בדומה לשנה שעברה, נראה שגם השנה יום כיפור ייערך בצל מלחמת חרבות ברזל, בזמן שתשובת חמאס לתוכנית טראמפ לסיום המלחמה מתעכבת. המצב המיוחד מעלה שאלות רבות שפוסקי ההלכה נדרשים לענות עליהן, סביב הצום.
חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית פטורים מהצום, היות שמדובר במצב של פיקוח נפש – כך לפי פוסקי ההלכה והנחיות הרבנות הצבאית. הרב הראשי דוד יוסף כתב כי בעניין הלכות יום הכיפורים לחיילים, אפשר לסמוך על הנחיות רבני הרבנות הצבאית הראשית שהתפרסמו בעבר, ובכל מקרה של ספק יש לפנות לרב הצבאי הבקיא בפרטים ולפעול לפי הנחיותיו.
יואב זיתון בעיר עזה עם כוחות צה"ל
(צילום: יואב זיתון, עריכה: קורל קוט מרקוביץ')
במכתב שנשלח בשנה שעברה למנכ"ל עמותת "נצח יהודה", רס"ן במיל' יוסי לוי, הבהיר הראשון לציון כי "באופן עקרוני, הדבר ברור שחיילים העוסקים בלחימה עצמה אסורים לצום ביום הכיפורים, ואין להם להחמיר על עצמם. כמו כן אינם צריכים ואין להם לאכול לשיעורין, אלא יאכלו כדרכם".
עוד הוסיף הרב דוד יוסף: "לגבי חיילים העוסקים בתמיכת הלחימה, ואינם נמצאים במקום הלחימה עצמה, שיש לחוש שמא תשפיע התענית על ריכוזם ועל קבלת החלטותיהם, יש להם לפנות קודם יום הכיפורים אל הרב הצבאי כדי לקבל הנחיות אם והיאך עליהם לצום".
פסק הלכה של הרב יוסף צבי רימון קובע כי גם חיילים הנמצאים בכוננות ברצועת עזה או במקומות אחרים שבהם הכוננות לקרב היא גבוהה, לא יצומו כלל. עם זאת, הוא הדגיש כי מי שנמצאים במקום מוצל ובמצב סטטי, כלומר לא במהלך פעילות מבצעית, יכולים לנסות ולצום כשבמקביל הם שותים "לשיעורין", בכמות ששווה לפקק של מימייה (או ארבעה פקקים קטנים של בקבוק מיץ סטנדרטי של ליטר וחצי), אחת לתשע דקות (ואם צריך, אחת לארבע דקות).
חיילים בתפקידים עורפיים או מי שאינם בכוננות, צריכים לדבריו לצום כרגיל, "פרט למקרים חריגים של חיילים בתפקיד מבצעי שאינם מרוכזים כשהם צמים. במקומות אחרים, שאינם בפעילות אך נמצאים בכוננות – לעיתים ישתו לשיעורין ולעיתים יצומו (וישתו אם ייחלשו מאוד או אם יצאו לפעילות). בכל המצבים, נכון לקבל הנחיות מהרב הצבאי המקומי".
מה לגבי התפילות?
הרב רימון, פוסק הלכה בכיר המכהן כרב המועצה האזורית גוש עציון, גם הבהיר איך חיילים יכולים לקצר את התפילה, בשל הצורך בפעילות מבצעית: "התפילה המצומצמת ביותר כוללת בליל יום הכיפורים קריאת שמע וברכותיה ותפילת עמידה של ערבית, ובבוקר יום הכיפורים: ברכות התורה, ברכות השחר, קריאת שמע וברכותיה, תפילת עמידה של שחרית ווידוי אחד. בשעת דחק גדולה מאוד, כמו חייל שנמצא בלחימה רציפה, יכול לומר רק ברכות התורה, ברכות השחר, פרשה ראשונה של שמע ווידוי אחד".
הרמב"ם קבע כי וידוי הוא מצווה מהתורה, ומשמעות הווידוי היא בפשטות להתוודות על פשעים וחטאים שהאדם ביצע כאשר עבר על מצוות לא תעשה או ביטל מצוות עשה. הרב רימון הסביר: "עיקר הווידוי ליום הכיפורים, המופיע בתפילת העמידה של שחרית, פותח במילים 'א־להינו וא־להי אבותינו, אנא תבוא לפניך תחינתנו', ומסתיים במילים 'תִעבנו, תעינו, תעתענו'. מעיקר הדין מן התורה די כאמור בווידוי אחד כזה. טוב לאומרו בסוף תפילת העמידה, ואם הדבר אינו אפשרי אפשר לאומרו בנפרד. מי שיכול יאמר וידויים נוספים במהלך יום הכיפורים, ובסך הכול נוהגים לומר עשרה וידויים ביום הכיפורים, מכיוון שעיקר התפילה המיוחדת ליום הכיפורים הוא הווידוי. אם יש יותר זמן, יאמרו 'כל נדרי' וכן 'אבינו מלכנו'".
חלק מרכזי נוסף בתפילות יום הכיפורים הוא אמירת "י"ג מידות" – 13 מידות הרחמים של הקדוש ברוך הוא, שאותן לפי המסורת אמר משה רבנו כשעלה לקבל את לוחות הברית בפעם השנייה, לאחר חטא העגל – "ה' ה' אֵ־ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת; נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה".
הרב רימון מציין כי יש ויכוח עתיק בין הפוסקים לגבי אמירת תפילה זו כשמתפללים "ביחיד", ללא מניין, וקובע: "ניתן לומר את הפסוקים האלה כאדם הקורא בתורה – ואין חובה לומר אותם דווקא עם הטעמים אלא באופן שבו האדם רגיל לקרוא פסוקים בתורה".
לדבריו, "אם יש זמן לומר חלק מהפיוטים, למנהג האשכנזים רצוי לבחור ב'ה' מלך' ו'לא־ל עורך דין'. מעבר לכך, יש משמעות מיוחדת גם ל'ונתנה תוקף'. למנהג הספרדים, ניתן להציע לומר בליל יום הכיפורים את הפיוט 'לך א־לי תשוקתי', בבוקר את הפיוט 'למענך אֱלֹהַי' או 'ה' שמעתי שמעך', במנחה 'י־ה שמע אביונך' ובנעילה 'א־ל נורא עלילה', ולהוסיף לאחר תפילת עמידה פיוטים נבחרים מהסליחות, לפי הזמן שמתאפשר. ככלל, בפיוט קצר כדאי לומר את כולו בלחש, ללא מנגינה או במנגינה מהירה. בפיוט ארוך – כדאי לומר שניים או שלושה בתים מכל פיוט. בפיוט שמשמעותי לקהל – לומר במנגינה רק חלק מהפיוט, פעם אחת, ובלי לסלסל. מכל מקום, כאמור, אם אין זמן ניתן לוותר על כל הפיוטים".
הוא מוסיף: "את סדר העבודה – אין חובה לומר, אולם אם יש זמן ניתן לומר לאחר תפילת העמידה של מוסף, ואפשר להסתפק באמירת סדר העבודה עצמו, בלי ההקדמות המתארות את בריאת העולם".
נעילת נעליים צבאיות
אחד מהאיסורים של יום הכיפורים הוא שימוש בנעליים עשויות עור. להלכה נפסק שאפילו חולה שאין בו סכנה יכול לנעול נעלי עור. לגבי חיילים, הרב רימון מבהיר: "אם חייל נמצא בכוננות מבצעית, עליו לנעול נעליים צבאיות, ופרט לכך שיש כאן ספק פיקוח נפש, הרי שאפילו לצורך חולה שאין בו סכנה התירו. אם חייל לא נמצא בכוננות, בבסיס עורפי וכדומה, ואין בכך בעיה מבצעית, עדיף שינעל נעליים שאינן מעור, וכך גם נקבע בפקודות מטכ"ל".
