"אני עומדת כאן כעדות חיה, כמי שנושאת על גופה ובנפשה את הצלקות של הטרור הזה. אני עומדת כאן לפניכם, אמא לשמונה ילדים וסבתא לחמישה נכדים, כאחת שמנהלת שנים מאבק דמים עיקש נגד התופעה של נישואי קטינים ביבנאל".
כך סיפרה באומץ לפני מספר שבועות תושבת יבנאל שרה מימוני, בדיון מיוחד שכינסה הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת בנושא נישואי קטינים וקטינות בקהילת הברסלבים ביבנאל. "הפצעים והסבל והמשא הכבד שאני נושאת על גבי מאז ועד היום לא ניתנים לתיאור במילים. זו מציאות שבה נלקחה מילדה הילדות שלה. נזרקה לתוך עולם של אונס לכל דבר ועניין", העידה מימוני, כיום בת 44 שחותנה כשהייתה בת 15.
דיון בכנסת בנושא נישואי קטינות יבניאל (צילום: ערוץ הכנסת)
לאחר הדיון קיבלה יושבת-ראש הוועדה ח"כ מירב כהן (יש עתיד), נתונים מבתי החולים פוריה בטבריה ולניאדו בנתניה, מהם עולה שמאז 2015 נרשמו 57 מקרי לידות של קטינות ביבנאל - 34 ילדו קרוב ליבנאל בטבריה, ואילו 23 הרחיקו עד נתניה. עם קשר או בלעדיו, בסוף החודש שעבר המשטרה פשטה על יבנאל, ועיכבה עשרות מעורבים לחקירה בנוגע לנישואי הקטינים, זאת לאחר חקירה סמויה שנערכה בחודשים האחרונים.
לפי המשטרה, רוב החתונות מתקיימות בשעות הבוקר בנוכחות מצומצמת, ובערב נערך אירוע נוסף לציבור הרחב במסווה של "מסיבת אירוסין". בנוסף עלה מהחקירה החשד שבשלוש השנים האחרונות היו מעל 20 מקרים של קטינות מיבנאל שילדו בעת שהיו רשומות כרווקות. בדיון מעקב שהתקיים בוועדה בשבוע שעבר, אמרה נציגת פרקליטות המדינה, שלחקירה ימונה פרקליט מלווה מטעם הפרקליטות.
רשויות האכיפה והפיקוח הפרלמנטרי מתעוררות סוף-סוף ונדרשות לתופעה פסולה ולא-חוקית שמתחוללת כמעט באין מפריע זה עשרות שנים ונחשפה לא מעט. בין היתר לפני כחמש שנים בכתבה נרחבת בחדשות 12 ולפני כשלוש שנים בסדרת הדוקו "בשם האב" ששודרה בכאן 11. למעשה, רק לאחרונה דווח על חתונות קטינים נוספות של אנשי הקהילה: בן 30 עם בת 15 לפני כחודשיים, עוד אחת לפני מספר שבועות, ושלישית שבה נישאו ילדיהם הקטינים של אישים המוכרים היטב בקהילה.
הרפיון של רשויות החוק בטיפול בתופעה הפסולה הוא כמובן נושא מרכזי בכל דיון ציבורי שעוסק בה, אולם סוגיות נוספות שנדחקו אל מתחת לרדאר, הן מקורות המימון של הקהילה הפועלת לכאורה בשולי החברה, והקשר שלה אל השלטון ובפרט אל יו"ר מפלגת ש"ס - חברה בכירה בקואליציה ובממשלה. קשר שיש לו אספקטים אישיים: יחיאל זילבר, שהעיד בבית משפט על כך שהוא נמנה עם אנשיו הקרובים של מייסד הקהילה אליעזר שלמה שיק, שכונה המוהרא"ש והלך לעולמו ב-2015, הוא קרוב משפחה של יו"ר ש"ס אריה דרעי (חיים זילבר, אביו המנוח של יחיאל היה נשוי לאחותה של יפה דרעי, אשתו של יו"ר ש"ס). אחיו של יחיאל הוא משה זילבר, שעוד ב-2003, אז כבן שלושים, נעצר ונחקר בחשד לארגון חתונות קטינים (בסופו של דבר לא הוגש נגדו כתב-אישום).
אבל זה לא רק הקשר המשפחתי, כפי שמעיד בשיחה עם שומרים, נחמן בולוטין, שהיה עוזרו של מייסד הקהילה שיק, ולימים יצא בשאלה ונאבק כיום בתופעת נישואי הקטינים. לדבריו, "בשלב מסוים המוהרא"ש רצה עזרה מהממסד הפוליטי, אבל פורוש, ממנהיגי אגודת ישראל שאליו הוא פנה, לא התלהב לעזור לו. אז הוא החליט שהוא מעדיף את ש"ס. מאז הקהילה הולכת עם ש"ס".
שיק קרא לחסידיו להצביע למפלגה ותמך בדרעי באופן אישי, תוך שהוא קורא לו "יהודי קדוש". ש"ס מצדה, למשל לפני הבחירות הקודמות, ידעה להשתמש בכך: "הראש אומר ביבי, הלב אומר בן-גביר ומוהרא"ש פסק - ש"ס". (ראו צילום).
לאחר מותו של שיק, דרעי תועד בסרטון הספד מספר על שיחות ארוכות עמו ועל למעלה מעשרים שנות היכרות עם שיק, שהתחילו באומן. הוא גם סיפר על התייצבותו של שיק בהפגנות "שאגת האריה" (המאבק למענו בימי משפטו הפלילי, ש.ש). בנוסף, אומר דרעי בסרטון: "הקהילה האדירה שהוא הקים ביבנאל, החיבור שלו איתנו, באופן הברור הנציגים שלו כולם נציגים של ש"ס, מוסדות החינוך שלו אצלנו כל הזמן". ואכן דרעי ובכירי ש"ס - שרים, חברי כנסת וחברי מועצת חכמי התורה - הרבו לפקוד את יבנאל.
את המסר הדהד לאחרונה רחמים בן-צבי, חבר מועצה ביבנאל מטעם סיעת "הברכה ליבנאל", הנחשבת לסיעה-בת של ש"ס ביישוב. בהודעה ששלח בקבוצה פנימית של תושבי יבנאל כתב בן-צבי, כי "בלי ש"ס יבנאל הייתה פושטת רגל. ש"ס והרב אריה דרעי מזרימים ליבנאל תקציבים מעבר לכל פרופורציה לגודלה של המושבה! מתחשבים בכל הקהילות ובכל הזרמים ובונים לכולם מוסדות חינוך! ועוד ועוד הכול בזכות הקשר הנפלא שיש לרב אריה דרעי עם ראש המועצה היקרה שלנו מר שניר אריש היקר". בן-צבי יצויין, היה לפני כחודשיים, על פי הפרסום, גם אחד המברכים במה שהוגדר על ידי הקהילה כ-"מסיבת אירוסין".
שתי עמותות, כתובת אחת
קצת רקע: יבנאל הוקמה ב-1901 והייתה מושבה חקלאית בגליל, עד שבסוף שנות השמונים ביקר בה אליעזר שלמה שיק - רב שהתגורר בשכונת בורו-פארק בברוקלין - והקים בה קהילה בהנהגתו. הוא עודד את חסידיו לעבור ליבנאל בזמן שהוא גר בניו יורק. מאז צמחה הקהילה, וכיום היא מקיפה לפי הערכות כמחצית מ-5,000 תושבי יבנאל. השינוי הדמוגרפי לאורך שלושת העשורים האחרונים הביא גם להידרדרות הישוב מדירוג סוציו-אקונומי 6 לאשכול 2, לצד יישובים כמו בני ברק, רהט וג'סר א-זרקא.
תופעת נישואי קטינים החלה להתקיים ביישוב בשנות התשעים. ב-2005, כשנתיים אחרי המעצר של משה זילבר, קרוב משפחתו של דרעי שתואר קודם לכן, נעצר גם שיק עצמו כאשר הגיע לארץ. כמו במקרה של זילבר, החקירה הסתיימה ללא כתב אישום, אולם בשנים שלאחר המעצר נפסקו חתונות קטינים ביבנאל - והתחדשו רק כעבור עשור, לאחר מותו של שיק. "בעקבות החקירה הוא לא הגיע לארץ שלוש שנים, הוא חשש להתעסק עם הנושא הזה", מעיד בשיחה עם שומרים נחי מל (לשעבר מעהל), שהיה עוזרו של שיק אחרי בולוטין. "אחרי הפטירה שלו", מציין מל, "החסידים ראו בנישואי קטנים כחלק מהמורשת שלו, משהו שנכון לממש אותו - וזה התחדש". מל יצוין, היה בין השנים 2015 ל-2017 גם חבר מועצה מטעם ש"ס, עד שעזב את הקהילה ואת היישוב.
הקשר בין קהילת יבנאל לש"ס עובר בשני אפיקים מרכזיים - חינוך ודת. הקהילה פועלת באמצעות שתי עמותות - ישמח צדיק - קהילת ברסלב בגליל, ו-קהילת חסידי ברסלב - יבנאל. לפי מידע שהגיע לשומרים, חברים בשתי העמותות היו בין אלו שעוכבו לחקירה בפשיטה המשטרתית. שתיהן פועלות מאותה הכתובת במבנה שהעמידה לרשותם המועצה המקומית יבנאל, ובשתיהן יש חפיפה בין חלק מבעלי התפקידים. בן-צבי שצוין קודם לכן למשל, הוא מורשה חתימה בשתיהן וחבר ועד בעמותת חסידי ברסלב ביבנאל. אבנר סלמה, ממייסדי הקהילה ביישוב, מכהן כחבר ועד בשתי העמותות.
תקציב העמותות דומה - "ישמח צדיק" כ-5 מיליון שקלים, "קהילת חסידי ברסלב" כ-4 מיליון. "ישמח צדיק" גדולה יותר בכל הנוגע למספר העובדים בה (כ-80 ב-2024). "קהילת חסידי ברסלב" היא האחראית על ניהול מוסדות החינוך של הקהילה, כאשר המימון לתשלומי משכורות מגיע בעיקר מהמדינה (ב-2024 עמד על 800 אלף שקלים) וממעיין החינוך התורני - רשת החינוך של ש"ס. בעמותה 32 עובדים, כאשר "מעיין החינוך התורני" שילמה את השכר של עשרים מהם.
אגב, בדיון המעקב שהתקיים לאחרונה בוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, סיפרה ח"כ כהן, שקיבלה דיווח על מנהלת באחד מבתי הספר של הקהילה שחיתנה את בתה לאחרונה ואמרה שמשרד החינוך צריך לעשות בדק בית. רותי ביידץ, חברת מועצה לשעבר מיבנאל שהחזיקה בתיק החינוך, הוסיפה שלפני שמונה שנים דיווחה למשרד החינוך, כאשר אותה מנהלת חיתנה אז את בת אחרת שלה, שהייתה אז קטינה גם כן.
באפיק השני שהוזכר, הקשר בין ש"ס ליבנאל עובר בשליטה במועצה הדתית בעיר. מי שעומד בראשה הוא עמרם ריימונד, שמונה לתפקיד לפני שלוש שנים כשהוא בן 24 בלבד. קודם לכן היה ריימונד עוזרו של ראש המועצה המקומית אריש, שנהנה מתמיכת הקהילה הברסלבית בישוב. מי שאישר את מינויו של ריימונד הוא שר הדתות לשעבר, מיכאל מלכיאלי, אף הוא איש ש"ס שלפי דיווח תקשורתי בעבר ביקר אצל חסידי יבנאל.
לפי פרוטוקול המועצה המקומית יבנאל, ריימונד הוא באופן רשמי נציג "הברכה ליבנאל" במועצה הדתית, כלומר נציג ש"ס. אחיו מלמד בבית-הספר של הקהילה והעיד בבית המשפט כי הוא מקבל את משכורתו מרשת החינוך של ש"ס. אביהם, מנשה רייימונד, היה חבר מועצה ביבנאל מטעם ש"ס בין השנים 2015 ל-2018. ואמם, עינת ריימונד, מזוהה עם ש"ס זה שנים גם כן. בין היתר היא ניהלה את עמותת "ישמח צדיק", ובעבר באת-כח של רשימת "הברכה ליבנאל" בבחירות למועצה.
אישור ניהול תקין - וסעיף 46 לתרומות
אחד התורמים המרכזיים של "ישמח צדיק", אחת משתי העמותות מאחרי הקהילה ביבנאל, הוא יצחק מירילשוילי, בין היתר מבעלי ערוץ 14. מבדיקת שומרים בתיקי העמותה עולה, כי מירילשוילי תרם מכיסו הפרטי 1.8 מיליון שקלים לעמותה בין השנים 2011 ל-2022. מלבד זאת, באמצעות חברות פרטיות וקרן מרומים שאליה הוא קשור, נתרמו 1.2 מיליון שקלים נוספים באותם השנים - ובסך-הכל כשלושה מיליון שקלים.
במסגרת סכסוך משפטי בין מירילשוילי האב לבין איש עסקים בשם שבתאי אלון, בן דודו של מירילשוילי ומי שהיה שותפו העסקי, העלה האחרון טענות העשויות להסביר את התעניינות מירילשוילי בעמותה מיבנאל. כך, בתצהיר שהוגש לבית המשפט בספטמבר 2024 טען אלון, כי מירילשוילי האב ודרעי מכירים עוד משנות התשעים, וכי הקשר עם דרעי היה מאוד חשוב לראשון, כדי לבסס את מעמדו בקרב גורמי מפתח בקהילה החרדית. "מיכו (מיכאל) עשה זאת במסווה של תרומות בהיקפים משמעותיים לעמותות חרדיות, בין היתר באמצעות קרן מרומים, הרשומה על-שם בנו ומשמשת את המשפחה לתרומות. כאשר שאלתי אותו מדוע הוא תורם כספים בהיקפים כה משמעותיים דווקא לעמותות חרדיות, הסביר לי מיכו כי מדובר "בהשקעה", כתב אלון בתצהיר.
בתצהיר נגדי, מירילשוילי האב לא התייחס לטענה זו, אך כן טרח להכחיש טענות אחרות שהעלה בן-דודו (עם זאת כתב בתצהיר כי אי-התייחסות מצדו לטענה מסוימת אינה מעידה על הסכמה). יצחק מירילשוילי לא הגיב לפניית שומרים.
מטעם קרן מרומים נמסר בתגובה: "מר יצחק מירילשוילי הוא אמנם התורם העיקרי של הקרן, אך אין לו תפקיד בקרן והוא אינו נוטל חלק בהליך קבלת ההחלטות בנוגע לחלוקת התמיכות. חלוקה זו מתבצעת לפי קריטריונים מסודרים, בידי הוועד המנהל של הקרן, תוך בדיקה קפדנית באשר להלימה בין הקריטריונים לבקשות התמיכה השונות.
"באשר לטענות שהושמעו בידי שבתאי אלון, מדובר בדברים מופרכים לחלוטין שנאמרו במסגרת תצהיר לבית משפט במטרה 'להלבין' את דברי הדיבה החמורים האלה דרך החיסיון מפני תביעות לשון הרע שמוענק לדברים הנאמרים בהליך משפטי. לעצם העניין, למר מיכאל מירילשוילי אין כל קשר לקרן או השפעה על קבלת ההחלטות בה. העובדה שהדברים מהודהדים בידי מי שמתיימרים לקרוא לעצמם כלי תקשורת - מעידה יותר על המפרסמים של הדברים ומגמותיהם מאשר על ׳קרן מרומים’".
עוד נמסר, כי "כרקע לדברים ראוי לציין כי 'קרן מרומים' היא אחת מקרנות הצדקה הגדולות בישראל. לאור זאת, בתקופה המדוברת חולקו בידי ‘קרן מרומים' מאות מיליוני שקלים למאות רבות של ארגונים בתחומי הדת, הרווחה והחברה".
לשתי העמותות יצויין, יש אישור ניהול תקין מרשם העמותות, כאשר ל"ישמח צדיק" יש גם סעיף 46, המאפשר קבלת זיכוי מס על התרומות - כלומר בפועל המדינה מסבסדת תרומות לעמותה. הנושא עשוי לעורר סימני שאלה, שכן בצוות הבין-משרדי שקם ב-2023, לבחינת תופעת נישואי הקטינים ביבנאל, יש נציגים גם למשרד המשפטים האחראי על רשם העמותות.
מרשם העמותות נמסר בתגובה: "הטענות המועלות בפנייתך יועברו לבחינת הגורמים הרלוונטיים ביחידה, אשר יבחנו את המידע החדש שהתקבל בפנייתך, יחד עם נתונים נוספים מתיק העמותות. לאחר ביצוע בדיקה זו יקבע האם יש מקום לקיים הליך פיקוח בעניינן של העמותות המוזכרות בפנייתך.
"יודגש, יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים במשרד המשפטים מבצעת הליכי פיקוח על תאגידים ללא כוונת רווח, כדי להבטיח ציות לחוק ולהנחיות רשמת העמותות. במקרים בהם מאתרת היחידה ליקויים בהתנהלות תאגיד והפרות החוק והנחיות להתנהלות תקינה של עמותות, מופעלים כלי האכיפה המתאימים".
הקרב על מתחם הקבר, וחילופי האשמות
שמה של עמותת "ישמח צדיק" כבר עלה בעבר אצל רשם העמותות בהקשר אחר. כך, במאי 2021 הגיש עו"ד אורי קידר (שכיהן בעבר כרשם העמותות) בשם משה שיק בנו של הרב המנוח, תלונה מקיפה לרשם העמותות על מגוון רחב של בעיות הנוגעות להתנהלות העמותה. בין היתר הלין שיק על הנעשה במתחם הקבר של אביו, שנבנה בקצה בית העלמין ביישוב ועל ניהולו מופקדת המועצה הדתית בראשות עמרם ריימונד.
למעלה מעשור מתקיימים דיונים משפטיים בנוגע לחוקיותו של מבנה הניצב מעל הקבר, המשמש כבית-כנסת עבור העולים לרגל לקבר. במשך השנים ועדות תכנון ובתי משפט מקומיים קבעו שיש להרוס את המבנה שנבנה מעל הקבר, ומצד שני נעשו ניסיונות להגיע לפשרה. באחד הדיונים בנוגע למתחם הקבר ושאלת ההריסה, אמר ראש המועצה אריש, כי "מדובר בסככה שבאים אליה אנשים ומתפללים, והם אוהבים את הרב הזה אהבת נפש, שאם תוציא מילה הכי קטנה על הרב שלהם אתה עלול לשלם ביוקר (...) גם משטרת ישראל לא תוכל לעמוד בפוגרום שיהיה פה (...) מדובר בסככה קטנה, אני מבקש לאשר אותה ולהמשיך את השקט ביישוב".
המבנה לא נהרס על-אף קביעה מפורשת של ועדת ערר של מחוז צפון, שהיתר הבנייה שניתן בדיעבד היה לא חוקי. זאת מכיוון שמועצת יבנאל הגישה עתירה מנהלית נגד ההחלטה ובית המשפט המחוזי בנצרת קיבל אותה, בנימוק שמדובר במחלוקת פרשנית. על כך הוגש לבית המשפט העליון ערעור שעדיין תלוי ועומד.
מי שהגיש את הערעור, באמצעות עו"ד אסף עירוני, הוא כאמור משה שיק, שמאז מות אביו יוצא נגד נגד תופעת נישואי הקטינים ביבנאל, והתראיין על כך בגילוי לב בסדרה "בשם האב". המאבק למנוע את הפיכת קבר הוריו למקום עלייה לרגל, הוא רק אחד משורה של סכסוכים משפטיים הנמשכים מאז מות אביו מול אנשי עמותות הברסלבים ביבנאל, שטוענים נגדו כי הוא מונע מבצע כסף.
מאבק אחר של שיק נוגע לשאלה, האם שלוש חלקות אדמה שנקנו ביבנאל בתקופת אביו יהפכו להקדש או יישארו בחזקת בנו. בינואר נחל שיק ניצחון חלקי, כאשר בית המשפט המחוזי קבע שהקדש ציבורי יוכרז רק על חלק מחלקה אחת. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון, ובשלב זה לא נראה שהמאבקים המשפטיים עומדים להסתיים.
"לצערי", אומר שיק לשומרים, "אנשי 'ישמח צדיק' לקחו אותי ואת משפחתי למסע של סיוט וכאב מתמשך. איו לי טענות אל הציבור הרחב ביבנאל, אבל כן למנהיגי העמותה הברסלבית שכל חבריה התחלפו במות אבי ע"ה ולמפלגת ש"ס בהנהגת דרעי שכבר שנים פורשת את חסותה עליהם".
תגובות
מש"ס נמסר בתגובה בשמה ובשם היו"ר אריה דרעי: "תנועת ש״ס מסייעת לכלל הקהילות בישראל הפועלות על פי הנהגת רבותיהן, ובכללן גם לקהילה ביבנאל. תפקידנו לסייע למוסדות חינוך, לשירותים מוניציפליים ולכל צורך ציבורי, במיוחד באוכלוסיות הזקוקות לכך כמו הקהילה ביבניאל".
מעינת ריימונד נמסר בתגובה: "עמותת 'ישמח צדיק' תמשיך במאבק האמיץ והצודק שלה מול משה שיק, המנסה לנכס לעצמו מבני ציבור ששווים עשרות מיליוני שקלים ואשר נבנו מכספי הציבור וכספי צדקה. שום שקר, הכפשה או רפש מצדו ומצד שלוחתו, שרה מימוני, נגד העמותה ונגד העומדים בראשה, לא ירפו את ידינו. השניים מנהלים מזה שנים מאבק כוחני, שמטרתו אחת: להתעשר על חשבון הציבור.
"האסטרטגיה שלהם פשוטה ומתוזמנת היטב. בכל פעם שמתקיים דיון משפטי גורלי על המבנים, הם מייצרים 'מסך עשן' אגרסיבי בתקשורת וממחזרים עלילות על 'כת' ו'נישואי קטינים', כדי להכפיש את הקהילה והעמותה שמונעת מהם את המבנים. זהו ניסיון בוטה להפוך מאבק נדל"ני וכלכלי למניפולציה תקשורתית על גבם של תורמים, תמימים שרק ביקשו לבנות בית כנסת לקהילה. עמותת 'ישמח צדיק' מעולם לא קיבלה תקציבים ממשלתים מאף שר לעולם. רק תרומות מאנשים טובים".
מעמרם ריימונד נמסר בתגובה: "מינויו של מר עמרם ריימונד לתפקיד יו"ר המועצה הדתית נעשה כדין, בצורה מקצועית ועבר את כל אישורי הוועדות והגורמים המוסמכים במשרד לשירותי דת, תוך בחינת התאמתו המלאה לתפקיד. הניסיון לקשור את מינויו המקצועי לזיקות פוליטיות, חוטא לאמת. מר עמרם ריימונד רואה בתפקידו שליחות ציבורית ופועל ללא לאות למען אספקת שירותי דת איכותיים, שוויוניים ונגישים לכלל תושבי יבנאל מכלל הקהילות והמגזרים כאחד. המועצה הדתית יבנאל פועלת אך ורק על פי חוקי מדינת ישראל והנחיות הרבנות הראשית לישראל. במועצה הדתית יבנאל לא מתבצע רישום נישואין כלל מזה שנים".
ממיכאל מלכיאלי, לשעבר שר הדתות מטעם ש"ס, נמסר בתגובה: "נושא מינויו של עמרם ריימונד נבדק מקצועית, ואושר על-ידי הצוות המקצועי. אין לי אלא להוקיר את פועלו כאדם מוכשר המצליח במתן שירותי הדת ביבנאל".
מראש מועצת יבנאל שניר אריש נמסר בתגובה: "ראש המועצה לא נתמך בזמן הבחירות ובכלל ע"י מפלגת ש"ס, באופן כלשהו, ולצד זה שהוא מכבד את אנשיה הוא אינו רואה את עצמו כמקורב אליהם.יש להצר על כי נושא חתונות קטינים זוכה להתייחסות ע"י גורמים פוליטיים רק לצרכי אייטם לקראת הבחירות הארציות ולא כנושא סדור שעל סדר יומם בימי שגרה. לעומת זאת, המועצה המקומית, בראשותי, מסייעת ללא לאות לגורמי האכיפה בעניין, וכן, מחלקת הרווחה במועצה מספקת תמיכה על בסיס יומיומי בנושאים אלו והשלכותיהם.
"לגבי הסככה בבית העלמין, בפסק הדין שניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים נקבע, כי ההיתר שניתן לסככה הינו חוקי. על פסיקה זו הוגש על ידי בעלי אינטרסים ערעור לבית המשפט העליון, שטרם נדון. ברור הוא שהמועצה תכבד כל פסיקה סופית שתינתן".
רחמים בן-צבי ומשה זילבר לא הגיבו לפניות שומרים.
הכתבה הוכנה על ידי אתר "שומרים" - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה בישראל













