סערה בקרב חברי הקהילה היהודית הקטנה בעיר לודז' שבפולין, לאחר שבית הכנסת העתיק שבו התפללו עשרות שנים נסגר במפתיע, ללא התראה מראש, מנעוליו הוחלפו ואין להם עוד אפשרות להיכנס אליו. מדובר באחד מבתי הכנסת הבודדים ששרדו את השואה והתפילות בו נמשכות 120 שנה לאחר שנחנך.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בית הכנסת האורתודוכסי "רייכער" נבנה בסוף המאה ה-19 בידי איש העסקים היהודי האמיד, זאב וולף רייכער. המבנה נחנך בשנת 1902, ובשנותיו הראשונות שימש ככל הנראה כעסק לחלפנות, עד שהפך לבית כנסת. הוא שרד את אימת הנאצים לאחר שאיש העסקים היהודי מכר אותו בצורה פיקטיבית לשותף גרמני, שהפך אותו למחסן למלח. הנאצים לא הרסו אותו למרות העובדה שהמבנה הקטן מוקף בסמלי מגן דוד.
קראו עוד בערוץ היהדות:
אחרי סיום מלחמת העולם השנייה חזרו היהודים להתפלל בו. הנכס שב לידיים יהודיות, אבל הצאצאים לא התעניינו בדת ורצו למכור אותו. בהסכם המכירה היה תנאי שאסור לרוכשים להרוס את בית הכנסת ולערוך בו שינויים, כל עוד ממשיכים להתפלל בו וכל עוד יש יהודים בלודז'. הקהילה היהודית הקטנה שילמה לבעלים דמי שכירות, ולאורך כל השנים המשיכו היהודים להתפלל בבית הכנסת הקטן והמרהיב.
4 צפייה בגלריה
בית הכנסת רייכער בלודז'
בית הכנסת רייכער בלודז'
בית הכנסת רייכער בלודז'. הנימוק הרשמי הוא שהמבנה רעוע, אבל בעלת הנכס לא מוכנה לשמוע על שיפוץ
היום בית הכנסת והמתחם שבתוכו הוא ממוקם נמצא בבעלות של אשת נדל"ן מקומית. לדברי הקהילה היהודית בלודז', ביום בהיר אחד היא החליפה את המנעולים – והודיעה לאנשי הקהילה כי הם אינם מורשים עוד להגיע להתפלל במקום. הנימוק הרשמי היה שהמבנה רעוע, והיא לא מוכנה לקחת אחריות אם יקרה משהו למתפללים.
4 צפייה בגלריה
אולם בבית הכנסת
אולם בבית הכנסת
אולם בית הכנסת בלודז'. מקהילה של למעלה מ-200,000 נותרו כמאה איש
הקהילה הסכימה לשפץ את המבנה, אך אשת הנדל"ן לא הייתה מוכנה לשמוע על כך. בקהילה היהודית משוכנעים שהיא יוצרת מצג שווא שלפיו אין עוד תפילות במקום, ולכן מותר כביכול להרוס את הנכס. הקהילה גם טוענת שמדובר במבנה לשימור, ובשל העובדה שהוא בבעלות פרטית אי אפשר לסכל את ההריסה שלו. הם מעריכים שאשת הנדל"ן מעוניינת להרוס את המתחם ולבנות במקום מגדלי דירות.

קריאה להלאמה של הנכס

דוד גורפינקל, צעיר יהודי שמתגורר בלודז' ועומד בראש עמותת "הכוח לודז'", שעוסקת בקידום התרבות היהודית, אומר כי בבית הכנסת התפללו מדי יום כ-30-20 איש – אך המספרים השתנו כל הזמן והיו גם תיירים ישראלים שביקרו בו, והתקיימו בו לעיתים פסטיבלים יהודיים. בתקופה האחרונה הקהילה היהודית גדלה בעקבות הגעת פליטים יהודים מאוקראינה.
4 צפייה בגלריה
מבקרים בבית הכנסת
מבקרים בבית הכנסת
מבקרים בבית הכנסת. "בעלת הנכס גרמה לנו להרגיש לא רצויים"
"האישה שהחליפה את המנעולים וסילקה את בית הכנסת מהחצר שלה לא רוצה אותנו שם. לצערי החוק לא מגן עלינו", אומר גורפינקל. "אנחנו נאבקים כדי שיאפשרו לנו להתפלל שם. זאת תהיה בושה גדולה אם לא יאפשרו לנו לחזור ולהתפלל שם".
לדבריו, הקהילה מונה באופן רשמי כ-100 יהודים, אבל אלה לא המספרים האמיתיים ויש עוד עשרות יהודים שלא רשומים. "בעלת הנכס גרמה לנו להרגיש לא רצויים", הוא אומר – ומזכיר כי לפני מלחמת העולם השנייה חיו בלודז' למעלה מ-200 אלף יהודים, ובערך כל תושב שלישי בעיר היה יהודי.
4 צפייה בגלריה
בית הכנסת בלודז'
בית הכנסת בלודז'
תקרת בית הכנסת רייכער. "נאבקים כדי שיאפשרו לנו להתפלל שם"
מאיר בולקה, יו"ר עמותת J-nerations ("דור לדור"), אמר בתגובה: "שוחחתי הבוקר עם דוד גורפינקל והצעתי לו את עזרתי בסיוע משפטי וכן בבדיקת אפשרויות פיננסיות כדי למצוא פתרון ולשמור על בית הכנסת, ולא לאפשר את סגירתו או חלילה הריסתו. שוב ושוב אנחנו נתקלים במקרים של עוינות כלפי ריכוזים יהודיים בודדים שנותרו בפולין, ואין צורך להיכנס להגדרות של גזענות כיוון שזה מובן מאליו".
הוא מוסיף כי "עצם מכירת בית הכנסת לראשונה הייתה מהלך חכם שלמעשה שמר על המבנה, אולם בימינו אנו, כשהבעלים מנסים לשנות את ייעוד בית הכנסת, באחריות המדינה תחת הממונה על העתיקות ושימור המבנים לדאוג שנכסים כאלה יולאמו, שמא ייהרסו – כמו שרוצים הבעלים לעשות כרגע. רק הלאמת מבנים אלו בידי רשויות החוק בפולין תאפשר להבטיח את שימורם, כדי להמשיך לקיים את שרידי היהדות של פולין – דבר שלצערי העסקנות היהודית אינה מסוגלת לעשות".
בעלת הנכס סירבה להגיב.