האם דמות של איש אשכולות שחי לפני יותר מ-800 שנים יכולה להיות רלוונטית לדרך החיים היומיומית של דור הטיקטוק? או במילים אחרות, איך מנגישים לצעירים בני זמננו את הגותו של הרמב"ם, רבי משה בן מימון?
ד"ר דרור ארליך, שמלמד קורסים ב"עולמות: בית הספר ללימודי יהדות ותרבות ישראלית" בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, מאמין שזו בסך הכול משימה אפשרית. "כבר לא מעט שנים אני מלמד קורסים שונים על הרמב"ם, בעיקר סטודנטים שרובם בשנות ה-20 לחייהם. אני חושב שהמפגש שלהם עם הרמב"ם, של סטודנטים דתיים וגם לא דתיים, עושה עליהם רושם גדול מאוד", הוא מעיד. "הם מתרשמים מהמפגש עם הדמות שלו, עם האישיות שלו, עם כל מיני דברים שהוא עשה בחיים וכתב".
לדבריו, "אני לא בא ואומר לסטודנטים 'תקשיבו, מה שהרמב"ם כתב לפני 800 שנה סופּר רלוונטי לכם', אלא מייעץ להם לבדוק, במקביל למישור האקדמי הפורמלי, גם מישור נוסף: באיזו מידה התפיסות שלו, צורת ההסתכלות שלו, יכולה להיות רלוונטית כיום. אני לא קובע מראש שזה רלוונטי, אלא מציע להם לבדוק את זה. אני גם אומר להם לבדוק אם הרלוונטיות חייבת להיות מתוך הסכמה או גם מתוך התנגדות – זאת אומרת, האם אפשר ללמוד מהרמב"ם גם דברים בדרך השלילה, ובעיניי התשובה חיובית".
הוא מספר שמה שעולה מתוך השיחות הוא שהתשובה חד-משמעית. "אני חושב שזה מתאפשר בזכות האישיות המיוחדת שלו, קורות החיים שלו, דברים שהוא עבר גם כאיש צעיר", מציין ד"ר ארליך. "סטודנטים או אנשים צעירים יכולים גם כיום להגיד 'גם לי קרה דבר כזה' או לשאול את עצמם איך היו מתנהגים במצב דומה".
הסטודנטים מוצאים דמיון של ממש לחיים שלהם?
"הרמב"ם הוא אדם שעבר טלטלות משמעותיות בחייו, ויצא מהן מחוזק ומחושל. הוא למד דברים שונים בתחנות החיים השונות שלו והתפתח. אני חושב שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שאפשר למצוא בו דמיון לצעירים שחיים פה בימינו".
3 צפייה בגלריה
בני נוער עם סמארטפונים. "צעירים צריכים לפתח את היכולת לחשוב בכוחות עצמם"
(צילום: BearFotos / Shutterstock)
במילים אחרות, אתה אומר שהעצות שלו הן על-זמניות – הן התאימו לפני מאות שנים והן מתאימות גם כיום.
"בוודאי. קח למשל את תקופת צעירותו. אנחנו פוגשים את הרמב"ם כבר מגיל צעיר מאוד, מתחילת שנות העשרים לחייו, כשהוא כבר גר בפז במרוקו, ובסך הכול העיסוק המרכזי שלו באותה תקופה הוא להיות סטאז'ר ברפואה. הוא מגלה כבר בגיל הצעיר הזה אומץ לב ציבורי ולקיחת אחריות ורצינות, שהם מרשימים מאוד, כמו במקרה שבו הוא כתב איגרת מפני שהוא פשוט לא יכול היה לשתוק כשנתקל בסיפור של קהילה יהודית אחרת במרוקו, שנגזרו עליה גזרות שמד והם נדרשו להתאסלם או למסור את הנפש.
"לגבי האיגרת, התשובה שהרמב"ם נותן היא שהם צריכים להתאסלם למראית עין ולא למסור את הנפש בהקשר הזה, אבל כמה שיותר מהר לאחר מכן לברוח ולעבור למקום שבו הם יכולים לחיות חיים יהודיים מלאים. הרמב"ם אומר שכל אדם צריך לבחור איפה הוא גר – אם יש שתי עיירות יהודיות ואחת מהן מקפידה יותר במצוות מהשנייה, אז הוא צריך לגור בעיירה המקפידה יותר במצוות. אני לוקח את האמירה הזו, שם אותה בפני הסטודנטים ופותח בפניהם את השאלה: לפי מה הם בחרו, בוחרים ויבחרו את מקום המגורים שלהם? האם הם יעדיפו שכונה הומוגנית או לא? האם הם יעדיפו לחיות לפי שיקולים כלכליים או ערכיים? מתפתחים דיונים מטורפים בעניין הזה, ואנשים מספרים איפה ההורים שלהם גרים, איפה הם גרים בעצמם, מה הם יעשו ומה ההתלבטויות שלהם. זה רלוונטי מאוד. את המשפט הזה, שבהקשר המקורי שלו הוא דתי מאוד, אפשר להוציא לחלוטין מההקשר המקורי ולשים בהקשר תרבותי וערכי רחב יותר".
הוא ממשיך ואומר: "על אותו מישור, אני שואל את הסטודנטים: יש היום משהו שבוער בכם ואתם מרגישים שאתם חייבים לכתוב עליו או להגיד עליו משהו? אל תגידו ואל תשתפו בהכרח, אבל רק תיכנסו לראש הזה. זה כמו המקרה של פוסט ברשתות החברתיות שמישהו פתאום מתחיל לכתוב כי הוא כבר לא יכול לשתוק על משהו".
אפשר להנגיש את תורת הרמב"ם גם במסרים קליטים ומהירים יותר? אני יכול לפתוח מחר עמוד אינסטגרם תורת הרמב"ם ולהתחיל להריץ רילס כאלה של חצי דקה ולתמצת את המסרים האלה למשהו קליט?
"תמיד אפשר לקחת רעיונות מורכבים, לפשט אותם ולעשות אותם קליטים, אבל השאלה היא מה המטרה. אם המטרה היא שאנשים יישארו ברמה של סיסמאות, אני לא הייתי חותם על זה, ואני חושב שגם הרמב"ם לא היה חותם על זה. הרמב"ם הוא אחד מהמתנגדים הגדולים ביותר לסיסמאות שאני מכיר. הוא אומר שאם מישהו רק יודע לדקלם אותן – אין לזה שום ערך; צריך להבין לעומק דברים, להבין את המשמעות שלהם, להפנים אותם. אז אם יוצרים עמוד אינסטגרם או טיקטוק רק עם המסרים, בלי שום דיון או מחשבה מעמיקה יותר, אני חושב שזה יחטא למטרה".
ד"ר דרור ארליךבאדיבות המצולםהשאלה היא אם יש דרך בכל זאת להגיע לצעירים, כשלא עושים את השיווק בצורה של סיסמאות ונקודות כניסה חדות.
"אני מרגיש שכן. באוניברסיטה זו אולי מסגרת של מעין קהל שבוי ואין יותר מדי ברירה, אבל ללא ספק יש קאץ'-פרייזים של הרמב"ם שיכולים חד-משמעית להיות נקודת כניסה לחשיבה חדשה. כמו למשל המשפט 'שְׁמַע הָאֶמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ', שהרעיון שלו זה שבעצם מה שמעניין הוא להגיע לאמת, אפרופו פייק ניוז, ולא משנה מי אומר אותה. הרמב"ם הוא אחת הדמויות פורצות הדרך בעניין הזה של שילוב בין פילוסופיה לא יהודית לעולם התוכן היהודי. מבחינתו צריך לשמוע את האמת מכל מי שאמר אותה, ואפשר לקחת את זה לכל מקום. נקודות כניסה מוצלחות הן כמו זאת, למשל, שמדברת על פתיחות מחשבתית ותרבותית ועל החתירה האמיתית הלא-מזויפת להגיע להבנה, לידע, לאמת.
"אני חושב שהתפיסה האוניברסלית ביותר שהרמב"ם מציג – והוא לא היחיד והוא גם לא הגה את זה מעצמו, זו תפיסה שמופיעה כמעט בכל תרבות שאני מכיר במזרח ובמערב – היא תפיסה של אמצע, תפיסה של איזון. ללכת בדרך מאוזנת ולא בקצוות, להתכוונן אל האמצע. תפיסה שלפיה אם אני מזהה איזושהי נטייה קיצונית שיש לי, ביכולתי לתקן אותה ולהתכוונן מחדש אל האמצע. זה רעיון על-זמני ועל-תרבותי, וסטודנטים וצעירים בכלל יכולים להתחבר אליו".
דווקא נדמה שרבים מתחברים יותר לרדיקליוּת בשנים האחרונות.
"לפחות בחוויה שלי, אני מרגיש שברגע שנחשפים לרעיון הזה ולעומק שלו, הוא מצליח לעשות משהו. אני גם חושב שהרבה יותר מורכב וקשה להיות באמצע, מאשר להיות מזוהה עם איזשהו גורם ברור יותר וחד-משמעי. אם אתה באמצע, אז משני הצדדים לא מרוצים ממך בדרך כלל. זה לא פשוט להיות באמצע, זה קשה מאוד, אבל ברעיון הזה יש עוצמה גדולה, במיוחד כשלומדים אותו אצל הרמב"ם ומגלים שזו לא המצאה שלו, אלא שהרעיון מופיע אצל פילוסופים רבים מהרבה תחומי דעת. זה נושא רחב מאוד, אבל אני חושב שהחברה הישראלית תרוויח מהמושג הזה של דרך האמצע".
"אל תיתנו לבינה מלאכותית לחשוב במקומכם"
ג'פרי כץ, מחבר הספר "חוקי חיים" העוסק בתורת הרמב"ם, אומר כי "דווקא קצב החיים המואץ וההתפתחות הטכנולוגית, יחד עם זרם בלתי פוסק של מידע ממסכים והופעת הבינה המלאכותית, הופכים את תורתו של הרמב"ם לרלוונטית וחיונית אף יותר בימינו – במיוחד עבור בני נוער וצעירים".
3 צפייה בגלריה
"אפשר להשתמש בבינה מלאכותית, אבל האחריות להבין את הדברים לעומק ולבחון אותם מוטלת על האדם עצמו"
(צילום: Anggalih Prasetya / Shutterstock)
לדבריו, "עיקרון מרכזי בתורתו של הרמב"ם הוא הצורך לחשוב באופן עצמאי. צעירים המבקשים להצליח בחברה המתפתחת שלנו צריכים לפתח את היכולת לחשוב בכוחות עצמם ולנתח דברים באופן ביקורתי. אין לקבל כל דבר שנאמר ברשת רק משום שהוא נשמע אופנתי. בלי היכולת הזו, צעירים עלולים להיסחף עם הזרם. כאשר אדם מקבל דברים כפשוטם ועושה מה שכולם עושים, הוא למעשה מבטיח לעצמו תוצאה ממוצעת בכל תחום בחיים".
איך זה בא לידי ביטוי בחיי היום-יום?
"הרמב"ם מזכיר לנו שאף אחד אינו יכול להגיד לך את האמת. האמת היא דבר שכל אדם צריך להבין בעצמו, דרך מחשבה והפנמה של רעיונות ועובדות. הדבר חשוב במיוחד בעידן של סרטונים קצרים ותוכן מבוסס בינה מלאכותית שצעירים צורכים ללא הפסקה. הרמב"ם לא רק מראה מה צריכים לעשות כדי להצליח בתחומי החיים המרכזיים, אלא גם מסביר מדוע הדברים פועלים. כך צעירים יכולים להבין את ההיגיון שמאחורי הדרך שבה הם פועלים – ואיך העקרונות האלה יכולים לשנות את חייהם ולהוביל לחיים מלאי הצלחה וסיפוק".
אילו עקרונות מרכזיים בני נוער וצעירים יכולים ללמוד מהרמב"ם?
"אחד המסרים המרכזיים של הרמב"ם הוא פיתוח אופי נכון. עתידו של אדם צעיר תלוי במידה רבה באיכות האופי שהוא מפתח לעצמו. לכן זה נושא שחייב להיות בראש סדר העדיפויות בגיל שבו האישיות עדיין מתעצבת. החלק הראשון בספרי מציג את הנוסחה המעשית של הרמב"ם לפיתוח האופי. לדוגמה, פרק 3 בספר מסכם את עצתו של הרמב"ם לבחור בקפידה את החברים הקרובים. הרמב"ם ממליץ להתקרב לאנשים טובים, חכמים ובעלי לב טוב, ולבלות איתם ככל האפשר. כאשר אדם נמצא בסביבה כזו, התכונות הטובות של חבריו מתחילות להשפיע גם עליו. רעיון אחד כזה, כאשר מיישמים אותו באופן עקבי, יכול לשנות באופן דרמטי את מסלול חייו של אדם צעיר".
בדומה לארליך, כץ מדגיש את ההמלצה על מתינות: "בני נוער וצעירים נוטים לעיתים ללכת לקיצוניוּת. אם הוריהם מלמדים אותם דבר שאינו מוצא חן בעיניהם, הם עלולים ללכת דווקא לכיוון ההפוך באופן קיצוני. הרמב"ם ממליץ על מתינות ועל חיפוש 'שביל הזהב' – הדרך האמצעית – מבלי לכעוס או לאבד שליטה".
איך העצות של הרמב"ם באות לידי ביטוי בבניית קריירה?
"בראש ובראשונה הרמב"ם מדגיש את חשיבות החשיבה העצמאית. אל תיתנו לבינה מלאכותית או לכל מישהו או משהו אחר לחשוב במקומכם. אפשר בהחלט להשתמש בכלים טכנולוגיים, כולל בינה מלאכותית, אבל האחריות להבין את הדברים לעומק ולבחון אותם מוטלת בסופו של דבר אך ורק על האדם עצמו. חשיבה עצמאית מובילה למסקנות שאפשר להסביר ולבסס על נימוקים ברורים. זו בדיוק המנהיגות המחשבתית הדרושה בכל ארגון עסקי".
ג'פרי כץבאדיבות המצולםלדבריו, "צעירים בתחילת דרכם המקצועית צריכים להתמקד בתחומים שבהם שיקול הדעת וקבלת ההחלטות אינם חלק ממערכת סגורה. בתחומים כאלה תמיד יהיה צורך באנשים מוכשרים, וגם הבינה המלאכותית מתקשה להחליף אותם. לכן, התובנה המרכזית לצעירים כיום היא לפתח יכולת ניתוח, שיקול דעת ויכולת קבלת החלטות בתחומים פתוחים וחדשניים".
כץ אומר כי "רבים מהרעיונות המרכזיים של הרמב"ם יכולים להיות מועברים ביעילות לצעירים באמצעות רשתות חברתיות וסרטונים קצרים. לדוגמה, אפשר להקדיש חשבון אינסטגרם להחכמה המעשית של הרמב"ם, שבו יתפרסם מדי יום סרטון קצר של 30–60 שניות על רעיון אחר של הרמב"ם הרלוונטי לצעירים. זה יהיה מקור לעצות מעשיות ולהשראה. הסרטונים יכולים לעסוק בנושאים כמו יחסים, זוגיות, קריירה, בריאות, משפחה, כספים, פיתוח האישיות והתפתחות רוחנית, אקטיביות חברתית והקשר לאירועים אקטואליים".
לפי הניסיון שלך עם ילדיך וצעירים שפגשת, אתה מאמין שהעצות של הרמב"ם באמת מתאימות לקצב החיים של ימינו וליכולת של צעירים להתעמק באמת?
"המסגרת המוסרית של הרמב"ם כוללת חיבור פנימי עם עצמך באמצעות התבוננות עצמית, חיבור למשפחה ולקהילה, ובסופו של דבר חיבור לאל. למרות השינויים בערכים בני זמננו, טבע האדם נשאר קבוע לאורך הדורות, גם אצל צעירים. צעירים רוצים קשרים עם בני גילם, עם עתידם ועם דברים הגדולים מהם עצמם – והם לרוב גם נכונים להתנסות ולבדוק מה עשוי לעבוד עבורם. יש בצעירים אנרגיה ותשוקה אדירות ורצון עמוק ליצור שינוי חיובי בעולם. לא רק שיש להם יכולת להפנים את המסגרת המוסרית של הרמב"ם, ייתכן אפילו שהיכולת והפוטנציאל שלהם גדולים מאלה של מבוגרים מהם, ואולי גדולים מאלה של צעירי כל דור קודם".
כץ מסכם ואומר: "אנחנו חיים בעידן שבו דחיית המסורת הפכה לנורמה חברתית, אך טבעו של הנוער הוא דווקא למרוד בנורמות. לכן פתוחה בפניהם הדרך לבחון בעצמם גישה אחרת – גישה שקולה, צלולה ויציבה כמו זו של הרמב"ם. ראיתי זאת אצל ילדיי ואצל צעירים רבים שלימדתי. כאשר צעירים נחשפים לרעיונות הללו, הם יכולים להיות עמוקים, רפלקטיביים ומלאי תשוקה, והצלחותיהם לעיתים מפתיעות אפילו אותם עצמם".
