האיסור בהלכה היהודית על נישואי כהן וגרושה לא העסיק הרבה את הפוסקים בדורות הקודמים, בימים שבהם היה מקובל להתחתן באמצעות שידוך וזיווג כזה לא היה מתרחש מלכתחילה. בימינו, במציאות שבה כהן וגרושה יכולים להיפגש במקרה באמצע החיים ולהתאהב, האיסור הזה עלול לגרום עוגמת נפש רבה. לא רק לזוגות דתיים, אלא גם לחילונים, בהתחשב בכך שנישואים דתיים אורתודוקסיים הם הדרך היחידה שבה זוג יהודי יכול להתחתן על אדמת ישראל ולקבל הכרה מלאה מהמדינה.
מאמר חדש ומסקרן – תחת הכותרת "כהן וגרושה: בימים ההם. ובזמן הזה?" – קורא לממסד הרבני להידרש לנושא ולאמץ גישות מקילות שיצמצמו את המצוקה של זוגות. כותב המאמר הוא נדב כהן, המלמד יהדות בארגון בינ"ה, בבית המדרש "למעשה" ובמקומות נוספים, ונמנה עם מקימי מיזם "ישיבה מזרחית" העוסק בחכמי יהדות ארצות האסלאם.
כהן מציע את האפשרות שהאיסור בתורה על נישואי כהן עם גרושה נוגע לאישה שבעלה גירש אותה מהבית בניגוד לרצונה (אולי בגלל בגידה או פגם כלשהו בהתנהגותה), מה שנחשב אז לכתם שהשפיע על מעמדה החברתי. לפי הבנה כזו, היום יש להתיר נישואי כהנים עם גרושות, היות שבימינו גירושים חייבים להיערך בהסכמה הדדית, מעבר לעובדה שמעמדם החברתי של הכהנים והגרושות השתנה.
"זו סוגיה שהייתה פחות דרמטית לאורך השנים, קודם כול כי היא נוגעת רק לחלק קטן מהאוכלוסייה", הוא אומר לגבי נישואי כהנים וגרושות. "בחברה שמבוססת על נישואי שידוך, כלומר שהנישואים מתרחשים מלכתחילה על בסיס של בירור מוקדם, הסיכוי של כהן וגרושה להתקשר ו'להסתבך', במירכאות, הוא קטן. לצורך העניין, בחברה החרדית גם היום זה לא סיפור גדול, לעומת המצב במגזרים אחרים". הוא מציין שלצד המעבר מנישואי שידוך לנישואי אהבה, גורמים נוספים החריפו את הבעיה, כמו עליית גיל הנישואים הממוצע וריבוי מקרי הגירושים.
5 צפייה בגלריה
ברכת כהנים בכותל. "הכהונה חשובה לי, היכולת לברך את עם ישראל היא לא משהו שהייתי מוותר עליו"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מאמרו של כהן – רווק בן 36, וכפי שאתם יכולים לנחש, כהן בעצמו – נכלל בחוברת "עזר כנגדם: הלכות, הצעות וביאורים בנושא זוגיות ונישואין", שראתה אור במסגרת בית המדרש "למעשה" בראשות הרב ד"ר עידו פכטר. "התפיסה העקרונית של בית המדרש היא שעיסוק בהלכה הוא לא סיפור של דתיים בלבד", מסביר כהן. "המהות של ההלכה תמיד הייתה דרך שכלל ישראל הולך בה. הרב חיים דוד הלוי כתב: 'אין גמישוּת כגמישותה של ההלכה'. באופן עקרוני ההלכה אמורה להיות רלוונטית לכולם. התרבות היהודית מבטאת את עצמה דרך שיח שיש בו פן מעשי שנוגע לחיים שלנו ביומיום".
המציאות שונה, האיסור נשאר
כשבית המקדש היה קיים, הכהנים היו בעלי המעמד המקודש ביותר בחברה. בהיעדר בית מקדש, כהונתם של כהנים כמעט לא באה לידי ביטוי מעשי, למעט באירועים ובטקסים ספציפיים כמו ברכת כהנים או פדיון הבן. במקביל, מעמד הגרושות השתנה מאוד לטובה, לעומת החברה המעמדית שהייתה בימי קדם – אבל האיסור ההלכתי נותר על כנו.
"מי זו גרושה שהתורה מדברת עליה? אישה שהגבר גירש אותה. המציאות הזו הלכה והשתנתה במהלך הדורות. ממשהו שנכפה על האישה, הגירושים נהפכו להסכמה הדדית שנובעת מהבנה שהקשר לא מתאים"
במסגרת ההעמקה שלו בנושא, בדק כהן כיצד בתי דין בימינו התירו נישואי כהן וגרושה במקרים אחדים. דרך אחת היא הטלת ספק בכהונתו של הגבר, בהיעדר מגילת יוחסין שמפרטת את שושלת הדורות של המשפחה ומוכיחה בוודאות שהוא כהן.
דרך אחרת היא מציאת פגם בנישואיה הקודמים של האישה, כך שהיא תיחשב רווקה שלא התחתנה לעולם. בית הדין יכול למשל לברר אם אחד מהעדים בחתונה לא היה שומר מצוות, או אם העדים קרובים זה לזה ולכן פסולים לעדות. אפשרות נוספת לפסילת הנישואים למפרע, מורכבת יותר מבחינה הלכתית, היא ביטול שלהם בשל "מקח טעות" – קביעה שהאישה הוטעתה ורק משום כך הסכימה לנישואים, למשל אם התגלה בדיעבד שהגבר אלים.
5 צפייה בגלריה
"זה קורה סביבי כל הזמן. יש פה תופעה רחבה, וחשוב להגיד את זה"
(צילום אילוסטרציה: LightField Studios / Shutterstock)
כהן חושב שנדרש פתרון כולל שלא ייתן מענה רק למקרים נקודתיים. "אני לא אומר שהדרכים האלה לא אפשריות, אבל זו נראית לי דרך קצת עקומה, לשכנע שהכהן הוא לא כהן או שהנישואים הקודמים לא היו נישואים", הוא אומר. "מה אנחנו גורמים לאנשים לחשוב על נישואים, על הרצינות שלהם ועל הקדושה שלהם, אם אנחנו אומרים שכאשר יש צורך נמצא דרך לפסול את העדים ואת החתונה? זה מין משחק שיש בו בעייתיות".
אפשרות נוספת, שלא ננקטה בפועל בידי פוסקי הלכה, היא מתן היתר לחיים משותפים של כהן וגרושה, ללא נישואים. אלא שלגישה הזו אין בסיס מספק במקורות ההלכתיים, גם אם לוקחים בחשבון דעות שהתירו יחסים עם אישה כ"פילגש", והיא לא נותנת פתרון לזוג שרוצה לכרות ברית נישואים רשמית ולא לחיות רק במסגרת של "ידועים בציבור".
לקרוא מחדש את האיסור
כהן מציע אפשרות נוספת, שלא ננקטה עד היום, והיא קריאה של האיסור מחדש. לשם כך יש לחזור לפסוק מהתורה שמפרט עם אילו נשים אסור לכהן להינשא: "אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ, כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו" (ויקרא כ"א, ז'). הוא מציע שהביטוי הספציפי בתורה, "גרושה מאישהּ" (מהאיש שלה), מכוון לאישה שהגירושים נכפו עליה בניגוד לרצונה.
ברכת כהנים בכותל בחול המועד פסח, ארכיון
(צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי)
"מי זו גרושה שהתורה מדברת עליה? אישה שהגבר גירש אותה", הוא מנתח. "היום אנחנו אומרים 'גרוש'. תחפש במקורות העתיקים, בחז"ל ובפוסקים, ותראה שאין דבר כזה. שם הגבר מגרש והאישה מתגרשת. בעולם העתיק חיים של אישה שלא נמצאת תחת הגנה של גבר היו קשים מנשוא, ולא הייתה סיבה שאישה תרצה להתגרש. המציאות הזו הלכה והשתנתה במהלך הדורות. רבנו גרשום קבע שאסור לגרש אישה בעל כורחה, וממשהו שנכפה על האישה, הגירושים נהפכו להסכמה הדדית שנובעת מהבנה שהקשר לא מתאים. בימינו הסטטיסטיקות מראות שרוב מקרי הגירושים הם בכלל ביוזמת האישה".
"התקשר אליי זוג חרדי שנמצא בבעיה הזו. הם סיפרו שהגיעו לטוען רבני שאמר להם שהוא יכול למצוא דרך להטיל ספק בכהונה או בנישואים הקודמים, תמורת תשלום של 35 אלף שקל. מוצאים את הדרך לעזור לזוגות בשקט, ונוצר שוק תחתון כזה, שזה נורא בעיניי"
"אני מודע לכך שזה מהלך מהפכני מבחינה הלכתית, ואני לא אומר שזה בהכרח הכיוון שצריך ללכת אליו", מסביר כהן, "המאמר שלי פורס את גבולות הספקטרום ומשרטט עד איפה אפשר ללכת בתוך השיח הזה. זה דיון שחייבים לקיים אותו. גם הזמן הוא חלק מהמשתנים ההלכתיים החשובים. פרופ' ישעיהו ליבוביץ אמר תמיד שהאישה של ימינו היא לא האישה של חז"ל, שזו לא אותה אישה. אתה לא יכול לומר שאישה לא יכולה ללמוד תורה, כי זו לא אותה אישה שחז"ל דיברו עליה. דווקא נאמנות להלכה מחייבת כל הזמן לשאול מה המשמעות של דבר מסוים, של מילה מסוימת, בהקשר שלנו היום".
כהן מציין שבעוד הפוסקים במהלך השנים עמלו רבות כדי להתיר עגונות (נשים שהבעל שלהן נעלם ולא ברור מה עלה בגורלו) או ממזרים (אנשים שנולדו מיחסים האסורים על פי ההלכה), הם עסקו פחות בניסיונות להתיר נישואי כהנים וגרושות. כלומר, בנושאים אחרים גילו הרבנים גמישות והתאמצו ליישב בין ההלכה למציאות המשתנה ולצרכים אנושיים שעלו מהשטח, אבל הנושא של כהן וגרושה נזנח כמעט לגמרי.
מה היית מצפה מהרבנים בנושא הזה?
"הייתי מצפה שתהיה כתיבה הלכתית רבה בנושא הזה, כמו שיש בנושאים של עגונות או ממזרוּת. הייתי מצפה שיהיה בזה עיסוק שהוא עקרוני. כרגע העיסוק בנושא הוא לא עקרוני".
מוכן לצאת עם גרושה
נדב כהן גר ביפו. הוא אינו רב או פוסק הלכה מוסמך, אבל בקיא בהלכה. הוא גדל בבית חרדי ספרדי, הצטיין בלימודים והתקבל לישיבות ליטאיות נחשבות, כמו ישיבת עטרת ישראל וישיבת מיר. בהמשך למד באקדמיה פילוסופיה ומחשבת ישראל. היום הוא מגדיר את עצמו מסורתי.
יצא לך באופן ספציפי להיות בקשר עם גרושה?
"יצאתי פעם עם מישהי שלא ידעתי שהיא גרושה כשהתחלתי לצאת איתה, ואז התברר לי שהיא גרושה, וכבר היה משהו בינינו. התחלתי לחקור את הנושא. הגעתי לרב צ'אק דוידסון מארגון 'חופות', שהוא תלמיד חכם גדול עם תעוזה הלכתית גדולה, והוא הפנה אותי לידע לגבי הפסיקות בנושא בימינו. הקשר שלי עם אותה אישה לא התפתח לכדי נישואים. הוא הסתיים מטעמים אישיים, אבל אני חייב לומר שגם הסיפור הזה העיב. שמעתי את האופציות והבנתי שאני לא רוצה לפסול את הכהונה שלי. הכהונה שלי חשובה לי. אני אולי פרימיטיבי בהקשר הזה, אבל מבחינתי להיות כהן זה דבר מיוחד, היכולת לברך את עם ישראל ולהיות חלק משושלת כהונה. זה לא משהו שהייתי זורק".
היום היית יוצא לדייט עם גרושה?
"כן. הייתי מוצא את הפתרונות. כן חשוב לי שהנישואים יהיו על פי ההלכה, שיהיה רב שיחתן אותנו. אפשר למצוא דרך, אבל זו סוגיה שרלוונטית לא רק אליי, וצריך לעסוק בה באופן עקרוני. אני רווק, אבל מה עם גרושים? מה עם כהן גרוש עם ילדים? עם מי הוא יתחתן, רק עם אלמנה? זו בעיה, והיום יש יותר ויותר גרושים וגרושות, וגם יותר ויותר רווקים ורווקות בגיל מבוגר.
"זה קורה כל הזמן, בגיל שלי, בסביבה שלי. כל כך הרבה נשים פוטנציאליות סביבי הן גרושות. יש פה תופעה רחבה, וחשוב להגיד את זה. התקשר אליי זוג חרדי שנמצא בבעיה הזו. הם סיפרו לי על ההתמודדות שלהם, וסיפרו שהם הגיעו לטוען רבני שאמר להם שהוא יכול למצוא את הדרך להטיל ספק בכהונה או בנישואים הקודמים, תמורת תשלום של 35 אלף שקל. יש משהו שנגזר לדעתי מהמחתרתיות של הדבר הזה. מאחר שאין עיסוק רשמי על השולחן, מוצאים את הדרך לעזור לזוגות בשקט, ונוצר שוק תחתון כזה, שזה נורא בעיניי. זו עוד סיבה טובה להציף את הנושא ולהביא את הדברים לקדמת הבמה".
הרב עידו פכטר, המנהל את בית המדרש "למעשה", מסביר כי "החזון של בית המדרש הוא לפתח הלכה ישראלית. הלכה ישראלית היא המקום שבו ההלכה המסורתית פוגשת את החיים הישראליים, החיים שבהם אנחנו חיים כיהודים במדינה ריבונית. הרעיון הוא להרחיב את ההלכה למקומות שהיא לא עסקה בהם, ולהתאים את ההלכה המסורתית למציאות המודרנית שבה אנחנו חיים, במדינה דמוקרטית".
"אני תמיד שואל את עצמי, אילו משה רבנו היה נותן את התורה היום, האם זה מה שהוא היה מתכוון אליו? וחז"ל, האם זה מה שהם היו אומרים לנו אילו הם היו כותבים את ההלכה עכשיו?" מוסיף פכטר. "בהקשר של כהן וגרושה, הרעיון פה הוא לקחת הלכה מסורתית מקובלת ולשאול: האם במציאות של ימינו היא מגשימה את הייעוד שלה, באופן שבו אנחנו מפרשים ומבינים אותה?"
לדבריו, "נדב מעלה שאלות טובות מאוד במאמר. הוא לא קובע כאן אמירה עקרונית, הוא מעלה שאלות שראוי לברר אותן בבית המדרש. המאמר שלו מבטא את השאיפה שלנו להתאים את ההלכה לימינו. לא כדי לשנות אותה, אלא כדי שהיא תגשים את היעדים שלה, כך שהחברה שומרת ההלכה תממש את היעדים שלה – להיות עם חכם ונבון, מוסרי, צודק, ישר דרך. לעשות צדקה ומשפט. לקיים את כל הערכים הגדולים שאנחנו קוראים עליהם בתורה".
