לקראת יום השואה האחרון, לפני כשבועיים, שיתף לוז בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות": "אתם רואים אותי בתמונה שמח ומחייך, אבל מצבי הבריאותי ממש לא טוב". והוא הוסיף בבדיחות הדעת: "בקרוב אצטרך להחזיר את נשמתי לבורא, אבל למצלמה אני עושה מאמצים". לוז השיא משואה בעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה שנערכה בקיבוץ יד מרדכי, שם התגורר בשנותיו האחרונות. בנו אמר אמש: ״הוא החזיק את עצמו כי הטקס היה לו חשוב״.
בתור ילד בצרפת בעת פלישת הנאצים למדינה, חווה דניאל לוז את אימת המלחמה והרדיפה. שנים אחר כך כמעט שהגיעו אליו מחבלי חמאס, בעת ששהה בביתו בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר.
ב-6 באוקטובר, ערב לפני מתקפת חמאס, עוד חגג לוז עם חבריו בקיבוץ את "יום ההולדת של בארי". הוא התעורר לקולות אזעקות וירי ויחד עם בת זוגו עדנה הסתגר בממ"ד. "שמענו יריות חזקות וצעקות בערבית, הייתי בטוח שזה יומי האחרון. את הפחד שחוויתי בעת פלישת חמאס, לא הרגשתי גם בשואה. זו הסיבה שאני ניצול שואה פעמיים, גם מצרפת בימי מלחמת העולם השנייה וגם מבארי ב-2023", הוא אמר. "הטראומה", סיפר לוז בראיון האחרון, "עדיין נוכחת. עוד לא התאוששתי ממה שעברנו. הייתי רוצה שיהיה פה שלום. אני כבר לא משלה את עצמי שאזכה לראות אותו, אבל שהנכדים שלי יראו - זה הכי חשוב".
2 צפייה בגלריה
עצרת הזיכרון לשואה ולגבורה ביד מרדכי
(צילום: עופר עמרם, באדיבות סל אירועים והפקות בע״מ)
הלווייתו תתקיים היום ב-17:00 בבית העלמין ביד מרדכי. בנו עמיר אמר ל״ידיעות אחרונות״ ול-ynet: "אבי היה בן אדם נון-קונפורמיסט, אפילו שהיה קיבוצניק רוב חייו. תמיד הסתכלו עליו בתור ׳משוגע הכפר׳. הוא לא עשה חשבון והלך עם האמת שלו״.
עוד הוסיף הבן: ״אני חושב שאבא החזיק את עצמו בכוח כי הוא ממש סבל. הוא חיכה לאחרי הטקס כי זה היה חשוב לו מאוד. בטקס אבי בכה ואמר ׳זכיתי׳. בשישי התפרסמה עליו כתבה, הוא הצליח לפתוח את העיניים, להגניב חיוך ואחרי זה זהו, הוא שיחרר״.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.04.26
