"לראשונה בישראל יש אפשרות להתחתן כדת, ללא מעורבות של הרבנות הראשית, ולהירשם כנשואים במשרד הפנים", אומר ל-ynet הרב אהרון ליבוביץ', העומד בראש ארגון "חופות". מתברר שהשירות החדש הזה מאפשר לזוגות לשלב בין שלושה רצונות שעד היום לא התיישבו יחד: הרצון לקיים חתונה יהודית מסורתית, הרצון להינשא מחוץ לרבנות והרצון להירשם כנשואים בישראל.
בארגון שרוצה לשבור את המונופול של הרבנות עורכים חופות יהודיות לפי ההלכה האורתודוקסית אך שואפים, בהתאם לשאיפה של בני הזוג, לאפשר לכלה בפרט ולנשים בכלל לקבל קצת יותר נוכחות מתחת לחופה. שיתוף פעולה מפתיע בין הארגון האורתודוקסי לעורכת טקסי נישואים אזרחיים מיוטה מאפשר כעת לבני זוג ישראלים להתחתן כדת משה וישראל מחוץ לרבנות, וגם להירשם כנשואים בישראל באמצעות טקס אזרחי משלים שנערך בשיחת וידאו.
3 צפייה בגלריה


הרב אהרון ליבוביץ' (אוחז במיקרופון) בחתונה. "אנחנו מציעים לזוגות את האפשרות שרבנית תנהל את הטקס"
תאמינו או לא, הכול התאפשר בזכות מגפת הקורונה. בתחילת הקורונה נאסרו התכנסויות, גם לא למטרות חתונה. במדינת יוטה בארצות הברית החליטו אז באופן יוצא דופן כי מי שמוסמך לחתן בני זוג, בנישואים דתיים או אזרחיים, יוכל לערוך את טקס הנישואים גם כאשר הוא אינו נוכח פיזית באירוע אלא רק "פוגש" את בני הזוג באמצעות "זום". במקום לטוס לקפריסין, או למקום אחר בחו"ל, ולהינשא בטקס אזרחי שמוכר בידי משרד הפנים בישראל, מאותו רגע התאפשר להינשא בשיחת וידאו ולהירשם על ידי רשם נישואים מיוטה.
ברבנות הראשית ניסו להתנגד, אבל ב-2022 קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים להכיר בכל הזוגות שנישאו במסגרת "נישואי יוטה" – ולרשום אותם כנשואים. בכך הכשיר למעשה, בפסיקה עקרונית, רישום של נישואים אזרחיים שנערכו בארץ ב"שלט רחוק". בין הנהנים מכך היו זוגות מעורבים, זוגות חד-מיניים, פסולי חיתון שלא היו יכולים להינשא ברבנות וגם מי שהיו מעוניינים בנישואים שלא דרך הרבנות.
לאחרונה החליטו בארגון חופות לנצל את הפסיקה התקדימית, ולצורך המשימה הם גייסו את אריאל רוס, יהודייה בת 30 שגרה ביוטה. לפרנסתה היא עובדת כמתכנתת, אבל במקביל היא מוסמכת על ידי מדינת יוטה לקיים טקס נישואים אזרחי בזום. מעתה, בכל חופה שנערכת בישראל בידי רב או רבנית של "חופות", יוכלו בני הזוג לבחור לערוך במקביל טקס אזרחי בזום, שבמסגרתו מנפיקה רוס לזוגות תעודת נישואים אמריקנית תקפה, אשר מוכרת גם במשרד הפנים הישראלי.
השירות כרוך בתשלום, וכולל מספר תנאים והגבלות. התשלום הוא 1,700 שקל, כולל קבלה, והרב ליבוביץ' מתחייב שאין סיכוי שבסוף החתונה, כמו שקרה לא פעם באירועים שונים בארץ, הרב שערך את הטקס יבקש מעטפה עם כסף מזומן (עבור הנהג שהסיע אותו וכדומה).
"חיבור בין מסורת לחירות אישית"
רוס מספרת: "לפני כשנתיים פנתה אליי חברה של אחותי, ישראלית דתייה מירושלים, שרצתה להינשא כהלכה מחוץ לרבנות. היא ידעה שאני גרה ביוטה ושקיימת כיום אפשרות לישראלים להינשא בזום מיוטה. החלטתי לעבור הסמכה לעריכת חתונות במיוחד בשבילה".
"לפני שבע שנים גם אני הייתי בצד של הזוגות – ביקשתי להתחתן עם ישראלי כדת משה וישראל, אבל בלי לעבור ברבנות", היא משתפת. "מאחר שהכרתי את 'חופות', בזכותם ערכתי חופה הלכתית שמתאימה לערכים שלי ונרשמתי כנשואה בארצות הברית. בקהילה האורתודוקסית שבה גדלתי, זה מובן מאליו – רבני קהילות עורכים חופות לזוגות בלי מעורבות של גוף מרכזי, הכול במסגרת ההלכה ובחיבור אמיתי לזוג. כשהגעתי לישראל וראיתי שהרבנות חוסמת אפשרות כזו – הבנתי עד כמה המצב כאן חריג".
ואיך ההרגשה לפקח מרחוק?
"היום אני בצד השני של המסך, יושבת ביוטה ומלווה זוגות מתל אביב, ירושלים או חיפה, ורואה איך הם מתרגשים כשהם מבינים שבתוך רבע שעה תהיה להם, לצד חופה אורתודוקסית, גם תעודת נישואין חוקית. זה רגע שמחבר בין מסורת בת אלפי שנים לחירות אישית, ואני גאה להיות חלק מהתנועה שמחזירה את החופש לבחור – בתוך גבולות ההלכה – גם לחיים היהודיים בישראל".
מתעקשים על הסכם קדם-נישואין
הרב ליבוביץ' (57) הוסמך לרבנות בידי הרב שלמה ריסקין והרב חיים ברוונדר, ומכהן כרב קהילת "ואני תפילה" בשכונת נחלאות בירושלים. בשנת 2012 הוא יצר רעידת אדמה בממסד הדתי, כאשר הקים את ארגון "השגחה פרטית" שהתחרה במערכת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. ב-2018 הוא העביר את המושכות לידי ארגון רבני צֹהר, שמפעיל את "כשרות צהר". את הזמן שהתפנה לו הוא ניצל כדי להקים את ארגון "חופות", שמציע אלטרנטיבה לעריכת הנישואים בידי הרבנות הראשית שנערכת במסגרת המועצות הדתיות.
למען הסר ספק, ליבוביץ' מבהיר כבר בתחילת השיחה שהוא רב אורתודוקסי: "אני פועל אך ורק על פי כללי ההלכה היהודית ולכן אני לא אחתן בני זוג מאותו מין, או כהן עם גרושה או גיורת".
ומה בכל זאת שונה?
"בישראל היום יש רבים שרוצים להתחתן בחתונה יהודית-דתית, אשר מגלים שרבנים מטעם המועצות הדתיות מסרבים לאפשר דברים שאינם אסורים על פי ההלכה. לדוגמה – יש זוגות שרוצים שהכלה תיתן טבעת לבעל, או שאישה תברך את אחת משבע הברכות הנאמרות מתחת לחופה. אף שהדבר אפשרי מבחינה הלכתית על פי חלק מהפוסקים, הרבנות לא מאשרת זאת.
"יש מקרים שבהם אחד מבני הזוג התגייר בבית דין פרטי שהרבנות לא מכירה בו. במקרה כזה, רבנים מטעם הרבנות לא יסכימו לחתן את בני הזוג. לעומת זאת, כאשר הגיור נעשה כהלכה – 'חופות' יערכו עבור בני הזוג את הטקס. חופות גם מציעה לזוגות את האפשרות שרבנית תנהל את הטקס, ולא רב, מאחר שהדבר מותר הלכתית".
3 צפייה בגלריה


הרב ליבוביץ'. "רבנים מטעם המועצות הדתיות מסרבים לאפשר דברים שאינם אסורים על פי ההלכה"
(צילום: הילה שילוני)
גם אצלכם יש הגבלות. אתם מסרבים למשל לחתן ללא כתובה.
"ההלכה היהודית דורשת שתהיה כתובה ומאחר שאני פועל על פי ההלכה, בחתונה שלנו תהיה כתובה. זה המקום להזכיר שבניגוד לתפיסה השגויה, הכתובה נוצרה כדי להגן על האישה, בתקופה שבה לנשים לא היו זכויות. חז"ל יצרו מסמך משפטי שבו מפורטות חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבות לשלם פיצוי כספי במקרה שבני הזוג מתגרשים או שהאישה התאלמנה.
"כיום יש דרך טובה להגן על האישה וגם על הבעל, והיא הסכם קדם-נישואין. בני זוג שמתחתנים דרכנו מחויבים, גם הבעל וגם האישה, לחתום מראש על ההסכם הזה, שבין השאר מונע מצב של סרבנות גט. שני בני הזוג מתחייבים ומסכימים מראש שאם אחד מהם יסרב לגירושים, יוטלו עליו סנקציות כלכליות משמעותיות. מהניסיון בכל העולם, אנחנו יודעים שהסכם כזה עוזר, לכן מבחינתנו הוא תנאי סף לעריכת החופה. לצערנו, הרבנות הראשית מסרבת לחייב או אפילו להמליץ לזוגות לחתום מראש על הסכם קדם-נישואין".
יש גם זוגות דתיים שרוצים להתחתן לא דרך הרבנות?
"כן, חילונים ודתיים רבים מאסו במונופול של הרבנות הראשית".
אבל אפשר להתחתן דרך צהר.
"נישואים דרך צהר הם למעשה נישואים דרך הרבנות. הרישום לנישואים מבוצע למשל ביישוב שוהם, שבו יו"ר צהר, הרב דוד סתיו, הוא רב היישוב. אבל כדי שהרבנות תכיר בנישואים, רבני צהר מחויבים לכללי הרבנות הראשית, כמו למשל האיסור לתת לנשים לברך ב'שבע ברכות'. רבני צהר אכן מנסים לבנות אלטרנטיבה מסבירת פנים, אבל לא נאבקים במאבק הראוי נגד המונופול של הרבנות הראשית בתחום הנישואים".
למה בעצם אתה נלחם ברבנות?
"הרבנות הראשית נשלטת כבר שנים על ידי הממסד החרדי, והמונופול של הרבנות הוא למעשה מונופול של המגזר החרדי על שירותי דת, שכולל גישה פונדמנטליסטית ומחמירה, אשר משאירה רבים מאוד מאזרחי ישראל בחוץ, כשראוי שהם יהיו בפנים. ברגע שניצחנו ושוק הכשרות נפתח לתחרות מלאכתנו נעשתה, והיום אני ממוקד במאבק בתחום הנישואים".






