המשימה לקבוע עם עודד רביבי זמן לריאיון במלאת שנה ראשונה לכהונתו כמנכ"ל "אנו – מוזיאון העם היהודי" (בית התפוצות לשעבר) לא קלה. נוסף על תפקידו כמנכ"ל אנו, הפועל כבית לאומי וממלכתי לסיפורו של העם היהודי ולקהילות יהודיות בישראל ובעולם, רביבי משרת כאלוף-משנה במילואים ומפקד על נפת הר טוב בפיקוד העורף.
רביבי, שנכנס לתפקיד בעיצומה של המלחמה, מצא את עצמו מוביל את המוסד בתקופה מורכבת. במקביל למלחמה, חלה עלייה דרמטית באנטישמיות ברחבי העולם, גם במדינות שלא הכירו את התופעה בעבר. במיוחד על רקע זה, מסתבר, חידד המוזיאון את תפקידו כעוגן תרבותי, חינוכי וערכי. "נכנסתי לתפקיד מתוך רצון להעמיק את הרלוונטיות של המוזיאון ולהרחיב את השיח שהוא מייצר", מספר רביבי, "אבל העובדה שנכנסתי בתקופת מלחמה שינתה עבור הנהלת המוזיאון את נקודת המבט. היינו צריכים לשאול באופן עקבי מה המשמעות של מוזיאון העם היהודי ותפקידו דווקא ברגע של שבר".
רביבי מציין כי מאורעות 7 באוקטובר 2023 השפיעו רבות על התערוכות והמיצגים בין כותלי המוזיאון. כיום מוצגת במוזיאון התערוכה "שבעה באוקטובר", המציגה את תגובת עולם התרבות לשבועות הראשונים של המלחמה. דוגמה לכך היא יצירתה של זיוה ילין משנת 2018, שצוירה בגווני אדום שנועדו לבטא חיים ושמחה. לאחר 7 באוקטובר, אותם צבעים עצמם נטענו במשמעות אחרת. מחבלי הנוח'בה שחדרו לגלריה בבארי ניסו לחלל את היצירה, והיא הועברה למוזיאון כשהיא ספוגה בעשן ומנוקבת בשני קליעים. הבחירה להציג אותה כך, ללא תיקון או טשטוש, הופכת את הפגיעה עצמה לחלק מהסיפור.
"בשנה האחרונה הרחיב המוזיאון באופן ניכר את היקף היוזמות והפרויקטים לקהלים מגוונים: מערכת החינוך, כוחות הביטחון וצה"ל, שוחרי תרבות, בני הגיל השלישי, משפחות עם ילדים ועולים חדשים. בלובי המוזיאון אפשר לראות מדי יום את כל קשת החברה – מישראל ומהעולם", אומר רביבי.
7 צפייה בגלריה
עודד רביבי. "אנחנו שוכחים לעיתים שאנחנו צריכים לדאוג גם למיעוט ולחשוב גם עליו"
(צילום: איציק בירן)
התנ"ך שהועבר לכספת במרתף
יומיים לפני מתקפת הטרור בשמחת תורה נחת בישראל קודקס ששון – התנ"ך העתיק השלם ביותר הידוע כיום, בן כ-1,100 שנה. כעבור 48 שעות בלבד הוכנס הקודקס לכספת במרתפי המוזיאון, ובמקומו הוצב העתק בגלריה הייעודית. "אירועי 7 באוקטובר הדגישו ביתר שאת את ייעודו של המוזיאון כמרחב לחיבור לזהות המשותפת וכמקור לחוסן ותקווה. בהתאם לכך, 'אנו' היה ממוסדות התרבות הראשונים בישראל שנפתחו מחדש – כשלושה שבועות בלבד לאחר פרוץ המלחמה", אומר רביבי.
בשבוע האחרון השיק המוזיאון יוזמה חינוכית חדשה ומשמעותית – Identity Works – תוכנית דו-שנתית ייחודית, בשפות רוסית ואנגלית, לשני מחזורים ראשונים בני 25 משתתפים כל אחד, המיועדת ליצירת מעטפת מקצועית ואישית לאנשי חינוך בקהילות יהודיות בעולם. התוכנית, המתקיימת במימון קרן פינקוס ובשותפות עם קרן נדב, זכתה להיענות רחבה, ומתוכה נבחרו 50 משתתפים. "מטרת התוכנית היא השקעה ארוכת טווח בנבחרת של מורים מאירופה, המובילים תהליכים קהילתיים סביב זהות יהודית, שייכות וחוסן, בהשראת התכנים והמסרים של 'אנו – מוזיאון העם היהודי'. המשתתפים עוברים הכשרה מקצועית, ליווי אישי ופיתוח יוזמות מקומיות בקהילותיהם", מסביר רביבי. "לאחרונה נפתחה התוכנית בכנס אינטנסיבי בבודפשט שבו נפגשו משתתפי המחזורים הראשונים. מדובר ביוזמה שהיא מענה משלים לפרויקט נוסף שמקדם המוזיאון, 'רשת המחנכים' של מרכז קורת – מיזם משותף למוזיאון ולאוניברסיטת תל אביב".
7 צפייה בגלריה
אנו – מוזיאון העם היהודי. נפתח מחדש כשלושה שבועות אחרי פרוץ המלחמה
(צילום: שחר וזיו כץ)
רביבי, שכיהן לפני כניסתו לתפקיד כראש מועצת אפרת, מספר על החיבור האישי לערכי המוזיאון: "בעברי יצא לי להיות פעמיים בשליחות עם הוריי בקהילות יהודיות בעולם. זו חוויה שגורמת לך להבין פתאום מה זה להיות חלק מהמיעוט ולא לחיות כל היום בתחושת הרוב. חלק מהתופעות שמתרחשות כעת במדינה נובעות מכך שמי שגר פה רגיל להיות בעמדת הרוב, ואנחנו שוכחים לעיתים שאנחנו צריכים לדאוג גם למיעוט ולחשוב גם עליו. גם כשהייתי ראש המועצה המקומית אפרת היה לי חשוב לראות איך אנחנו בונים גשרים יחד, גם עם אוכלוסיות שונות בתוך מדינת ישראל וגם עם השכנים מהכפרים הערביים השכנים, זאת במקום לייצר חומות וגדרות ולהתבדל ממה שקורה מסביב. כשאני מסתכל היום מנקודת הזמן הנוכחית על מכלול החוויות והתפיסות הללו ועל התפקיד שלי כמנכ"ל אנו, אני מבין שיש כאן מפגש חשוב ומשמעותי, מטען אישי שאני מביא למוזיאון. המטען הזה מסייע לי באתגרים ובמשימה החשובה שלקחתי על עצמי".
7 צפייה בגלריה
רביבי. "גם כשהייתי ראש המועצה המקומית אפרת היה לי חשוב לראות איך בונים גשרים"
(צילום: איציק בירן)
בשנתו הראשונה בתפקיד הורחבו היוזמות הפונות לקהל יהודי מגוון בישראל ובעולם. הפעילות פוגשת את הקהל במקומות שבהם המוזיאון מבקש לתת מענה ערכי, לחבר בין הקהילות, לייצר חיבור לזהות, לתת תמיכה מקצועית למחנכים, לתת כלים לעובדי ממשלה, להביא את התכנים למערכת החינוך, לחזק הסברה ישראלית דרך תערוכות קפסולה בעולם, לקיים שיתוף פעולה עם משרד החוץ, להביא משלחות סולידריות לארץ ועוד.
המוזיאון משקיע משאבים רבים בחיזוק הקשר בין ישראל לקהילות יהודיות בחו"ל. בשנה האחרונה הוא שם דגש על ערך הערבות ההדדית ועל שותפות הגורל בין כלל העם היהודי, בארץ ובעולם. כדי לתת מענה נרחב, המוזיאון השיק בשנה הזו תוכנית ייעודית לעולים חדשים וותיקים – "עולה עולה", ומקיים פעילות ענפה לקהלים דוברי שפות שונות. "כל חיי בחרתי במסלולים שבאמצעותם יכולתי לאחד וליצור קשרים וחיבורים. גם כיום, במציאות מורכבת מבחינת העם היהודי, אני וכל צוות המוזיאון נמשיך לעמול כל העת למען המטרה הזו", מסכם רביבי.
