עשור לאחר פטירתו של אלי ויזל, שורד השואה, הסופר וחתן פרס נובל לשלום, התכנסו אתמול (יום א') ביד ושם בני משפחתו, חוקרים ואישי ציבור לאירוע שעסק במורשתו ובצוואה שהותיר לדורות הבאים.
בנו, אלישע ויזל, שמתגורר בארצות הברית והגיע לאירוע בישראל, התייחס להתגברות האנטישמיות בעולם ולביטויה בתוך חלקים מהקהילה היהודית בארה"ב. "חשוב להילחם באנטישמיות גם כשהיא מגיעה מתוכנו", אמר ויזל. "לצערי, ישנם יהודים אמריקנים רבים שטועים בעניין הזה, שמתבלבלים מדבריהם של אויבינו, שאולי אינם משכילים מספיק בנושא או שלא הקדישו את הזמן הדרוש כדי להבין כיצד נראית אנטישמיות".
ויזל הדגיש: "אל תטעו. האנטישמיות כיום מתבטאת כאנטי-ציונות. אם בהטלת ספק בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ריבונית, ואם בטענה שאין לה זכות להגן על עצמה כפי שכל מדינה אחרת הייתה עושה מול רוצחים שמבקשים להשמידה. עלינו להגיב. עלינו להישאר חזקים".
בדבריו יצא בנו של אלי ויזל נגד רם עמנואל, המועמד לנשיאות ארה"ב מהמפלגה הדמוקרטית שמתח לאחרונה ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל וטען שהיא מובילה לבידוד בינלאומי של המדינה. "רם עמנואל צריך להתבייש בעצמו", אמר ויזל, "כראש הסגל של אובמה, הוא ארגן את ביקור הנשיא בבוכנוואלד ושמע את אבי מזהיר שאי אפשר לסמוך על תמיכת העולם. הסכמתו של העולם אף פעם לא הייתה המדד לזכותו של העם היהודי לחיות. אבי השמיע אמיתות קשות בפני החזקים, בשם החלשים".
רם עמנואל. "הוא שמע את אבי מזהיר שאי אפשר לסמוך על תמיכת העולם"
(צילום: Amir Cohen / רויטרס)
עמנואל, הפוליטיקאי היהודי-אמריקני, כיהן כראש הסגל בבית הלבן בתקופת נשיא ארה"ב ברק אובמה. בהמשך כיהן כראש עיריית שיקגו, ולאחר מכן היה שגריר ארה"ב ביפן. בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות", אמר עמנואל: "הבעיה של ישראל איננה במפלגה הדמוקרטית. הבעיה של ישראל היא בציבור האמריקאי. איבדתם דמוקרטים; איבדתם רפובליקנים; איבדתם בלתי-מפלגתיים... שום נשיא אמריקאי לא יתמוך בבעלת ברית שהציבור האמריקאי עוין אותה".
עוד הוסיף עמנואל: "בארגז הכלים של הביטחון הלאומי יש לכל מדינה ארבעה כלים: כוח צבאי, מדיניות כלכלית, השפעה פוליטית ומשיכה תרבותית. אתם השלכתם החוצה שלושה מארבעת הכלים. החלטתם שהכלי היחיד בארגז שלכם הוא כוח צבאי... האם יכולת לדמיין שיקום ראש ממשלה בישראל שיחזיר את היהודים לאחור, לגטו, לבידוד? השוק הפוליטי הגדול שלכם הוא בארצות הברית; השוק הכלכלי הגדול שלכם הוא באירופה. איבדתם את שניהם; מה קיבלתם? את סומלילנד". לדבריו, "שום מדינה לא יכולה להתקיים בבידוד... ההחלטות של הממשלה מובילות אתכם למבוי סתום".
"אבי היה עוזב הכול ועולה למטוס לישראל"
בנאומו שיתף אלישע ויזל בזיכרון אישי מאביו: "בכל פעם שישראל הייתה נתונה למתקפה, ראיתי את אבי עושה תמיד את אותו הדבר – הוא היה עוזב את כל עיסוקיו, עולה למטוס ומגיע לישראל כדי להיות לצד בני עמו בשעה שהיינו תחת מתקפה".
אלי ויזל. "הגיע לישראל בכל פעם מחדש"
(צילום: Vittorio Zunino Celotto / Getty Images)
הוא הוסיף: "אנחנו עם אחד. העם היהודי בארצות הברית, באירופה ובישראל. כאשר מחצית מאחינו ואחיותינו נתונים למתקפה, אם מדובר בטילי סקאד ואם מדובר בטנקים שנערכו למלחמה בשנת 1973, אבי הגיע ארצה בכל פעם מחדש. עלינו לעמוד איתנים לצד ישראל".
האירוע ביד ושם נערך תחת הכותרת "עלינו להיות שליחי השליחים", ונפתח בדבריהם של יו"ר יד ושם, דני דיין, אלישע ויזל ויו"ר המרכז להנצחת השואה באבי יאר שבקייב, נתן שרנסקי. דיין הדגיש בדבריו את תרומתו של אלי ויזל להנצחת השואה ואת חשיבות מורשתו בימים שבהם מתגברים האנטישמיות ועיוות זיכרון השואה. "אלי ויזל הקדיש את חייו לכך שהעולם יכיר את השואה ואת מורשתה כאירוע יהודי ייחודי, הנושא עימו גם מסרים אנושיים ואוניברסליים", אמר דיין. "כיום, יותר מתמיד, כאשר אנו עדים לגלים של אנטישמיות ולעיוות הולך וגובר של זיכרון השואה, גוברת גם החשיבות בלימוד מורשתו של ויזל ובהנחלתה לכל אדם, בכל מקום".
עוד במסגרת האירוע נערכה הרצאה של פרופ' אמריטה דינה פורת מיד ושם על דמותו של ויזל ועל שליחותו כניצול וכעד. לאחר מכן נערך פאנל שעסק במורשתו ובמשמעותה כצוואה לדורות הבאים. את האירוע חתם הסרט התיעודי "אלי ויזל – נשמה באש", שזכה בפרס יד ושם למצוינות קולנועית בסרט תיעודי על השואה בפסטיבל דוקאביב.
