בעקבות המורשת היהודית באוזבקיסטן
(צילום: איתמר אייכנר)
בית הספר היהודי בבוכרה שבאוזבקיסטן הוא בית הספר היהודי היחיד בעולם שרוב התלמידים בו בכלל מוסלמים. כ־280 מתוך 400 התלמידים מוסלמים, ורק 80 תלמידים הם יהודים. שאר הילדים בבית הספר רוסים, ולא מוסלמים. אבל כל התלמידים, גם המוסלמים, לומדים עברית, היסטוריה יהודית ותרבות יהודית. מבקרים שמגיעים לבית הספר מתקבלים בשירת "הבאנו שלום עליכם" בעברית מפי תלמידים מוסלמים. הילדים המוסלמים אומנם לא לומדים תפילות יהודיות, אבל הם גאים ללמוד בבית הספר היהודי שנחשב לאחד הטובים במדינה.
בבוכרה מתגוררים כיום רק 200 יהודים. בשיא חיו בעיר האוזבקית 23 אלף יהודים, רובם היגרו ממנה אחרי התפרקות ברית המועצות. ברהם יצחקוב, ראש הקהילה היהודית בבוכרה והחזן של בית הכנסת העתיק בעיר, גאה בדו־הקיום בין יהודים למוסלמים בבוכרה. "כאן אנחנו חיים בשלום וידידותיים האחד לשני", אומר יצחקוב, שטוען כי "מעולם לא היה ונדליזם. לא היו תקריות אנטישמיות".
למרות התמעטות הקהילה, נשיא אוזבקיסטן הבטיח שבית הספר היהודי בבוכרה לעולם לא ייסגר, והוא אף ממשיך לקבל תקציב ולהתרחב.
למה ילדים מוסלמים באים לבית ספר יהודי?
"כי הם מקבלים חינוך טוב מכיתה א' ועד גיל 11".
אתה לא חושש לעתיד הקהילה היהודית או לבית הספר?
"אני לא מפחד לעתיד הקהילה. הנה, רק עכשיו חזרו מישראל לבוכרה חמש משפחות יהודיות, בסך הכול 50 איש. יש יהודים שחזרו לכאן גם מארצות הברית. אנשים אוהבים לחיות כאן. בנוגע לבית הספר, גם בלי התלמידים המוסלמים בית הספר לא היה נסגר. נשיא אוזבקיסטן הבטיח שבית הספר לא ייסגר".
9 צפייה בגלריה
"אני אשאר פה עד יום מותי". ברהם יצחקוב, ראש הקהילה היהודית בבוכרה, בבית הכנסת העתיק
(צילום: איתמר אייכנר)
לדברי יצחקוב, גם תקופות של מתיחות ביטחונית בישראל לא מורגשות בבוכרה. "אצלנו מלמדים לכבד האחד את השני ולחיות בשלום. אין בעיות אצלנו, כי חיים כשכנים שאוהבים אחד את השני. הרשויות הציעו לי אבטחה בחגים, אבל אמרתי שלא צריך. מכבדים אותנו כאן".
אלף שנות היסטוריה
בבית הכנסת העתיק, בן 420 שנה, מבקרות קבוצות רבות של תיירים מכל העולם. כשביקרנו במקום הגיעו תיירים גרמנים. האטרקציה הם שני ספרי תורה, שלדברי יצחקוב נכתבו לפני יותר מ־1,000 שנה. "מומחים מישראל ומארה"ב בחנו את האותנטיות של הספרים והוכיחו את זה", לדבריו: "בימי ברית המועצות החביאו אותם. יש אמונה שמי שנוגע בספרים – כל חלומותיו יתגשמו".
בבית הכנסת יש מניין שלוש פעמים בשבוע, בימי שני, שישי ושבת. רק באחרונה האימאם של בוכרה העניק במתנה לבית הכנסת העתיק שני שטיחים יפים. המושל של בוכרה הקצה לפני שנתיים 150 אלף דולר לשיקום בית הקברות העתיק בעיר, שמתוארך ליותר מ־1,250 שנה, וקבורים בו לא פחות מ־20 אלף יהודים.
בתו ונכדיו של יצחקוב בן ה־73 חיים בישראל. על שם סבא שלו, הרב ברוך יצחקוב, יש רחוב בפתח תקווה.
היית רוצה לעלות לארץ?
"אני לא הולך לשום מקום. התפקיד שלי לשמור ולשמר את המסורות כאן. אני אשאר פה עד יום מותי. מגיעים לכאן הרבה תיירים ישראלים בחגים, גם יהודים מכל העולם. לפני ארבע שנים שיפצנו את בית הכנסת. מוסלמים תרמו כסף לשיפוץ. אנחנו חלק חשוב של הקהילה כאן".
9 צפייה בגלריה
שיפוץ בית העלמין בן אלף השנה בבוכרה. על המצבות החדשות – המציבות העתיקות שנמחקו
(צילום: איתמר אייכנר)
גם בית הקברות היהודי בבוכרה עבר שיפוץ יסודי בעזרת מושל בוכרה. לאחרונה נבנה קיר לזכרם של 500 היהודים מהקהילה שמתו במלחמת העולם השנייה. יש במקום קברים בני 300 שנה שעברו שיפוץ יסודי. גם מקווה טהרה בבית העלמין, בן 1,050 שנה, שופץ.
מ־50 קהילות לאחת
בחצר בית הכנסת בסמרקנד מתרוצצות כיום שלוש תרנגולות, זכר לימים שעוד היו שוחטים כאן בשר כשר. מהקהילה הגדולה שהייתה כאן, שמנתה 48 בתי כנסת, לא נשאר הרבה. בעיר נותרו רק 140 יהודים, ובית הכנסת האחרון שנותר, בן כ־130 שנה, לא פעיל. רוב היהודים שגרים בה זקנים וחולים, ומקיימים תפילות או אירועים יהודיים רק בחגים וכאשר מגיעות קבוצות של ישראלים.
תמר לדייב, מוותיקות הקהילה ואשת הרב המקומי, מקבלת את פנינו בבית הכנסת. על הקיר תלויות התמונות של כל רבניו, במשך הדורות. אחד מהם תופס מיד את העין: הרב מתיתיהו אהרוני, סבו של השף ישראל אהרוני. "כבר שכחתי מתי היו כאן חתונה וברית מילה", היא מספרת בצער. שלושת הילדים שלה עלו לישראל, אחרי שהגיעו לארץ במסגרת תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). היא חולמת להצטרף אליהם. הילדים של לדייב אינם היחידים: רוב היהודים של סמרקנד היגרו לארה"ב, אוסטריה, גרמניה וישראל.
לדייב מלמדת עברית, אך לא יהודים – אלא מטפלות אוזבקיות, שמגיעות לארץ כדי לטפל בקשישים. בישראל יש לא פחות מ־11 אלף מטפלות כאלה. לאור ריבוי האוזבקים בישראל, שגרירות אובקיסטן אפשרה להם להצביע בבחירות לנשיאות שהתקיימו השבוע ב־11 ערים בישראל. אלה הבחירות הראשונות שמתקיימות באוזבקיסטן, לאחר משאל העם על החוקה שהיה בחודש אפריל השנה, כחלק מתהליכי הדמוקרטיזציה שהמדינה עוברת.
בבחירות ניצח הנשיא המכהן, שבקט מירזייאיב, ברוב עצום של 87 אחוז מהקולות (מתוך 19.5 מיליון מצביעים באחוז הצבעה מרשים של כמעט 80%). הוא גבר על עוד שלושה פוליטיקאים. הבחירות התנהלו אומנם בצורה דמוקרטית, ראויה, אך לא היו עימותים בין המועמדים ונאסר גם על פרסום סקרים. תמונות ארבעת המועמדים התנוססו בכל רחבי המדינה, על אף שכל מי שדיברנו איתו היה משוכנע שהנשיא המכהן ינצח ברוב גדול – מה שבאמת קרה.
זנב סוס תלוי. האות שמסמל כניסה למקומות מקודשיםזנב קדוש של סוס
אחת האטרקציות החשובות בסמרקנד היא קבר דניאל הנביא. ישנן גרסאות רבות למקום הימצאו של הקבר: יש הטוענים שהוא נמצא בפרס או בעיראק, אך הרב יצחק ברדא וההיסטוריון דוד קלנטרוב, שחקרו את הנושא, מצאו כתבי יד עתיקים שמצביעים על כך שהקבר נמצא בסמרקנד.
לפי אחת האמונות באוזבקיסטן אבי האומה האוזבקית, האמיר טימור, הביא את עצמותיו של הנביא דניאל מפרס וקבר אותן בסמרקנד. אורכו של הקבר לא פחות מ־18 מטר. הסיבה: במשך השנים רצו לגנוב את שרידי עצמותיו של הנביא בשל הסגולות שיוחסו להן, וחשבו שאם יהיה קבר גדול, הגנבים לא ימצאו את שרידי העצמות.
קבר דניאל הפך אתר עלייה לרגל למוסלמים, ובאחרונה יותר ויותר גם ליהודים. במקום מתקיימות תפילות ואפשר לשמוע את קולו של המואזין. ליד הקבר ניצב עמוד ברזל דק, ובראשו תלוי זנב של סוס – דבר שמסמל מקום קדוש במדינה. ליד הקבר עץ פיסטוק מהמאה ה־15, ומעיין שנהוג להאמין כי במים שבו יש סגולה לבריאות ולאריכות ימים.
במסגרת התחממות היחסים בין ישראל לאוזבקיסטן, החל מהחודש ישראלים יכולים להגיע לקבר הקדוש בטיסה ישירה. החל מ־5 ביולי הופעל לראשונה קו טיסות בין סמרקנד לתל אביב, שמופעל בידי חברת התעופה האוזבקית Qanot Sharq.
"12 אלף ישראלים בשנה". שגרירת אוזבקיסטן בישראל, פרוזה מחמודובהאת יחסי ישראל־אוזבקיסטן מובילות כיום שתי נשים: השגרירה האוזבקית בישראל, פרוזה מחמודובה (האישה האוזבקית היחידה שמשמשת בתפקיד), ושגרירת ישראל באוזבקיסטן, זהבית בן הלל. שתיהן דיפלומטיות נמרצות שדוחפות את היחסים קדימה בכל הכוח. מחמודובה מספרת: "מאז פברואר 2018, אוזבקיסטן מאפשרת כניסה לישראלים ללא ויזה למשך עד 30 יום. בשנת 2022 ביקרו בארצנו כ־12 אלף תיירים ישראלים".
זהבית בן הלל אומרת: "הבשילה העת לממש את הפוטנציאל העצום שקיים ביחסי שתי המדינות, בעיקר בתחומי טכנולוגיות חקלאיות, מים, בריאות ועוד. אני מקווה לראות בקרוב לא רק העמקה משמעותית בקשרי הסחר, אלא גם ביקורי בכירים הדדיים".
לאוזבקיסטן, מדינת ענק שבה חיים 36 מיליון איש, רובם מתחת לגיל 30, יש מדיניות חוץ ניטרלית. אחד הדברים הראשונים שעשה הנשיא ב־2017 היה לסגור את כל סכסוכי הגבול של אוזבקיסטן עם שכנותיה. כיום, המדינה פועלת למשוך כמה שיותר משקיעים אליה, והיא רואה בישראל יעד אטרקטיבי מאוד. יש עניין באוזבקיסטן בנשק הישראלי (על רקע רפורמה בצבא שמבטיח הנשיא), אך בישראל יש חשדנות.
היחסים מתחממים
לצד ביקורים דיפלומטיים יותר ויותר תדירים במדינה, בהם הביקור הראשון של ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון דרור שלום, בשגרירות ישראל בטשקנט מתקבלות לאחרונה פניות של חברות ישראליות שמתעניינות באוזבקיסטן. אוזבקים רואים בישראל מודל להצלחה בתחומים רבים, ובעיקר בתחום ניהול המים והרווחה. הם מבקשים מישראל סיוע כיצד להקים מערך של עובדים סוציאליים וביטוח לאומי במדינה, ורוצים שישראל תסייע להקים בית חולים ישראלי במדינה.
בכל מה שנוגע להצבעות באו"ם, בעבר אוזבקיסטן נהגה להצביע נגד ישראל. אך לאור ההתחממות ביחסים, יש תקווה בירושלים גם לשיפור בהצבעות: "יש החלטה אסטרטגית של אוזבקיסטן 'לחמם' את הקשרים עם ישראל, והפוטנציאל כאן גדול מאוד", אומר בכיר ישראלי.
לאוזבקיסטן קשרים כלכליים טובים עם איראן, מה שבישראל לא אוהבים במיוחד. אבל האוזבקים מבטיחים שזו רק כלכלה ולא יותר. התחושה בישראל ובאוזבקיסטן היא ששתי המדינות על סיפה של תקופת התקרבות והתחממות ביחסים, שכולם רוצים אותה מאוד. מה גרם לשינוי הזה? יש הטוענים כי הסכמי אברהם. ייתכן שגם המלחמה באוקראינה הביאה את האוזבקים להבנה שאסור לשים את כל הביצים בסל הרוסי.
- הכותב היה אורח שגרירות אוזבקיסטן
