בשיתוף מחלבות גד ורימילק
מנהגים וחגים נוטים להתפתח ולעבור התאמות יחד עם השינויים שקורים בחברה שלנו. חג השבועות, אחד החגים האהובים והשמחים בלוח השנה היהודי, נשאר אותו חג מוכר - אבל הדרך שבה הישראלים בוחרים לחגוג אותו ממשיכה להשתנות עם הזמן. השינויים האלה לא קורים בבת אחת, אלא מחלחלים לאט לתוך המנהגים הכי מזוהים עם החג, דרך בחירות קטנות והתאמות טבעיות לחיים של היום.
700 שנה בלי שינה
תיקון ליל שבועות מזוהה עם לימוד תורה במשך כל הלילה. את מה צריך "לתקן" בליל שבועות? לפי המדרש, בני ישראל נרדמו בליל מתן תורה. לכן, כדי לתקן את השינה הגדולה של בני ישראל, נוצר מנהג שלפיו אנחנו נשארים ערים, ולומדים כל הלילה. כלומר, אנחנו מתקנים את המעשה של אמהותינו ואבותינו על ידי קריאה בתורה.
בשנים האחרונות, במקביל ללימוד המסורתי, התפתחו גם מסגרות מקבילות: אירועי תוכן, הרצאות ומפגשים המאפשרים לקהל רחב לקחת חלק ברעיון של "לילה של למידה" - כל אחד דרך תחומי העניין שלו. אירועים אלו מתקיימים מדי שנה ברחבי הארץ במרכזי תרבות, בתי קהילה ורשויות מקומיות.
מים, שפע וברכה
מלחמות המים הן אחד הסמלים המזוהים עם החג, במיוחד בקרב משפחות וילדים. במסורת קהילות צפון אפריקה, נהוג לשפוך מים על העוברים והשבים ברחוב ואחד על השני, כסימן לשפע וברכה: "אין מים אלא תורה".
המנהג העתיק החל לפני כ-450 שנה. החכם המרוקאי רבי משה בן מימון אלבז סיפר על תחרות קריאה של פיוטי אזהרות. לפי חוקי התחרות, האחרון שקורא את האזהרות זוכה במקלחת מים קרים בחצר בית הכנסת. מים אלו, שהיו מותזים על הקוראים האיטיים בשבועות, זכו במרוקו לכינוי "מי הישועות". היתה אמונה שלמים אלו יש את הכוח לרפא. הסגולה של המים של שבועות הייתה מפורסמת ברחבי מרוקו.
בימינו, כדי לחסוך במים עקב שינויי האקלים והבצורת, נוהגים רבים להחליף את המלחמות בטיולים למקורות מים ברחבי הארץ - נחלים, מעיינות וחופי ים. הרוח של המנהג נשמרת, אבל במקום לשפוך מים על השכנים, נהנים ממה שיש לטבע שלנו להציע.
זר על הראש, מצפון נקי
זרי הפרחים הם אחד הסמלים הכי מוכרים של שבועות - ילדים מגיעים לחג כשעל הראש שלהם כתר ירוק וצבעוני, ולא מעט מבוגרים עושים את אותו הדבר. המנהג לקטוף פרחים לחג עבר שינוי משמעותי כבר ב-1956, עם חוק הגנת הצומח שהגביל קטיף של מינים מוגנים.
הפתרון פשוט: פרחי נייר או פרחים מיובשים שאפשר להכין מראש ולהשתמש בהם מחדש בכל שנה. לא פחות יפה ובלי הצורך לחפש מה מותר ומה אסור.
ארץ זבת חלב (חדש) ודבש
מאכלי חלב הם לב ליבו של חג השבועות מאז היווסדו. עפ"י המסורת, מנהג אכילת מאכלי החלב בשבועות מגיע מתוך הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך", שנאמר על מי שקורא בתורה. מכאן הקשר הישיר לשבועות, הלוא הוא חג מתן תורה.
אביב וולף, מנכ"ל ומייסד רימילקצילום: טל זליקוביץ'לצד הקלאסיקות המוכרות בכל בית, בשנים האחרונות ישנן טכנולוגיות חדשות ומהפכניות שמייצרות פתרונות חדשניים שמאפשרים ליהנות מחוויית החלב בהתאמה לצרכים המשתנים שלנו. החלב החדש של מחלבות גד & Remilk, לדוגמה, שבו חלבון חלב שאינו מן החי. "הפתרון החדש מאפשר ליותר קהלים שעד עכשיו נמנעו או לא יכלו ליהנות מהחג, להצטרף אל המסורת", מספר אביב וולף, מייסד ומנכ”ל Remilk. החלב החדש, מתאים למי שרוצים לגוון ולנסות טעמים חדשים, מאפשר ליהנות מטעמים חלביים גם אחרי ארוחה בשרית ומקל על מי שרגישים ללקטוז, אך אינו מתאים לאלרגים לחלב מפני שהוא מכיל חלבון חלב.
החלב החדש פותח באמצעות ביוטכנולוגיה כחול-לבן. את החלבון מייצרים בתהליך שנקרא "תסיסה מדויקת", שבה שמרים עוברים שינוי גנטי כדי לייצר את אותו חלבון שמצוי בחלב פרה. החלבון עצמו מאושר על ידי משרד הבריאות כ-Non GMO באמצעות בדיקות מחמירות.
"הקמנו את Remilk עם חזון ומטרה ברורים - ליצור עולם טוב יותר, בריא יותר וטעים יותר בזכות חלב אמיתי ללא פרות", משתף וולף. "היום, בצעד יוצא דופן בקנה מידה עולמי החזון הזה הופך למציאות: 'החלב החדש' יוצא לדרך כאן בישראל. השותפות עם מחלבות גד, שמביאה עמה מסורת קולינרית, היא הצעד הטבעי כדי להבטיח את המוצרים האיכותיים והטעימים ביותר. אנחנו גאים בשותפות שבנינו יחד, המחברת בין חזון וחדשנות לבין טעם ואיכות".
המסורת נשמרת, אבל מקבלת צורה חדשה שמתאימה לערכים, לאתגרים ולהרגלים של החיים המודרניים. כך, גם אחרי דורות רבים, שבועות ממשיך להיות חג שמחבר בין עבר להווה ובין מה שהיה למה שממשיך להתחדש.
בשיתוף מחלבות גד ורימילק
