נשיא אוניברסיטת הרווארד, פרופ׳ אלן גרבר, מתח השבוע ביקורת על סטודנטים פרו-פלסטינים במוסד האקדמי היוקרתי. הוא אמר כי כנשיא יהודי התאכזב מ"רמת הבורות" של סטודנטים בקמפוס שמביעים עמדות נחרצות על הסכסוך הישראלי פלסטיני בלי להכיר את העובדות, ההיסטוריה והמורכבות של הסוגייה, ולעיתים גם בלי רצון אמיתי ללמוד אותן.
באירוע במרכז היהודי 92NY במנהטן, אמר פרופ׳ גרבר כי מה שמטריד אותו במיוחד אינו רק עצם חוסר הידע, אלא השילוב בינו לבין חוסר נכונות לנהל שיחה פתוחה עם מי שחושב אחרת. "אם כבר מחזיקים בעמדות נחרצות בנושא", אמר, "הייתי מצפה שבאוניברסיטה תהיה גם סקרנות ללמוד את העובדות".
הדברים של פרופ' גרבר נאמרו על רקע המתיחות הממושכת בהרווארד מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, ועל רקע המאבק הציבורי, הפוליטי והמשפטי סביב הטענות לאנטישמיות ולאפליה נגד סטודנטים יהודים וישראלים בקמפוס. לפי דוח שפרסמה לאחרונה ברית הבוגרים היהודים של הרווארד, שיעור הסטודנטים היהודים לתואר ראשון באוניברסיטה ירד לכ-7% בלבד, הנתון הנמוך ביותר שתועד שם מאז שלפני מלחמת העולם השנייה.
בחודשים האחרונים הנשיא הרבה להזהיר מפני הידרדרות חופש הביטוי באוניברסיטה ומפני האופן שבו מרצים משלבים עמדות אישיות בכיתה, דבר שלדבריו פוגע ביכולת של סטודנטים לחלוק, להתווכח ולהביע עמדה עצמאית. כעת, באירוע במנהטן, הוא הפנה את הביקורת ישירות גם אל הסטודנטים עצמם.
גרבר אמר כי בעיניו יש בעיה רחבה יותר מאשר מחלוקת פוליטית רגילה. "מה שהרגשתי כמטריד ביותר, גם כנשיא יהודי וגם כמי שאכפת לו מאוד מהנושאים שעליהם דיברו, הוא רמת הבורות של אנשים מכל הצדדים בסוגיה הזאת", אמר. הוא הוסיף כי "היעדר הידע וחוסר הנכונות לנהל דיאלוג פתוח מכאיבים לי אפילו יותר".
אף שהדברים נוסחו ביחס ל"כל הצדדים", פרופ׳ גרבר התמקד במחנה הפרו פלסטיני, שבלט בהפגנות, במאהלים, בעימותים ובהאשמות חריפות נגד ישראל. הוא הביא כדוגמה סטודנט שהגדיר את עצמו ״אנטי-ציוני״ משום שתמך בפתרון שתי המדינות.
גרבר אמר כי מדובר בדוגמה "מדהימה", משום שפתרון שתי המדינות היה במשך שנים עמדה מרכזית ומקובלת בישראל, ״לפחות עד 7 באוקטובר״. לדבריו, הדוגמה הזאת ממחישה עד כמה השיח הפוליטי בקמפוס נשען לעיתים על סיסמאות ועל זהויות מחנאיות יותר מאשר על היכרות בסיסית עם המציאות הישראלית והפלסטינית. הוא סיפר גם על סטודנט מצטיין מסין שהרגיש לחץ להביע הזדהות עם אחד הצדדים אף שלא הייתה לו עמדה מגובשת, מקרה שלדבריו מלמד עד כמה מעט מקום נשאר באוניברסיטה לספק, למורכבות או לאי ידיעה.
אוניברסיטת הרווארד נמצאת בחזית המאבק של ממשל טראמפ נגד מוסדות העילית של האקדמיה האמריקנית. במרץ האחרון הגיש משרד המשפטים תביעה נגד האוניברסיטה, בטענה שלא הגנה כראוי על סטודנטים יהודים וישראלים. במקביל נמשך גם מאבק נפרד על הקפאת מימון פדרלי למחקר בהרווארד, כאשר ממשל טראמפ ביקש להשיב על כנה הקפאה של כ-2.7 מיליארד דולר, לאחר שבית משפט פדרלי קבע בספטמבר כי המהלך אינו חוקתי. הרווארד טענה בתגובה שהממשל מנסה לנהל מחדש קרב משפטי שכבר הפסיד, והדגישה כי נקטה צעדים ממשיים נגד אנטישמיות.
גרבר עצמו ניסה בתקופה הזאת להחזיק בשני קווים בעת ובעונה אחת. מצד אחד, הוא הכיר בכך שיש אנטישמיות בקמפוס, ואף אמר כי חלק גדול ממה שסומן תחילה כאנטישמיות היה למעשה הטיה אנטי ישראלית, שאותה תיאר כ"חתרנית ומזיקה לחיי האוניברסיטה”. באותו אירוע במנהטן הצהיר כי ״האנטישמיות שקיימת בקמפוס הוכחשה זמן רב מדי״. מצד שני, הוא גם תקף את ניסיונות ממשל טראמפ להשתמש באנטישמיות כהצדקה למהלכים פוליטיים רחבים נגד הרווארד. לדבריו, הטיפול בבעיה צריך להיעשות בראש ובראשונה דרך חיזוק תרבות הדיון, בירור כללים ושינוי אקלים הקמפוס.
בהקשר הזה הזכיר גרבר שני דוחות מקיפים של צוותי משימה פנימיים, שבחנו הטיות כלפי יהודים, ישראלים, מוסלמים, ערבים ופלסטינים בהרווארד. הדוחות, שהשתרעו על פני יותר מ-500 עמודים, תיעדו שורה של מקרים והציעו שינויים בחיי הקמפוס, בתוכנית הלימודים ובהליכי הקבלה. גרבר אמר כי להערכתו ההתקדמות בשיפור האקלים באוניברסיטה הייתה מהירה מהצפוי. אלא שהדברים האחרונים שלו במנהטן, ובראשם האבחנה על "רמת הבורות" של סטודנטים שמכריזים על עמדות נחרצות בלי לדעת על מה בדיוק הם מדברים, מבהירים עד כמה בעיניו המשבר בהרווארד רחוק מלהסתיים.
