מה חמור יותר – לדחות בחירות משיקולים פוליטיים או לקיימן במועדן משיקולים פוליטיים? ובכן, תלוי אם קוראים לך אריה דרעי או עמיחי אליהו – ובאיזה צד של מפת האינטרסים אתה נמצא. מליאת הכנסת נדרשה הלילה (יום ג') לדילמה המשעשעת-מטרידה הזו, כשעל שולחנה שתי הברירות הגרועות, והכריעה לטובת האפשרות השנייה: בחירת הרבנים הראשיים לישראל, שתוכננה לחודש הבא, תיערך רק באפריל 2024 – דחייה שהיא, מבחינתה, הרע במיעוטו.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הרבנים הראשיים הנוכחיים, הרב דוד לאו האשכנזי והרב יצחק יוסף הספרדי, היו אמורים לסיים את תפקידם בעוד כמה שבועות. לקראת בחירת מחליפיהם, התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו בהסכמים הקואליציוניים כי יפעל לכך שלפחות אחד מהם יהיה ציוני-דתי, וזאת לאחר שלושה עשורים של שליטה חרדית מוחלטת ברבנות הממלכתית. הפוליטיקאים אומנם לא ממנים את הרבנים הראשיים בעצמם, אך יש להם השפעה גדולה – בדרך כלל מכרעת – על רבים מ-150 חברי האסיפה הבוחרת, המורכבת מרבנים ואנשי ציבור.
3 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
ח"כ אריה דרעי במליאה. נקרע בין האח לחבר
(צילום: עמית שאבי)
בגלל שליטת ש"ס במשרד לשירותי הדת, ומאחר שהיא מייחסת חשיבות עליונה למינויים מעין אלה, יש הבנה בקואליציה כי הרב הספרדי יהיה חרדי המזוהה איתה, ואילו האשכנזי יהיה דתי לאומי – מועמד מפלגת הציונות הדתית. הצלע הדתית השלישית בקואליציה, יהדות התורה, ויתרה על האפשרות למנות רב מטעמה, בתנאי שהשניים המובאים לבחירה יהיו מקובלים ומוסכמים עליה.
אלא שבעוד הציונות הדתית כינסה ועדה שתקבע מי יהיה המועמד שלה לתפקיד הרב הראשי האשכנזי, וזו הכריזה כבר לפני כחודש על הדיין מאיר כהנא (אין קשר למנהיג תנועת כך שנרצח ב-1990), ש"ס מתקשה להכריע בין שניים הטוענים לכתר הספרדי ומקורבים מאוד ליו"ר אריה דרעי ברמה האישית והפוליטית. האחד הוא אחיו, הרב יהודה דרעי, רבה של באר שבע, והשני הוא חבר מועצת חכמי התורה של התנועה, הרב דוד יוסף – בנו של מנהיגה הרוחני המיתולוגי, הרב עובדיה יוסף ז"ל, אחיו של הרב הראשי המכהן, הרב יצחק יוסף, וחברו הטוב של דרעי זה עשרות שנים.
בזמן שיו"ר ש"ס נקרע בין האח לחבר, עתרה נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים לבג"ץ נגד קיום הבחירות במועדן, בטענה כי הסמיכות לבחירות לרשויות המקומיות, שייערכו כעבור כשלושה חודשים, ולמינוי המועצות הדתיות שאחריהן, עלולה להביא לפגיעה בטוהר הבחירות ולפוליטיזציה של הרבנות.
בא כוח הנציגות, עו"ד אילן קמינצקי, הסביר כי מאחר שהאסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים כוללת ראשי ערים ומועצות דתיות, יש חשש שיירקמו "דילים וקומבינות", כלשונו, שיגרמו לזיהום ההליך הדמוקרטי – למשל באמצעות הפעלת לחץ מצד השלטון הארצי על ראשי רשויות מקומיות במטרה שייתנו את קולם למועמדים ה"נכונים", בתמורה לתמיכת המפלגות בהם שבועות ספורים לאחר מכן, כאשר הם עצמם יעמדו לבחירה.
3 צפייה בגלריה
שר המורשת עמיחי אליהו
שר המורשת עמיחי אליהו
שר המורשת עמיחי אליהו. גם לו יש אינטרס משפחתי
(צילום: שלו שלום)
במשרד לשירותי דת, שכאמור נשלט בידי ש"ס, הפתיעו כאשר הסכימו לבקשה, ובתגובה לעתירה הודיעה המדינה באופן חריג כי אין בכוונתה להגן על עצמה, אלא שהיא מקבלת את עמדת נציגי בתי הכנסת ובכוונתה לחוקק הוראת שעה להארכת כהונת הרבנים הראשיים הנוכחיים "מתוך אחריות לטוהר הבחירות". לנוכח תמימות הדעים שנוצרה בעקבות כך בין הצדדים, בית המשפט לא ראה צורך להתערב אלא קיבל את ההסכמות, כשהוא מבקש מהמשיבים לעדכן בהקדם בדבר הצעדים הנעשים כדי להביא לדחייה.

עוצמה יהודית נגד ש"ס

אלא שכאשר העניין הגיע לאישור הממשלה לקראת התנעת החקיקה התגלעו חילוקי דעות בתוך הקואליציה, כאשר בראש המתנגדים למהלך התייצבו שרי עוצמה יהודית, שהודיעו כי לא יישרו קו עם ההחלטה ויצביעו נגד החוק. לטענתם, דרעי נושא את שם טוהר הבחירות לשווא ורק "תופס טרמפ" על העתירה, שכן במקרה שלו דווקא דחיית הבחירות היא שתגרום לזיהום ההליך הדמוקרטי.
בסוף שנה זו צפוי רב העיר ירושלים שלמה משה עמאר לפרוש לגמלאות. ההערכה היא כי החלטת יו"ר ש"ס להסכים לדחייה ל-2024 נועדה רק כדי להרוויח זמן – שבמהלכו ימונה הרב דוד יוסף במקום עמאר למשרה התורנית בבירה, הנחשקת בפני עצמה, בתמורה להסרת מועמדותו לרבנות הראשית, וכך תיסלל דרכו של דרעי האח לתפקיד הרב הראשי הספרדי.
אחד המוחים הקולניים בממשלה היה השר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית, שהאשים את ש"ס בחילול הקודש וזיהומו ב"עסקנות פוליטית". אלא שגם הוא נגוע באינטרס אישי המציב אותו בניגוד עניינים, שכן אביו, רב העיר צפת שמואל אליהו, מוזכר כבר שנים כמועמד אפשרי לתפקיד הרב הראשי הספרדי, וסיכוייו להיבחר עשויים להשתפר אם הבחירות יתקיימו במועדן – כפי שביקש הבן.
3 צפייה בגלריה
הרבנים הראשיים לצד השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי
הרבנים הראשיים לצד השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי
הרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו לצד השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי. יישארו בינתיים בתפקידם
(צילום: אלעד זגמן, ענבה – לע"מ)
הסיבה לכך היא שלפי שעה יהדות התורה אינה מסכימה לתמוך ברב מאיר כהנא, מועמד הציונות הדתית, והתנגדותה עלולה לסכן את הדיל המשולש עם ש"ס. אם המצב לא ישתנה והצדדים יסרבו להתפשר, ייתכן שהקלפים ייטרפו ויהיה ניסיון לפנות לעסקה חלופית שתביא לחלוקת התפקיד הרבני הכפול לפי מפתח עדתי ומפלגתי אחר, כדי להבטיח את קיום התחייבותו של נתניהו.
במקרה כזה, הרב החרדי יהיה אשכנזי, מטעם יהדות התורה, והרב הציוני-דתי ספרדי – ככל הנראה הרב שמואל אליהו. מפלגת הציונות הדתית תוכל בקלות לרדת מהעץ ולחזור בה ממועמדות כהנא, שכן בסדר המגזרי-עדתי החדש הוא, האשכנזי, אינו יכול להיבחר למשבצת הספרדית ששוריינה לה. ככל שהבחירות היו נערכות מוקדם יותר – אפשרות שירדה הלילה סופית מן הפרק – היה קטן הסיכוי למציאת פתרונות אחרים ומורכבים יותר לפלונטר, שחלקם היו דורשים, מן הסתם, גם תיקוני חקיקה.
אז מה חמור יותר – דחייה של בחירות משיקולים פוליטיים או קיומן במועדן משיקולים פוליטיים? אפשר פשוט לשאול את הרב.