עלילת מגילת אסתר קורית כולה, על פי הכתוב בה, במנותק מארץ ישראל. רוב ספרי התנ"ך עוסקים בחיי העם היהודי בארצו בתקופות שונות, ביציאה לגלות או בחזרה לארץ, אבל המגילה, באופן ייחודי, מתרחשת כולה בגלות - ללא נקודות ציון שמדריכי טיולים בישראל יכולים להצביע עליהן כעדות לסיפור כלשהו.
רבה הראשי של איראן רוקד עם תלמידיו מחוץ לקבר מרדכי ואסתר אשתקד
מהבחינה הזו מגילת אסתר רחוקה מהעין, אבל בעיני יהודי איראן, וגם חלק מתושביה שאינם יהודים, מרדכי ואסתר הם לא רק דמויות מקראיות, אלא מי שהפכו לאבני יסוד בזהותם הקהילתית. ציוני הקברים שלהם הם אתרי תפילה מקומיים חשובים – אף שכיום יהודים מהארץ שרגילים לפקוד את הכותל, מערת המכפלה והר מירון לא יכולים להרחיב את מעגל ביקורי קברי הצדיקים שלהם גם לשם.
מעבר לאסתר ומרדכי, יש דמויות נוספות מהתנ"ך שקבורות על פי המסורת המקומית באיראן, כמו דניאל, הנביא חבקוק וגם אישה מסתורית אחת שמוזכרת במקורות, סרח בת אשר.
אסתר ומרדכי
מקום קבורתם של אסתר ומרדכי לא ידוע בוודאות ולא מוזכר במגילת אסתר, אך יהודי איראן דבקים בדעה שהקבר נמצא בעיר המדאן. דעות אחרות אומרות שאסתר קבורה ביישוב ברעם בגליל, בכפר עוורתא בשומרון או בטבריה. בהמדאן נמצא מתחם קבר מכובד ובו שתי מצבות עתיקות. יהודים באיראן לא רק מאמינים שזהו קברם של גיבורי המגילה, אלא אף רואים בו אתר תפילה שהדלקת נרות בו היא סגולה לזוגיות.
קבריהם של אסתר ומרדכי ממוקמים לפי המסורת במערת קבורה שבה שתי מצבות עץ גדולות המכוסות בפרוכות. המצבה הימנית מיוחסת לאסתר ועליה נכתב "זה הארון אשר בו נקברה אסתר הצדקת"; המצבה השמאלית מיוחסת למרדכי ועליה נכתב, לצד אילן היוחסין שלו, כי "זהו ארון הקודש של מרדכי הצדיק". על קירות אולם הקבר נכתב "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" וכו', וכן "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד". המקום הפך מקודש גם בעיני מוסלמים באיראן, שרואים בו אתר תפילה חשוב שמי שמגיע אליו נדרש להוריד נעליים, כנהוג באולמות תפילה מוסלמיים.
6 צפייה בגלריה
אישה מתפללת בקבר המזוהה עם מרדכי היהודי ואסתר המלכה
(צילום: Damon Lynch / Shutterstock)
דניאל
מרדכי ואסתר, כאמור, הם לא היחידים שזכו לציון מכובד במדינה שישראל נמצאת בימים אלה במלחמה מולה. בספר דניאל נכתב: "וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה, וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי". בשושן העתיקה (כיום שוש) באיראן קיים ציון קבר המזוהה עם דניאל, שזכה למבנה מפואר המבליט ומפאר אותו, וגם שם מדובר באתר תפילה ומוקד עלייה לרגל. בנימין מטודלה, היהודי בן המאה ה-12 שכתב על מסעותיו בעולם, תיאר בכתביו את קבר דניאל באיראן.
חבקוק
מבנה חרוט ליד העיר טוסרקאן באיראן מכונה בקרב יהודי איראן "קבר חבקוק". מדובר באתר תפילה מכובד שאומץ על ידי המקומיים, ובשנת 1960 אף הוציא הממשל באיראן בול מיוחד לכבוד האתר. זו רק גרסה אחת למיקום קברו של הנביא – בין השאר יש הסוברים שחבקוק קבור בתל חוקוק בצפון או בהר הזיתים בירושלים – אך יהודים באיראן דבקים בכך שהוא קבור בארץ מגוריהם, וגם הנקודה הזו היא עבורם מוקד תפילה וסגולות.
סרח בת אשר
נכדתו של יעקב אבינו, סרח (שֶׂרַח) בת אשר, מוזכרת פעמים ספורות בתורה, ושמה מופיע גם במדרשי חז"ל. לדמות הזו נקשרה גם אגדה מקומית בקרב יהודי איראן בכלל ואִספהאן בפרט. לפי האגדה, בזמן שלטונו של עבאס שאה הראשון (המאה ה-16 וה-17), שרדף את היהודים בפרס, השליט האכזר יצא לצוד והבחין באיילה. הוא ירה חיצים לעברה אבל החטיא פעם אחר פעם. המרדף נמשך עד שהאיילה נכנס למערה.
האגדה מספרת שעבאס נכנס אחריה, ולפתע המערה נאטמה מאחוריו. במערה לתדהמתו נהפכה האיילה לאישה יפה, והיא אמרה לו: "אני נכדת יעקב אבינו. ראיתי את כל הגזרות הקשות אשר גזרת על בני עמי, ועתה הגיעה עת השילום, המערה סגורה בפניך ואינך יכול לצאת ממנה אלא בתנאי אחד: אם תבטיח לי שאתה מבטל את כל הגזרות שגזרת על בני עמי, או אז תיפתח המערה ותשתחרר לחופשי, ואם לא – כאן תהיה קבורתך". השליט הבטיח לבטל את כל הגזרות, וכך היה.
לזכר סיפור הנס הקימו יהודי אספהאן במקום בית כנסת, חדרי הארחה וגם בית עלמין. הם כינו את המקום "מאמא סאר'ה" (אמא סרח) והוא הוכרז כאתר קדוש. את האתר נהגו יהודי איראן בכלל, ואספהאן בפרט, לפקוד בכל שנה בתקופה שמתחילה בחודש אלול ומסתיימת ביום הכיפורים.
