בימים אלה מעלה הבמאי והיוצר חגי לובר הצגה חדשה בתיאטרון אספקלריא, בין היתר בהקשר של נפילת בנו יהונתן ברצועת עזה, המגוללת את סיפורו של צוות טנק שאיבד את אחד מחבריו במערכה. הלוחמים מנסים לנוע בין שדה הקרב לחיי השגרה. ההצגה "יומן משא", שמורכבת כולה משחקנים שהם לוחמי מילואים בעבר או בהווה, עולה דווקא כשחוק שיאפשר השתמטות של מאות אלפי חרדים צפוי לעלות בקרוב להצבעה.
"שוב הדיון נעשה מול החרדים והצרכים שלהם, ולא מול עם ישראל ומה הוא צריך", אומר לובר אחרי שנחשף להצעת החוק, "זה אפילו לא מה שהחרדים חושבים וצריכים, אלא מה שצריכים העסקנים החרדים. מכסים את זה בהמון מילים יפות, אבל מה שצריך לעשות זה חוק לכולם – מי ששומר את החוק ומתגייס מקבל הטבות מפליגות בדיור, בחינוך, בתעסוקה, בהשכלה, ומי שלא מתגייס מקבל סנקציות משמעותיות".
לדבריו, "צריך שהצבא יהיה הרבה יותר ידידותי לקליטה, לא כמו שהיה בתקופתי שעשינו מד"סים עם בחורה שלובשת בגדי ספורט. היום הצבא לא שם, יש חטיבת חשמונאים, מסלולי גיוס שונים, שירות מקוצר באופן שמותאם לכל אחד. צריך להתחשב בהרבה דברים אבל דרך הפרט החרדי, לא מול מגזר ולא מול עסקנים".
אומרים שבכפייה הגיוס לא יצליח – מה דעתך?
"זה ניסיון לא לעשות אידיאליזציה של המציאות. גם כשאדם בא לעשות מעשה טוב הוא צריך דחיפה, וזה בסדר. גם הרבה הלכות ומצוות נעשות בדחיפה מסוימת. החוק הזה הוא כסות עיניים ועדיף שלא יחוקק בכלל. אין בו שום הכרה של החברה החרדית. מי שירים את ידו בעד החוק הזה יפגע בציבור המשרתים, כולל הבנים שלי, ששלושה ימים אחרי השבעה על יהונתן חזרו לעזה. הם אמרו לי 'פשוט אין אנשים' - ועשו מאז עוד מאות ימי מילואים, על ה'אין אנשים' הזה".
תורה לצד תרומה
במשפחת ברקוביץ מסוסיא עמלים בימים אלה על הוצאה מיוחדת של ספרי משנה עם הערות ופרשנויות שכתב הבן, רס”ר איל מאיר ברקוביץ ז"ל שנפל בעזה. "איל היה איש של תורה, תלמיד חכם, למד בעמקות והתפעלנו לגלות רק אחרי שנפל את הכתיבה שלו", מספרת אמו ריקי ברקוביץ, פעילה בפורום שותפות לשירות ומי שחתמה לאחרונה על מכתב משפחות בעד גיוס חרדים.
"לפי המתווה שמוצג, לא ישתנה שום דבר", אומרת ריקי. "צריך לוחמים. החרדים הם הציבור הכי גדול עם הפוטנציאל הכי משמעותי. אם לא רוצים את החרדים - אז שיביאו תאילנדים".
לדבריה, "מבחינת החרדים הם רוצים זמן. הפריץ ימות או הכלב ימות, יפרוץ השלום והכל יבוא על מקומו בשלום. הם לא רוצים בסופו של דבר להגיע לשינוי. צריך להפסיק לשחק".
יחד עם קבוצות פעילות אליהן הצטרפה ריקי, היא נפגשה לאחרונה עם שורת מנהיגים, פוליטיקאים ורבנים מהקשת הדתית-לאומית: "כולם מסכימים איתנו שהמצב הנוכחי בעייתי", היא אומרת. "אבל יש גם חלק שאומרים שצריך לעשות את זה בתהליך, חלק אמרו שזה יפגע בממשלה ובגוש הימין ואז עלולה להיות פגיעה בארץ ישראל. אבל אם לא יהיה ביטחון - לא יהיו ארץ ישראל ולא תורה. כאמא של איל, שהיה תלמיד חכם, קיימים אצלנו תלמידי חכמים בציונות הדתית שגם משרתים בצבא מתוך התורה. החרדים חיים בגלות בתוך ארץ ישראל, מבחינתם. על זה צריך לדבר".
לדבריה, "בחוק של ביסמוט משאירים את השליטה בידיים של הרבנים, כשמכניסים כל מיני שירות במד"א ובאיחוד הצלה, אז יכניסו אנשים שעושים 36 שעות שירות לאומי בשבוע - במקום שירות משמעותי - והרבנים יקבעו מי יתגייס ומי לא. כשאתה נוסע באדום לא בודקים מי האדמו"ר שלך לשלוח לו סנקציות, זה קורה בין המדינה לבין הפרט. וכך זה צריך להיות גם בחוק הזה".
זכות לפני החובה
ידידיה ויס בן ה-28 עבר טרגדיה קשה בזמן שירות המילואים שלו. אביו, רס"ב (במיל') אילון ויס, נפל במלחמה בעזה בעוד שגם הוא במדים. בן 49 היה האב בנופלו: "אבא ואני היינו הולכים בסוכות ובשמחת בית השואבה למאה שערים בירושלים", מספר ידידה. "היינו הולכים לחסידות קרלין וחסידות בויאן כדי לקבל יראת שמיים. בסוכות האחרון, לפני שאבא נהרג, גם הלכנו".
ידידיה הפך את אביו לסבא לפני כשלוש שנים וחצי. לפני שלושה חודשים נולדה לו בת נוספת. אילון עצמו למד בישיבת ההסדר במעלות, ואחרי הצבא הוא המשיך ללמוד בישיבה בבית אל. ידידה למד בישיבה הגבוהה במצפה רמון שנה וחצי, ואז למד עוד שנתיים בישיבה חקלאית בשדה אליהו. לאחר מכן התגייס לגדוד נצח יהודה, במילואים הוא משרת תחת גדוד מרחבי של חטמ"ר עציון ועשה למעלה מ-300 ימי מילואים בשנתיים האחרונות.
"אני מאמין שאבא היה חושב שהפתרון יבוא בדיבור, בשיח ולא בכפייה. אני מאוד מקווה שאיזה חוק שזה לא יהיה, זה יביא את מה שהצבא צריך. כששלחו לי לפני חודש וחצי את הטופס לחתום עוד פעם מילואים, עברה לי בראש המחשבה שלקחו לי את החובה - והשאירו לי רק את הזכות. אני חושב שזה אחד הדברים המשמעותיים אצלי: השירות הוא זכות הרבה לפני שזה חובה. הלוואי שכולם יבינו שזו זכות לפני שזו חובה".
לגבי הטענה בעולם החרדי ששירות בצבא יפגע בעולם התורה, אומר ידידיה כי "ברור שכמות התורה שמשרת ילמד בשנה וחצי של שירות תופחת - אבל בעיניי, איכות הלימוד והדאגה לכלל ישראל ולארץ ישראל שוות עשרת מונים יותר".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.12.25
