כבר קרוב לשנה שאור אלחרר שפילמן שוב נשואה. בעלה הראשון, רב-סרן איתמר אלחרר, נהרג בתקרית ירי דו-צדדי שטלטלה את המדינה ב-2022. הוא היה בן 26 במותו, והם הספיקו להיות נשואים פחות משנתיים עד שהאסון קטע הכול. כיום היא חיה ביפו עם בעלה, יותם, ששירת לצד איתמר ביחידת אגוז. "אני מאמינה שיש אנשים שיכולים להתחתן עם אלמנות ויש כאלה שלא. הוא מהאנשים שיכולים", היא אומרת בחיוך.
אלה הנישואים הראשונים של יותם, שהיה רווק לפני כן. "לא יצאתי עם הרבה לפני זה, אבל עם מי שכן נפגשתי איתו לפניו, ידעתי בתוך כמה דקות שאני הולכת לסיים את זה ושזה לא ימשיך. עם יותם היה משהו אחר", היא נזכרת. "העובדה שהוא הכיר את איתמר הפכה את זה לפשוט יותר. הרגשתי שאני לא צריכה לנסות להסביר לו מי היה איתמר, כי הוא ידע והכיר. בדייט הראשון שלנו הוא סיפר שאיתמר היה מדבר עליי ומספר עליי. זה איפשר לי להיכנס לקשר יותר בקלות, ולשים את הלב שלי יותר בקלות בידיים שלו".
גלריה


אור אלחרר שפילמן עם בעלה יותם. "יש אנשים שיכולים להתחתן עם אלמנות ויש כאלה שלא"
(צילום: מתוך אלבום פרטי)
הם הכירו דרך חבר משותף שחיבר ביניהם. "כשאיתמר נהרג, יותם היה גם כן קצין ביחידה", היא מספרת. "יותם הכיר אותי, כי הוא היה בהלוויה, בשבעה ובאזכרות, אבל אף פעם לא ניגש אליי. זה לא שהוא ישר הסכים לצאת איתי. הרבה אנשים היו מעורבים בזה, אנשים שמכירים גם אותי וגם אותו, חיילים ומפקדים מהצבא שנתנו לו את הדחיפה שזה הדבר הנכון".
היו לו התלבטויות?
"חד-משמעית כן. לקח לו שלושה חודשים עד שהוא הסכים לצאת איתי. לי זה נודע רק בדיעבד, כי לא אמרו לי כלום עד שהוא הסכים. מתברר שהיו צריכים לשכנע אותו עוד ועוד אנשים. הוא הכיר אותי בתור אשתו של איתמר והרגיש שאני גדולה עליו. הוא ידע מה המשמעויות של זה. הוא ידע שאני באה עם סיפור, שאני באה עם איתמר לתוך הדבר הזה, אבל ברגע שהוא הסכים, הוא 'אול אין' בתוך זה. היה לו ברור שאיתמר יהיה חלק מזוגיות כזאת. מה שמיוחד ביותם זה שהוא מאוד בטוח בעצמו והוא יודע לתת מקום לאיתמר לצד המקום שלו, כך שזה לא סותר בעיניו".
יש כאלה שמעולם לא היו במצבך ועדיין יכולים להגיב בשיפוטיות מרגיזה. מה הם לא מבינים לדעתך? איפה הם טועים?
"אני חושבת שאנשים לא מבינים שלכל אחד יש את ה'תיק' שלו, וזה מה שאנחנו באות איתו. כל אחד מגיע עם סיפור לתוך זוגיות, וזה הסיפור של אלמנה. הרבה פעמים רואים אלמנות שמדברות על הבעלים שלהן או בוכות בבתי העלמין ואומרים: 'הן לא בשלות, הן לא מוכנות, הן לא שם, הן עדיין עם הבעלים שלהן' – אבל אני חושבת שמה שלא מבינים הוא שזה משהו שלא עובר. זה תמיד יהיה שם, תמיד יהיה חלק, אנחנו תמיד נאהב אותם. אני תמיד אומרת 'איתמר הוא בעלי', זה לא משהו שהשתנה. זה לא 'בא במקום', זה לא 'מפנה מקום', זה בא ביחד. זה פשוט חלק מהחיים".
"לב לבן" – המחווה לאלמנות שנישאו בשנית
(הפקה מוזיקלית: מוריה מוזס, צילום: שפעה לוי)
קטעים מהחתונה של אור ויותם שולבו בקליפ שצולם כמחווה לאלמנות שנישאו בשנית, לרגל ט"ו באב (בסרטון למעלה). מדובר בביצוע של עשרות נשים ממקהלת שומרון הדר גנים, בניצוחה של נעמה זנבר, לשיר "לב לבן" של שולי רנד, בשילוב השיר "תלבשי לבן" של הדודאים והפרברים. בקליפ מופיעים גם ספסל כלה מגמ"ח לזכר סמל ראשון סהר מידאני, שנפל במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר 2023, וחופה שהוקדשה לזכרו של סגן איתן אבנר בן יצחק, שנפל בלחימה ברפיח בשנה שעברה.
נהרג בגלל טעות בזיהוי
רב-סרן איתמר אלחרר נהרג ב-12 בינואר 2022 ליד בסיס נבי מוסא, בתאונה מבצעית בעקבות טעות בזיהוי. קצין אחר מיחידת אגוז, שיצא לאתר אמצעי לראיית לילה שנגנב, ירה למוות בשוגג באלחרר וברב-סרן אופק אהרון, מפקדי פלגות ביחידה, לאחר שזיהה אותם בטעות כמחבלים. הוא הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות, ונגזרו עליו לפני שנתיים עונשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת סמל. אלחרר שפילמן מתחה בעבר ביקורת על הסדר הטיעון המקל.
אור ואיתמר לא הספיקו להביא ילדים לעולם. אחרי האסון היא נדרשה לעבור טקס חליצה – טקס הלכתי שנערך בבית הדין במקרים שבהם גבר נפטר ללא צאצאים, כחלופה לייבום (לפי התורה, לאדם שאחיו נפטר ללא צאצאים יש מצווה לשאת את אשת אחיו).
"זו חוויה לא פשוטה, בעיקר כשיש להגעה לבית הדין קונוטציה אחרת, וזה לא מקום שתכננתי להגיע אליו", היא אומרת. "באו עדים שהיו צריכים לספר שהיינו נשואים, שאיתמר נהרג ושלא היו לנו ילדים. המילים של הטקס קשות מאוד, רוב הזמן בכיתי שם. אני זוכרת שאמרו לי להוריד את הטבעות, שזה גם אירוע סמלי שהיה לי קשה, ואני חושבת שהדבר שהיה הכי קשה בטקס היה הרגע שבו אמרו לי שאני מותרת לכל אדם – משפט ממש קשה למי שממש לא מעוניינת להיות מותרת לאף אחד, באותו שלב. זה מטלטל מאוד, אבל זה גם שלב בדרך.
"הייתי שם עם אח שלו, וליוותה אותי שם גם אמא של איתמר, דבי. אנחנו בקשר קרוב, וזה קצת הקל על הסיטואציה. צריך לחלוץ ממנו (מאחיו של המנוח, ש"מ) את הנעל ויש שלב שבו יורקים על הרצפה, ליד הרגל שלו. אירוע לא נעים. עשיתי את זה משתי סיבות. הרבה דיברו איתי על ההיבט הרוחני, שכשבני זוג מתחתנים, הנשמות שלהם מתחברות, וכשבן אדם נפטר צריך לשחרר אותו. אז עשיתי את זה גם מהמקום הרגשי שלי, כדי לשחרר את הנשמה של איתמר לאן שהיא צריכה להגיע, וגם מהמחשבה שזה יאפשר לי בהמשך להתחתן כדת וכדין במדינה".
בבית הדין היו רגישים?
"הדיין שליווה את התהליך מכיר את הסיפור, והוא היה רגיש מאוד. לקחו את זה שם לכיוון רוחני, הדליקו נרות נשמה. זו הייתה החוויה שלי. אני יודעת שבעקבות המלחמה יש הרבה יותר מודעוּת וצה"ל עשה תהליכים משמעותיים מול זה, כלפי האלמנות, אבל אני מכירה נשים מתקופת אסון המסוקים, למשל, שהייתה להן חוויה טראומטית יותר משלי. במקרה שלי הרגשתי שהיו רגישים ונתנו מקום לכאב ולחוסר".
בעקבות המלחמה יש נשים רבות שאיבדו את בני הזוג שלהן, בהן כאלה שהספיקו להיות נשואות זמן קצר מאוד. יש משהו שלמדת בתקופה הזו שאת רוצה להעביר הלאה?
"אני חושבת שאחד הדברים החשובים שלמדתי במהלך השנים האלה הוא לפני הכול לדאוג לעצמי ולעשות מה שטוב לי, גם אם לפעמים הסביבה בשיפוטיות ולא מבינה. אני צריכה לעשות את מה שהכי נכון וטוב. בסוף אני האלמנה, אני לבד, ואם אני לא אדאג לי – אף אחד לא ידאג לי. למדתי לא לפחד לקוות ולהאמין שאפשר שוב לאהוב, ואפשר להיות שמחה".









