20 בני אדם נרצחו בשנת 2025 במתקפות אנטישמיות בחו"ל: 15 נרצחים בפיגוע הטרור בבונדיי ביץ', אוסטרליה, שני נרצחים בוושינגטון – עובדי שגרירות ישראל, שני נרצחים במנצ'סטר במהלך תפילת יום הכיפורים ונרצחת בצעדה למען החטופים בבולדר, קולורדו. על רקע המציאות המורכבת, מנכ"ל הליגה נגד השמצה (ADL), ג'ונתן גרינבלט, מציין שהגל האנטישמי ניזון בידי גורמים רבי השפעה – כולל מדינות ריבוניות.
"יש כאן לא רק יחידים, אלא גם שחקנים מוסדיים ושחקנים מדינתיים שממשיכים להזין את זה", הוא אומר בריאיון ל-ynet. "קטאר, למשל, מפיצה אנטישמיות דרך ערוצי תקשורת כמו אל-ג'זירה, דרך עריכה מכוונת של ערכים בוויקיפדיה ודרך פלטפורמות שנותנות במה לדוברים כמו טאקר קרלסון, שאותו אירחו בדוחא. גם איראן היא מקור מרכזי ומתמשך של אנטישמיות כבר שנים רבות. הכוחות האנטישמיים מועצמים גם על ידי מדינות שממשיכות להפיץ שנאה אנטי-יהודית".
היית אומר ששנת 2025 הייתה השנה הקטלנית ביותר מאז השואה מבחינת אנטישמיות בעולם, בהתחשב בכך ש-20 בני אדם נרצחו באירועים אנטישמיים?
"תלוי איך מודדים. אני דווקא הייתי אומר ש-2023 הייתה השנה הקטלנית ביותר מבחינת אנטישמיות, כי כ-1,200 בני אדם נשחטו על ידי חמאס, אך ורק משום שהיו יהודים או נמצאו במדינה היהודית. בגולה – כן, אני חושב שזו כנראה השנה האכזרית ביותר שראינו בזיכרון הקרוב. אבל האמת היא שאפשר לחזור לבולגריה, למומבאי ולעוד פיגועי טרור שבוצעו בעבר נגד מוסדות יהודיים או סמלים של המדינה היהודית – ובשורש כולם עומדת אנטישמיות".
אפשר לומר שהכתובת הייתה על הקיר. "מעבר לקטלניות, מעבר להרוגים ב-2025, אנחנו יודעים שכאן בניו יורק, המקום שבו אני חי, המשטרה המקומית דיווחה ש-57% מכלל פשעי השנאה היו אנטישמיים", אומר גרינבלט. "אנחנו יודעים שה-FBI מדווח מדי שנה שכ-70% מפשעי השנאה על רקע דתי או אמוני מופנים נגד יהודים. זה מספר בלתי נתפס כשמבינים שיהודים הם רק כ-2% מאוכלוסיית ארצות הברית".
בטקס זיכרון אחרי הטבח בסידני: קריאות בוז ו"בושה!" לרה"מ אלבניזי
(צילום: מתוך X)
הוא מזכיר: "בשנה שעברה ראינו גם מתקפות נגד פוליטיקאים יהודים, כלומר יהודים בזירה הציבורית. קח לדוגמה את ג'וש שפירו, מושל פנסילבניה, שביתו הוצת בפיגוע אנטישמי בלילה הראשון של פסח. זה עוד בלי לדבר על מעשי ונדליזם ועל הטרדות. האירוע בבונדיי ביץ' היה סיום מכוער וטרגי לשנה נוראה במיוחד".
היחס לאיראן חשף את הצביעות
על פי סקר עולמי מקיף שערכה הליגה נגד השמצה בשנת 2024 בקרב 102 מדינות, כמחצית – 46% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם – מחזיקה בעמדות אנטישמיות מושרשות. הנתון הזה גבוה יותר מפי שניים לעומת תוצאות הסקר העולמי הראשון שערכה הליגה לפני עשור. על פי אותו סקר, 20% מאוכלוסיית העולם מעולם לא שמעו על השואה ופחות ממחצית (48%) מכירים באמת ההיסטורית של השואה. כרבע (23%) מהנשאלים מחזיקים בעמדות חיוביות כלפי חמאס.
"אלה לא רק האירועים עצמם. דיברנו על הרוגים, דיברנו על תקריות רחבות יותר, על הטרדות ועל ונדליזם – אבל יש גם את עמדות הציבור", אומר גרינבלט. "ה-ADL מקיים סקרים תקופתיים כדי לבדוק עמדות של האוכלוסייה הכללית. בסקר Global 100 שערכנו ב-2024 מצאנו ש-46% – כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם – מחזיקים בעמדות אנטישמיות מובהקות. אז זה לא רק הרוגים ולא רק תקריות – אלא גם עמדות. כל זה הוא איום מיידי ודחוף על העם היהודי".
מה אתה אומר על הצביעות שמתגלית כשמשווים בין היחס למה שקרה ברצועת עזה ובין מה שקורה באיראן? ישראל הואשמה ב"רצח עם", והיום כשמשטר אכזרי שוחט את עמו באלפים, פתאום הפרוגרסיבים, השמאל והוליווד שותקים לגמרי.
"זה וולגרי. זה פוגעני. זו צביעות מוחלטת. לא רק שלא מגנים את מה שעושים הפשיסטים התאוקרטיים באיראן – אין אפילו שמץ מהזעם הציבורי שאנחנו רואים במקומות אחרים. המספרים שם קשים הרבה יותר. תחשוב על סודן. תחשוב על סוריה. אין אפילו קרוב לכמות תשומת הלב. זה חושף זעם סלקטיבי וריק מוסרי מוחלט. כשאנשים מתעוררים רק כשמדובר במדינה היהודית – ולא כשהיהודים עצמם מותקפים או כשזוועות קורות במקומות אחרים – זה אומר הכול. אין שם עוגן ערכי. אין מרכז מוסרי. הכול קופץ לפי הנרטיב, וזה אומר הכול עליהם".
לדבריו, "בגלל זה ארגונים כמו ה-ADL מדברים בצורה נחרצת וברורה כל כך. קח למשל את ראש העיר שבה אני נמצא עכשיו, ניו יורק. ממדאני אמר שהוא יעצור את בנימין נתניהו אם הוא יגיע לארצות הברית. לא משנה מה דעתך על ראש ממשלת ישראל, לא משנים הרגשות האישיים – הוא אמר את זה בשם 'ציות לחוק הבינלאומי'. זו אמירה אבסורדית. אין לה שום בסיס במציאות. אין שום חוק בינלאומי שמחייב אותו או כל ראש עיר אחר בעולם לעשות דבר כזה. באותו זמן יש צווי מעצר של האינטרפול נגד נשיא ונצואלה מדורו, וכשדונלד טראמפ עוצר אותו – אותו ראש עיר מתלונן על 'הפרת החוק הבינלאומי'.
"תחשוב על זה. פוטין. איראן. צפון קוריאה. אפשר למנות עוד תריסר מנהיגים בינלאומיים שאחראים לזוועות. שום דבר. שום מילה. רק ראש ממשלת ישראל. אני לא אומר שכל מה שראש ממשלת ישראל עשה הוא נפלא, זו לא תמיכה עיוורת. אבל כשאתה מיישם מצפן מוסרי באופן סלקטיבי – אין לך מצפן. פשוט אין".
מודאג מראש העיר ממדאני
גרינבלט מזכיר שגל האנטישמיות העכור החל כבר ב-7 באוקטובר 2023. "7 באוקטובר היה אירוע טרגי ברמות רבות, בין השאר משום שהוא הדגיש את הפגיעוּת של יהודים – אפילו במדינה היהודית עצמה", הוא אומר. "באופן מזעזע, בזמן שהטרגדיה התרחשה, בזמן הבלבול העצום של אותו יום – כשכולנו עוד ניסינו להבין מה קורה, איפה צה"ל, מי חי ומי מת – ראינו בארה"ב, באירופה, באוסטרליה ובמקומות נוספים הפגנות תמיכה בחמאס ובמבצעי הטבח. זה לא היה רק מטלטל – זה היה מחריד. לא ראינו דבר כזה בעבר.
"אסונות מתרחשים בכל העולם, ויהודים אינם היחידים שסובלים – אבל אף אחד לא מריע לטבח בסודן, אף אחד לא מריע לחטיפת נערות בניגריה ואף אחד לא חוגג הפצצות באוקראינה. רק כשיהודים נרצחים, נאנסים ונטבחים – ראינו סוג של שמחה. זה היה צורם ומטריד, וזה המחיש את הפגיעוּת שלנו – בישראל ובכל העולם".
בטקס זיכרון לאחר הטבח בסידני: קריאות בוז ו"בושה!" לרה"מ אלבניזי
(צילום: מתוך X)
למה בעצם אנחנו לא רואים ירידה באנטישמיות, אחרי שהמלחמה בפועל הסתיימה?
"זו שאלה טובה. אני חושב שיש כאן כמה תהליכים מקבילים. אדבר בעיקר על ארה"ב, אבל לדעתי יש לזה משמעות רחבה הרבה יותר. קודם כול, אנחנו חיים בעידן של קיטוב קיצוני. קיטוב עמוק מאוד. בעולם מקוטב, שבו אנשים נסוגים לפינות שלהם – במיוחד בזירה הפוליטית – הקיצוניים מתחזקים. כשהמרכז נחלש והקצוות מתחזקים, רדיקליות תופסת מקום, ואנטישמיות תמיד חיה ומשגשגת בשוליים – הן בימין הקיצוני והן בשמאל הרדיקלי.
"הגורם השני הוא עלייה בציניות ובחוסר אמון. כשאנשים לא סומכים על מוסדות – תקשורת, מדע, ממשלה, מערכת המשפט, עסקים גדולים – תיאוריות קונספירציה משגשגות. כשחושבים שהמערכת לא רק מאכזבת אותך אלא גם בוגדת בך, מחפשים אשמים – ויהודים הם תמיד השעיר לעזאזל הקבוע. אנחנו רואים במחקרים שלנו קשר הדוק בין אמונה בתיאוריות קונספירציה לבין אימוץ עמדות אנטישמיות. אנטישמיות עצמה היא סוג של תיאוריית קונספירציה, אז אולי זה לא מפתיע".
הוא מציין כי "הגורם השלישי הוא הרשתות החברתיות. בסביבה שבה התקשורת המסורתית מתפרקת ואנשים לא סומכים עליה, הרשתות החברתיות מחליפות אותה – והן מפיץ-על של אנטישמיות וקיצוניות. X, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק – האנטישמיות פורחת שם כי היא מייצרת קליקים, ואנשים למדו שאפשר להרוויח מזה כסף. שלושת הכוחות האלה יחד יוצרים סערה מושלמת, וגם אם 7 באוקטובר התרחק בזמן – הכוחות האלה לא נעלמים".
6 צפייה בגלריה
ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני. "הסימנים הראשונים לא טובים בכלל"
(צילום: Eduardo Munoz Alvarez / AP)
אתה לא מופתע שזה נמשך גם עכשיו?
"לא, אני לא מופתע. כדי לעצור את זה צריך שיקרו כמה דברים. קודם כול, בעולם שבו הקיצוניים מתחזקים – המתונים והאחראים חייבים לבלום אותם. זה לא קורה מספיק. בארה"ב זה מתחיל לקרות במפלגה הרפובליקנית ובתנועה השמרנית, אבל זה לא קורה בכלל במפלגה הדמוקרטית. יש צעדים נקודתיים שיכולים להיות יעילים בהקשרים מסוימים.
"למשל, בקמפוסים – צעדים כמו דוח ה-ADL שחילק ציונים על היחס ליהודים והמאבק באנטישמיות, והביך אוניברסיטאות אמריקניות, בשילוב עם צעדים של ממשל טראמפ שהעניש מוסדות שלא הגנו על סטודנטים יהודים – היו אפקטיביים. אני חושב שנראה השנה ירידה במספר התקריות האנטישמיות בקמפוסים. אבל זה טיפול נקודתי. באופן רחב יותר, מאבק באנטישמיות לא יוכרע דרך ענישה או השפלה, אלא דרך שינוי תודעה. זה תהליך שעדיין רחוק מסיום".
לגבי ראש עיריית ניו יורק החדש, ממדאני – אתה כבר רואה במעשיו משהו שנותן אינדיקציה לגבי העתיד?
"זה מוקדם, צריך להיות הוגנים ולהגיד שיש עוד דרך ארוכה. אנחנו ב-ADL מודאגים ממנו. אבל הוא ראש העיר, ואנחנו עובדים עם נבחרי ציבור. נעבוד עם ראש העיר ממדאני כפי שאנחנו עובדים עם הנשיא טראמפ – אם אנחנו מסכימים עם כל עמדה ואם לא. אנחנו עובדים עם מושלים, עם חברי קונגרס, עם מפקדי משטרה. אנחנו מוסד. התפקיד שלי הוא לא לעשות פוליטיקה. התפקיד שלי הוא להגן על העם היהודי, ואני אעבוד עם כל מי שצריך כדי לבצע את התפקיד הזה.
"למה אנחנו מודאגים? לא בגלל המקום שממנו הוא בא, ולא בגלל מה שעשה או לא עשה בעבר. אנחנו מודאגים מהאנטי-ציונות הקלילה והאגבית שלו. מהדברים שהוא אמר שהוא מתכוון לעשות. כשהייתה הפגנה פרו-חמאסית מול בית כנסת – הוא גינה אותה רק אחרי שכל נבחר ציבור אחר כבר עשה זאת. התגובה הראשונית שלו הייתה: אני לא אוהב את השפה שנעשה בה שימוש. בטקס ההשבעה שלו, כשאירע מעשה מכוער נוסף מול בית כנסת אחר – שבו ירקו על יהודים שנכנסו להתפלל, קיללו ואיימו עליהם – הוא שוב אמר שהוא לא אוהב את השפה, ואז האשים את האנשים שנכנסו לבית הכנסת. זה היה מזעזע. אנחנו נעבוד איתו ונראה אם יש נקודות משותפות, אבל אני מודאג מאוד, כי הסימנים הראשונים לא טובים בכלל".
6 צפייה בגלריה
טאקר קרלסון לצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "צריכה להיות אפס סובלנות לחוסר סובלנות"
(צילום: Julia Demaree Nikhinson / AP)
האם לדעתך הממשל הפדרלי והמדינות בארה"ב עושים את המאמץ המרבי כדי למנוע פגיעות ביהודים?
"הממשל הזה – אם אתה אוהב את טראמפ ואם לא – נקט צעדים ישירים כדי להגן על הקהילה היהודית. ההתנהלות בקמפוסים, המאבק בהטיה האנטי-יהודית והאנטי-ישראלית באו"ם, הפעולות נגד גורמים שמתכננים פיגועים נגד מוסדות יהודיים – כל זה קורה. עם זאת, אנחנו מודאגים מסביבה שבה עליונות לבנה מרגישה מחוזקת, ומקולות אנטישמיים מכוערים שלא מקבלים גינוי. אבל בסך הכול, ברמה הפדרלית יש פעולה ברורה.
"ברמת המדינות – זה משתנה. יש 50 מדינות. יש כאלה שעושות יותר, יש כאלה שפחות. גם האיומים עצמם משתנים. לאחרונה הוצת בית הכנסת במדינת מיסיסיפי. באותו זמן הופיעו צלבי קרס על בית אחווה יהודית בקליפורניה, ובימים האחרונים – גם באטלנטה, במישיגן ובמקומות נוספים. אנחנו צריכים שהנבחרים ימשיכו להיות ערניים, להקצות משאבים ולהתייחס לנושא ברצינות".
יש משהו נוסף שאתה מצפה לו מהממשל או מהנשיא טראמפ עצמו, במיוחד לנוכח הקשר עם טאקר קרלסון?
"טראמפ אמר בריאיון לניו יורק טיימס שאין מקום לאנטישמים במפלגה הרפובליקנית. אני שמח שהוא אמר את זה. אני שמח שהוא מדבר בגאווה על בתו היהודייה, חתנו היהודי ונכדיו. הוא גם נקט צעדים ישירים – למשל בקמפוסים. יש מי שטוענים שזה פוליטי, אבל אנחנו ראינו ירידה חדה במספר התקריות האנטי-יהודיות מאז שהמאחזים הפרו-פלסטיניים פורקו. אני לא חושב שטאקר קרלסון או כל אדם שמקדם קונספירציות אנטי-יהודיות צריך לקבל במה בבית הלבן. לא צריך להיות לזה מקום. אפס סובלנות לחוסר סובלנות".
מהם לדעתך הצעדים המרכזיים שצריך לנקוט כדי להתמודד עם העלייה באנטישמיות בעולם?
"ב-ADL אנחנו מגנים, אנחנו פועלים משפטית ופוליטית, ואנחנו מחנכים. קודם כול – אכיפה והגנה. רשויות החוק חייבות להמשיך לתעדף את המאבק באנטישמיות, להגן על מוסדות יהודיים ולהקצות משאבים לאבטחה. מעבר לזה – חקיקה. צריך חוקים שמונעים הסתרת זהות והטרדה, חוקים שמגינים על בתי כנסת, עסקים כשרים ועסקים בבעלות ישראלית, וענישה חמורה על ונדליזם אנטישמי. נוסף על כך – עסקים. חברות חייבות להבטיח שאין אפליה נגד עובדים יהודים ולפעול בשיתוף עם מוסדות וחברות מישראל – לא להחרים אותם.
"לבסוף – חינוך. אי אפשר לנצח שנאה רק במעצרים ותביעות. צריך לשנות תודעה. ה-ADL מגיע למיליוני תלמידים, אבל היום החינוך קורה גם בתרבות. אני רוצה לראות מוסדות תרבות, תקשורת וסיפורים שמאנישים יהודים כפי שמאנישים קבוצות אחרות. אנחנו צריכים שהתרבות כולה תרים את העם היהודי כפי שהיא מרימה כל קבוצה אחרת".
ממדים של מגפה
דוח ה-J7 – ארגון שהוקם ביוזמת הליגה נגד השמצה ומאגד את מנהיגי שבע הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, למאבק באנטישמיות – הצביע על עלייה של 317% בתקריות האנטישמיות באוסטרליה ועלייה מתמדת וחסרת תקדים באירועים האנטישמיים בכל שבע הקהילות היהודיות הגדולות מחוץ לישראל (ארה"ב, בריטניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה, גרמניה וארגנטינה). באוסטרליה התרחשה העלייה הגדולה ביותר בתקריות (עוד לפני הפיגוע בסידני) והקהילה דיווחה על כמעט פי חמישה אירועים אנטישמיים בהשוואה למספר האירועים לפני 7 באוקטובר.
6 צפייה בגלריה
אבלים על הקורבנות בזירת הפיגוע האנטישמי בסידני, אוסטרליה
(צילום: Audrey Richardson / Getty Images)
סקר הליגה נגד השמצה בקרב האוכלוסייה האמריקנית מצביע על כך שכרבע (24%) מהאמריקנים מצדיקים או מתרצים אלימות נגד יהודים, 30% סבורים שליהודים יש יותר מדי השפעה בפוליטיקה ובתקשורת ו-34% מאמינים שיהודים אמריקנים נאמנים יותר לישראל מאשר לארה"ב.
במקביל, סקר הליגה נגד השמצה והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) מגלה כי יותר ממחצית מהיהודים האמריקנים (55%) חוו אנטישמיות בשנה האחרונה ו-57% מאמינים שאנטישמיות היא חלק נורמלי מהחוויה היהודית. 20% מהיהודים באמריקה שלבשו פריט המזוהה כיהודי הפסיקו ללבוש אותו אחרי 7 באוקטובר. 14% מהיהודים האמריקנים גיבשו תוכניות למקרה שייאלצו לברוח מהמדינה. סקר עולמי של הליגה והאיחוד העולמי של סטודנטים יהודיים (WUJS) גילה כי 78% מהסטודנטים היהודיים ברחבי העולם מסתירים את זהותם היהודית.
הליגה נגד השמצה הגישה השנה שתי תביעות משפטיות נגד מבצעי מתקפת 7 באוקטובר, בשם יותר מ-140 תובעים בעלי אזרחות אמריקנית, נפגעים ישירים מהמתקפה. הארגון גם השיק קו משפטי פרו בונו, בשיתוף עם פירמת עורכי דין גדולה בארה"ב, למתן סיוע משפטי חינם לנפגעי אנטישמיות.
לאחר בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק, השיקה הליגה את "ממדאני מוניטור" – כלי ציבורי למעקב אחר מדיניות, מינויים ופעולות של ממשל ממדאני, המשפיעים על ביטחון הקהילה היהודית. הליגה גם השיקה קו חם לדיווח על אנטישמיות בעיר ניו יורק, בעקבות בחירתו. לפי הליגה נגד השמצה, ל-20% מצוותו של ממדאני יש קשרים לקבוצות אנטי-ציוניות (80 אנשי צוות מתוך 400).
"בסקרים שלנו בארה"ב, יותר מ-50% מהיהודים דיווחו שבשנה האחרונה הם חוו אירוע אנטישמי או היו עדים לאירוע כזה. זה נתון בלתי נתפס. לא ראינו נתונים כאלה בעבר", מסכם גרינבלט. "אני בהחלט חושב שאנחנו חיים ברגע שבו האנטישמיות בגולה הגיעה לממדים של מגפה".
