האם החברה החרדית מקצינה, או רק מחדדת עמדות קיימות? זו שאלה שהייתה באוויר סביב הדיונים על חוק הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות החרדים, ויש מי שסבור שבשוליים דווקא מתחילה התמתנות לצד התנועה הנגדית. מה שבטוח הוא שהרב דוב לנדו, מנהיג הזרם הליטאי ומי שבמידה רבה נמצא כיום בעמדה הרבנית המשפיעה ביותר במגזר, נוקט קו לוחמני ביותר בנושאים של מדיניות וציונות.
הרב לנדו בן ה-96 וסביבתו חתומים על החלפת נציגי "דגל התורה" והדחתם של חברי הכנסת הוותיקים, משה גפני ואורי מקלב. הוא מוביל את הקו המנחה את הביטאון "יתד נאמן", ויושב על המשבצת שהייתה שמורה בעבר לרב שך, לרב קניבסקי, לרב שטינמן ועוד. עם הצבת איש אמונו יעקב אשר בראשות הרשימה, הוא מעמיק עוד יותר את אחיזתו הבלעדית בה. בכתבת מגזין החג של עורך עיתון "בקהילה" הנפוץ במגזר החרדי, שלמה קוק, מתוארת באמצעות שיחות עם מקורביו ובני ביתו משנתו הסדורה של המנהיג שהפך לסמל.
הרב לנדו נמנע במשך שנים מענייני הנהגה. אבל בלילה חורפי לפני כ-13 שנה התקיים מפגש מכונן ביוזמת המנהיג הליטאי דאז, הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, והוא ביקש להכניס את ראש ישיבת סלבודקה למעגל רחב יותר של אחריות ציבורית. הטריגר היה חברות בנשיאות ועד הישיבות. מי שנשלח למשימה כדי לדבר על ליבו היה הרב גרשון אדלשטיין.
"במובן מסוים", אומרים תלמידיו, "השקפתו דומה לזו של רבי יוסף חיים זוננפלד, שמוטב היה אם השלטון כאן היה שלטון ערבי, אבל הדיון המעשי מתחיל מן המציאות: אחרי שקמה מדינה ישראלית – מה הן דרכי ההשתדלות עימה? החזון איש אחז שצריך לעשות השתדלות". לפי הדרך שמסבירים תלמידיו, אסור להתגרות בשלטון כפי שאין מתגרים באומות, ומאידך צריך להציל ככל האפשר את עולם התורה ואת היהדות.
בעוד מנהיגים ליטאיים בעבר היו בקשר עם ראשי ממשלה, נשיאים ולובשי מדים מהמשטרה ומהצבא, גם אם קשר של מחלוקת, הרב לנדו נמנע באופן עקרוני משיח עם סמלי שלטון ישראליים. בעוד הרב חיים קניבסקי היה נפגש עם נתניהו, וגם המנהיג הצעיר יותר הרב משה הלל הירש שוחח בעבר עם נתניהו בענייני חוק הגיוס, הרב לנדו מסרב. "רבי דוב אינו ממהר להיפגש עם אנשים שהם סמלי שלטון. מרן סולד מהציונות", אומרים תלמידיו. "בעיניו, השמד הרוחני שנעשה לחלקים גדולים מכלל ישראל בראשית שנות המדינה – ובפרט ליהדות המזרח – הוא פצע שלא הגליד, ועד היום זה כואב לו".
שער העיתון החרדי "בקהילה" עם תמונתו של הרב לנדו והפניה לכתבה
תלמידיו של הרב לנדו נותנים כמה טעמים לכך שאינו נוהג להיפגש עם בכירים בישראל: הזהירות ממפגש עם מחללי שבת; העובדה שמדובר בסמלי הציונות ולדעתו אין צורך להחניף להם; ובעיקר – "אם אין כאן חלק מההשתדלות הנדרשת, לשם מה?"
בכתבה המפורטת צוין כי "אותה השקפה מסבירה גם את יחסו להסתדרות הציונית. לכנסת הולכים כדי להציל עשוק מיד עושקו. להגן על עולם התורה. החינוך. השבת. הגיורים. אבל ההסתדרות הציונית, מבחינתו, היא עולם אחר. אם כל מהותה היא האדרת הציונות והמשך הרעיון הציוני – אין כאן אותה טענת 'השתדלות'. או כפי שהתבטא: זה דומה לקבלת כסף מן הנוצרים תמורת חיבור למוסדותיהם. זה כבר חילול השם – וזו בדיוק הסיבה ששאלת עברו של פינדרוס במוסדות הציוניים עלתה בעת הדיונים על הרשימה".
בהמשך מסופר בכתבה פרט מפתיע: "והנה פרט שאינו ידוע לרבים – במשך עשרות שנים לא הלך מרן אל הכותל המערבי. לא מפני שהוא סבור שמדובר ב'שטח כבוש'. הוא אינו מסוגל לראות את המקום הקדוש כל כך הופך לאתר תיירות ולמוקד השבעת חיילים".
הרב לנדו נגד הגיוס ב-2025: "יהודים רודפים יהודים בגלל לימוד התורה"
(צילום: עזרא טרבלסי)
התבטאויות של הרב לנדו מהעבר חושפות תפיסה גלותית מובהקת ורתיעה ממה שהוא מפרש כ"התגרות באומות". כך למשל הוא התבטא נגד חיילים דתיים-לאומיים המשרתים בצה"ל, וטען כי "הם עושים מלחמות לא לשם הצלה, רק לשם כבוד המדינה".
הרב לנדו הוא זה שקבע כי דגל התורה אינה עוד חלק ממחנה נתניהו, במכתב שפרסם ובו הוכרז בכתב ידו: "אין לנו אמון בראש הממשלה. איננו מרגישים שותפים שלו יותר. איננו מחויבים לו. ואנחנו נעשה מכאן ואילך רק מה שאנחנו חושבים שטוב ליהדות החרדית ולדעתנו צריך בחירות בהקדם... כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר. בכאב ובחרדה, דוב לנדו".
לאחרונה החליט הרב לנדו להחליף את גפני ביעקב אשר, ראש עיריית בני ברק לשעבר ומי שבניגוד לקודמו לא נחשב לידיד ותיק של נתניהו – מה שאולי יאפשר משא ומתן גמיש ופתוח יותר עם הגוש הנגדי, במקרה שהמפלגות החרדיות ינסו את מזלן בקואליציה חלופית.
