נישואים אזרחיים בישראל: בית המשפט לעניינים מנהליים קבע היום (ה') כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים להכיר בכל הזוגות שנישאו במסגרת "נישואי יוטה" – ולרשום אותם כנשואים. בכך הכשיר למעשה, בפסיקה עקרונית, רישום של נישואים אזרחיים שנערכו בארץ ב"שלט רחוק", ובין הנהנים – זוגות מעורבים, זוגות חד-מיניים ולמעשה כל פסולי החיתון שלא יכולים להינשא ברבנות וכל מי שמעוניין בנישואין שלא דרך הרבנות.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"נישואי יוטה" הם למעשה טקס נישואים שמתקיים בזום, כאשר המחתן נמצא בארה"ב והזוג יכול להישאר בביתו. לפני כשנתיים וחצי – חודשים ספורים לפני פרוץ הקורונה – נישאו בשיטה זו מספר זוגות ישראליים. רשות האוכלוסין בדקה את העניין ואישרה את הרישום. אריה דרעי, שהיה אז שר הפנים, התנגד – ובעקבות החלטתו הוגשו כמה עתירות במקביל. לפני מספר חודשים התקבל פסק דין באחת מהעתירות ההן – ובית הדין קבע הלכה חדשה, כאשר הזוג יישאר רשום במרשם האוכלוסין.
קראו עוד בערוץ היהדות:
היום קיבל בית המשפט המנהלי בירושלים את עתירת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, וקבע כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים לרשום כנשואים כל זוג שנישא במסגרת "נישואי יוטה" – נישואים הנערכים בהיוועדות חזותית מול עורך נישואים ביוטה, גם כששני בני הזוג בישראל.

פסק דין עקרוני

חדו"ש הגישה את העתירה בשם שמונה זוגות שנישאו בנישואי יוטה, אך רשות האוכלוסין סירבה לרשום אותם כנשואים בהוראת שר הפנים דאז, אריה דרעי. עוד היו שותפים לעתירה – שני הרבנים ספקטור ולוינסקי מיוטה, אשר ערכו טקסי נישואין מקוונים לזוגות ישראליים. עד היום נישאו כבר כ-600 זוגות בנישואי יוטה, ורבים יותר יוכלו כעת להסתייע בערוץ זה, לאחר שנמנעו מלעשות זאת בשל סירובה של המדינה לרשום את נישואיהם במרשם האוכלוסין.
1 צפייה בגלריה
(צילום: Shutterstock)
העתירה, שהוגשה על ידי היועץ המשפטי וסמנכ"ל חדו"ש, עו"ד שגיא אגמון, ומנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, ביקשה לקבל פסק דין עקרוני הקובע כי סירוב הרשויות לרשום נישואים שנערכו באמצעות היוועדות חזותית – אינו כדין, וסותר את הוראות החוק ופסיקת בית המשפט העליון, המחייבות את רשות האוכלוסין לרשום תעודות נישואין מחו"ל.
העתירה הדגישה את העובדה כי באופן עקבי, מאז שנות ה-60, דחה בית המשפט העליון את ניסיונותיו של משרד הפנים לסרב לרשום נישואים אזרחיים של ישראלים בחו"ל בניסיונו לחסום את דרכם של זוגות ישראלים לממש את זכותם לנישואים.

היועמ"שית תערער?

פסק הדין הנוכחי, כאמור, מקבע עקרונית את ההלכה שנתן בית המשפט המחוזי בלוד בחודש יולי האחרון, והוא מהווה למעשה סעד עקרוני וכללי, שיחול על כלל הזוגות שנישאו או שיינשאו בדרך זו. היועצת המשפטית לממשלה טרם החליטה אם לערער על פסק הדין.
השופט אברהם רובין כתב כי "העתירה שלפניי היא עתירה עקרונית – כללית, זאת בשונה מהעתירה בעניין ב' שאמנם העלתה נושא עקרוני, אך עסקה בעניינו של זוג קונקרטי. הנימוק שלפיו לא ניתן לרשום בישראל 'נישואי יוטה' שנערכו במתכונת המתוארת בעתירה, כיוון שמדובר בנישואין שנערכו בישראל, הוא נימוק שאיננו יכול לעמוד.
"אשר על כן, המשיבים ירשמו את דבר נישואיהם של אלו מבין העותרים שלפניי אשר הגישו בקשה לרישום נישואיהם, זאת אם וככל שאין מניעה חוקית אחרת לרשום את נישואיהם. חזקה על המשיבים כי ינהגו באופן שוויוני גם באלה מהעותרים שיגישו בעתיד בקשה לרישום נישואיהם, או באחרים שנישאו בנישואי יוטה כמתואר בעתירה, אשר יגישו בעתיד בקשה לרישום נישואיהם".

"פריצת דרך"

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, הביע סיפוק – והצביע על המציאות החדשה שיוצרת פסיקתו העקרונית של השופט רובין: "המציאות הפוליטית ערב הבחירות החמישיות, בסבבי הבחירות הנוכחיים, איננה מבשרת טובות לחופש הנישואים, והדבר אך מגביר את חשיבותו של פסק הדין החדש", אמר.
"מדובר בפריצת דרך הנהנית מתמיכה ברורה של רוב הציבור היהודי בישראל, המעוניין בחופש נישואים והכרה שווה של המדינה בכל סוגי הנישואים, כחלק ממימוש מלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון. חדו"ש תמשיך להיאבק לקידום חירות הנישואים, ותפעל במישור המשפטי והציבורי לרישומם של כל הזוגות הממתינים לרישום – או כאלה שינצלו את חלון ההזדמנויות שנפתח עתה ויינשאו בנישואי יוטה".
שר האוצר, אביגדור ליברמן, בירך על ההחלטה, ואמר כי מדובר ב"מודל שאיני מסתפק בו, אך מברך עליו, כי זהו צעד בדרך למדינה ליברלית שמתבססת על עקרון 'חיה ותן לחיות'. אני קורא ליועמ"שית לא לערער על ההחלטה, ולכבד את זכותו של כל אדם לבחור איך להינשא".