חג שמחת תורה התשפ"ז יחל בישראל ביום שישי עם כניסת השבת, ב-2 באוקטובר 2026, ויסתיים בצאת השבת, 3 באוקטובר. בארץ ישראל חל שמחת תורה בתאריך העברי כ"ב בתשרי, ביום שבו חוגגים גם את חג שמיני עצרת, ואילו בחו"ל שמחת תורה נחגג יום לאחר שמיני עצרת, בכ"ג בתשרי.
זמני השבת והחג
כניסת השבת והחג – ב-2 באוקטובר: בירושלים 17:47, בתל אביב 18:04, בחיפה 17:56, בבאר שבע 18:05, בפתח תקווה 17:44, במודיעין 18:04, בנתניה 18:03, באשדוד 18:03, באשקלון 17:55, בצפת 17:56, בטבריה 17:54, באילת 17:54, בקריית שמונה 17:51.
צאת השבת והחג – ב-3 באוקטובר: בירושלים 18:58, בתל אביב 19:00, בחיפה 18:59, בבאר שבע 19:00, בפתח תקווה 19:00, במודיעין 18:59, בנתניה 19:00, באשדוד 19:01, באשקלון 19:01, בצפת 18:57, בטבריה 18:57, באילת 18:59, בקריית שמונה 18:57.
שמחת תורה או שמיני עצרת? גם וגם
חג הסוכות אורך שבעה ימים, והיום השמיני הוא חג נפרד המוזכר בתורה ומכונה "עצרת". בחו"ל, ביום שאחרי "שמיני עצרת" (כלומר, ביום התשיעי מתחילת סוכות) מציינים את "שמחת תורה", כך שיש הפרדה בין שני המועדים. בארץ מכנים את "שמיני עצרת" גם בתואר "שמחת תורה", והיום שאחרי שמיני עצרת הוא למעשה יום חול רגיל המכונה "אִסְרוּ חג".
המנהג לסיים את המחזור השנתי של קריאת התורה בשמחת תורה הוא מנהג חדש יחסית. בתקופת גלות בבל היה מקובל לקרוא בכל שבוע רק כשליש פרשה, ופעם בשלוש שנים השלימו את קריאת כל התורה. בהמשך עברו לשיטה המוכרת של סיום כל פרשות התורה מיד לאחר סוכות.
הביטוי "שמחת תורה" מופיע לראשונה במאה ה-11, ושנים רבות לאחר מכן החל המנהג של שבע ההקפות עם ספרי התורה סביב הבימה בבית הכנסת. בתחילת ימי הביניים כללו החגיגות סעודה ציבורית ואמירת פיוטים. רק בסביבות המאה ה-16 החל מנהג הריקודים בשמחת תורה, שאותם חיברו אל המנהג הוותיק של הקפות סביב הבימה.
הקפות שניות במוצאי שמחת תורה, ארכיון
(צילום: מוטי קמחי)
מה מאפיין את החג?
שמיני עצרת, שהוא גם יום שמחת תורה, חל בכ"ב בתשרי. ביהדות זהו יום שבתון מכל מלאכה. כאשר החג חל ביום חול, הותרו מלאכות לצורך "אוכל נפש": בישול אוכל על ידי העברת אש (אך ללא הדלקתה וכיבויה הישיר) – אך השנה החג חל בשבת, ולכן גם מלאכות כאלה אסורות לפי ההלכה. החג נפתח בהדלקת נרות, תפילת ערבית, קידוש וסעודה. בהדלקת נר של יום טוב ובקידוש מברכים גם את ברכת "שהחיינו". בבוקר – תפילות שחרית ומוסף, ואחריהן סעודת יום טוב. אחר הצהריים – תפילת מנחה, ובצאת החג – ערבית והבדלה. ההבדלה על יין בלבד. במוצאי החג יש נוהגים לקיים "הקפות שניות" ברוב עם.
סדרי התפילה
מרכז הפעילות של חג שמחת תורה בקהילות דתיות הוא בית הכנסת. מעבר לתפילות החג הרגילות, מתווספת בו החגיגה המיוחדת של סיום מחזור הקריאה בתורה והתחלתו מחדש, תפילת הגשם וגם הזכרת הנשמות, המשותפת ליום הכיפורים, שביעי של פסח ושני חגי העצרת – שבועות וסוכות.
מהן ההקפות?
הקפת הבימה של בית הכנסת עם ספרי התורה, בריקודים ומחולות, היא חלק עיקרי בחג שמחת תורה. נוהגים לקיים הקפות בערב ובבוקר, אחרי תפילת העמידה של ערבית ואחרי תפילת העמידה של שחרית. יש נוהגים לקצר בהקפות הבוקר ולקיים הקפות אחר הצהריים, וכאמור, יש הנוהגים לקיים גם הקפות שניות במוצאי שמחת תורה. הן נערכות לרוב במקומות ציבוריים ולאו דווקא בבית כנסת.
קריאת התורה
חידוש מיוחד בשמחת תורה – יש הקוראים בתורה גם בערב, בתום ההקפות. קוראים בפרשת "וזאת הברכה", שלושה או חמישה קרואים.
הקריאה ביום היא של פרשת "וזאת הברכה", הפרשה האחרונה בתורה, החותמת את ספר דברים. מן הדין, קוראים בפרשה זו חמישה קרואים – כבכל יום טוב. המנהג הרווח הוא שכל באי בית הכנסת עולים לתורה, ולכן חוזרים וקוראים את הפרשה פעמים רבות, ויש בתי כנסת שבהם קוראים בכמה ספרים כדי לזרז את התהליך.
קריאה בתורה
(צילום: Ungvar / Shutterstock)
הקורא העולה לתורה לפני אחרון הקרואים, עולה עם "כל הנערים" – ילדי בית הכנסת שעוד לא הגיעו לגיל מצוות שבו הם יכולים לעלות לתורה בעצמם. הם מתכנסים תחת הטלית הפרוסה ומברכים איתו את ברכות התורה. לאחר הקריאה נוהגים לומר "המלאך הגואל אותי" עם כל הילדים.
"חתן תורה" ו"חתן בראשית"
אחרון העולים לתורה הוא "חתן תורה", שזוכה בכבוד לסיים את התורה. בספר התורה השני קורא "חתן בראשית" את הפרק הראשון של ספר בראשית, ומתחיל בכך את מחזור הקריאה החדש. אחריהם עולה ה"מפטיר" וקורא בקורבנות היום. להפטרה קוראים בארץ את פרק א' בספר יהושע, שגם הוא התחלה חדשה שאחרי חתימת התורה. הפרק הזה חוזר פעמים רבות על המחויבות של יהושע ועם ישראל כולו לקיים את דברי התורה שניתנה בידי משה רבנו.
ישנם מנהגים רבים ומגוונים שנועדו לכבד ולחבב את התורה והעיסוק בה ביום שמחת תורה – הן על המבוגרים והן על הילדים. בבתי כנסת רבים מקיימים קידוש במהלך היום הארוך, לילדים מציעים ממתקים, דגלים וספרי תורה קטנים (אף על פי שאינם כשרים לקריאה בציבור, אם מדובר בספרים של ממש, יש לתת את הדעת שלא יתבזו – כדין ספרי קודש). העליות החשובות – ה"חתנים" – נמכרות בכסף או ניתנות ככיבוד לתלמידי חכמים ואנשים חשובים מהקהילה.
נושא מתחדש שמעסיק קהילות רבות הוא מקומן של הנשים בשמחת תורה. בעבר, המקום של הנשים בבית הכנסת היה מוגבל ומצומצם למדי. עם התרחבות חלקן של הנשים בעשייה הציבורית בכלל ובענייני תפילה, לימוד תורה וניהול הקהילה בפרט, התעורר גם צורך להרחיב את חלקן ושותפותן בחגיגת שמחת תורה, מעבר לצפייה הפסיבית בגברים הרוקדים וקוראים בתורה. יש קהילות שבהן מאפשרים לנשים לקרוא בתורה ולרקוד עם ספרי תורה בעזרת הנשים, ויש המציעים פתרונות אחרים. נדמה שעיקר ההתחדשות בתחום הזה בחברה הדתית עדיין לפנינו, והיא נעשית בפסיעות מדודות וזהירות, מחשש לפריצת גדרות ההלכה והצניעות.
הזכרת נשמות
שמחת תורה הוא אחד מהמועדים שבהם מזכירים נשמות ("יזכור") – אחרי קריאת התורה ולפני תפילת מוסף. היכולת לעבור במעבר חד מהילולת השמחה לכובד הראש הנדרש אינה חידוש ייחודי ליום הזה, אך נדמה שבשמחת תורה היא קיצונית ביותר. ייתכן שזו אחת המטרות שלשמה נקבעה הזכרת נשמות דווקא בימי המועד ובשמחת תורה בפרט – כדי לזכור את אלה שאינם איתנו, ולהיזכר בתוך חגיגת השמחה גם בסופיות החיים, באחריות, ברצינות ובכובד הראש המתחייבים מכך.
נהוג שרק מי שאביו או אימו נפטרו משתתף בהזכרת הנשמות האישית, ובמקומות רבים יוצאים שאר הקהל מבית הכנסת. הזכרת נשמות כללית נעשית לאחר זו הפרטית, ובה מזכירים נשמות של קהילות הקודש והאנשים שמסרו את נפשם על קידוש השם במשך הדורות – הנספים בשואה, חללי צה"ל, ויש מקומות שבהם מזכירים גם את נשמות הנפטרים מהקהילה במשך השנים. מומלץ לקרוא בהזכרת הנשמות גם את תפילת "אל מלא רחמים" שחוברה למלחמת חרבות ברזל.
תפילת גשם
בתפילת מוסף מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכה השנייה של תפילת העמידה, וממשיכים בכך עד יום טוב ראשון של פסח, שבו מתפללים "תפילת טל" ומתחילים את עונת האביב והקיץ. כחלק מהתחלת הזכרת הגשמים, אומרים פיוטים העוסקים בירידת הגשמים, והם מכונים "תפילת גשם". יש הנוהגים לומר אותה לפני תפילת מוסף ויש האומרים אותה בחזרת הש"ץ.
בשמיני עצרת מתפללים לשנה גשומה
(צילום: David Cohen 156 / Shutterstock)
מתחילים לבקש על ירידת גשמים ולברך "ותן טל ומטר" רק כעבור שבועיים, בז' במרחשוון. הסיבה הידועה ביותר לכך היא שביקשו לאפשר לעולי הרגל – גם הרחוקים ביותר – לחזור לביתם לפני תחילת הגשמים הראשונים.
מסיימים את חגיגות שמחת תורה בציפייה לשנה ברוכה וגשומה, הן במישור הבסיסי של ירידת הגשמים ופוריות האדמה, הן במישור הרחב יותר של הפרנסה בכללותה, והן במישור הרוחני, של פריחה, יצירה ופוריות בלימוד התורה ובקניין החוכמה.
איך אפשר לחגוג ביום הזה?
שנתיים אחרי טבח שמחת תורה, רבים תוהים איך אפשר לחגוג ולשמוח בחג שבו אירע לנו האסון הנורא. איך אפשר ליישב את הדיסוננס בין ההקפות השמחות שמאפיינות את החג לעובדה שמדובר ביום השנה העברי למתקפת הטרור של חמאס ושותפיו? בין שמירה על המסורת לסולידריות עם נפגעי המלחמה? בין ההצעות שעלו במהלך שנות המלחמה: צמצום הריקודים, קיום הקפות שקטות שיוקדשו לנופלים, או דחיית החגיגות לשבת בראשית.
ספר תורה שהוקדש לזכרה של עמית מן
(צילום: באדיבות המשפחה)
כאמור, בבתי כנסת רבים נהוג שמי שהוריהם עדיין בחיים יוצאים החוצה ב"יזכור", ורק מי שהתייתמו נשארים בהזכרת הנשמות. הרב אילעאי עופרן, הרב של קבוצת יבנה, קרא לציבור לא לצאת מבית הכנסת ב"יזכור": "אפשר להדפיס כרטיסיות ולחלק אותן, כך שכל אחד מהמתפללים יקבל ארבעה או חמישה שמות של חללים. כך קהילה של 200–300 איש תוכל להגיד 'יזכור' על כל הנופלים בטבח. בעיניי זה חזק, וזה מנהג שיכול ללוות אותנו הלאה".
קדיש ועלייה לקבר
על אלה שנרצחו ונפלו בשמחת תורה תשפ"ד יאמרו קדיש בחג. נר נשמה יש להדליק לפני כניסת החג. העלייה לקבר – אחרי החג (ולא מקדימים, מכיוון שלא עולים לקבר בחול המועד).
השיבו על השאלות ההלכתיות: הרב יהודה ברנדס, הרב יוסף צבי רימון
