו מקווים שיגיע היום שבו הרבנות הראשית תכיר אף היא בכך ותיתן להן הסמכה, כפי שמגיע להן".