"חיכיתי כל הלילה - והוא לא הגיע"
לפני תשע שנים יצאה סוניה (היום קוזנצוב) לדייט ראשון עם בחור שהכירה כמה ימים קודם. לדבריה, הוא היה חתיך, עשה רושם של בחור רציני, והיא כבר דמיינה אותם כחתן וכלה. הדייט היה במועדון בתל־אביב, שאליו יצאו עם עוד כמה חברים שלו, והיה מהנה במיוחד. מהנה עד כדי כך שאחרי שהסתיים, בסביבות שתיים בלילה, היא הזמינה אותו לעלות לדירתה ("דבר שממש לא היה אופייני לי באותה תקופה", היא מבהירה. "אבל כבר ראיתי אותנו במינימום מתחת לחופה"). הדייט אמר לה שהיא תעלה קודם ושהוא יבוא עוד כמה דקות, כי הוא רוצה להיפרד מחבריו.
קוזנצוב עלתה, חיכתה וחיכתה, אבל הבחור לא עלה, וכשהתקשרה אליו לנייד הוא לא ענה. אחרי שנשארה ערה עד חמש בבוקר לחכות לו, נשברה והלכה לישון מאוכזבת ועצבנית. היא הבטיחה לעצמה שאם לא יתברר שהסיבה להיעלמותו הפתאומית היא שדרסה אותו משאית והוא נשאר משותק – היא מוחקת אותו לחלוטין מחייה.
רק שלא דרסה אותו משאית, והבחור שהבריז לה, העונה לשם אלכס קוזנצוב, הוא היום בעלה ואבי שני ילדיה (בת שבע ובן שנתיים). איך זה קרה? ובכן, מתברר שהסיבה שהוא נעלם הזויה לא פחות.
אלכס: "כל כך התלהבתי מסוניה, שרציתי לדבר עם החברים שלי עליה. בגלל זה אמרתי לה שתעלה קודם. ובזמן שדיברתי עם החברים וליוויתי אותם הביתה, עברנו ליד מוזיאון שהייתה לו פִרצה בגדר"
"גם אני וגם אלכס גדלנו וגרנו בראשון־לציון", מספרת סוניה (28), אחות בבית חולים פסיכיאטרי, על ההיכרות הראשונית שלה עם אלכס (33), מהנדס היי־טק. "ערב אחד יצאתי לבר שכונתי עם חברים וביניהם גם אחיו הקטן של אלכס, שלמד איתי באותה שכבה בתיכון. ואז אלכס הגיע לבר ואחיו ערך בינינו היכרות".
אלכס: "איך שראיתי את סוניה התלהבתי. חשבתי עד כמה יפה היא ומלאת שמחת חיים. הזמנתי אותה לרקוד ואחרי זה ביקשתי את הטלפון שלה".
סוניה: "גם אני מאוד התלהבתי ממנו. אחרי שדיברנו כמה ימים בטלפון הוא הציע שאבוא איתו ועם חברים שלו למועדון בתל־אביב, וזה היה בעצם הדייט הראשון שלנו. בדרך חזרה חלקנו מונית עם החברים. ירדנו כולנו מתחת לבית שלי. באותה תקופה גרתי לבד. הצעתי לאלכס לעלות אליי, הוא אמר שתכף יעלה, ואז, כאמור, הוא נעלם".
אלכס, למה לא עלית?
"כל כך התלהבתי מסוניה, שרציתי לדבר עם החברים שלי עליה. בגלל זה אמרתי לה שתעלה קודם. ובזמן שדיברתי עם החברים וליוויתי אותם הביתה, עברנו ליד מוזיאון שהייתה לו פִרצה בגדר. זו הייתה תקופה שבה בדיוק התחילו הניידים עם המצלמות וכולם התלהבו לצלם. היינו קצת שתויים וחשבנו שזה יהיה רעיון נהדר להיכנס למוזיאון ולהצטלם עם הפעמון הגדול שהיה בו. אז נכנסנו למוזיאון, הרמנו את הפעמון כדי להצטלם, ובדיוק הגיעה ניידת משטרה. השוטרים חשבו שאנחנו מנסים לגנוב את הפעמון. הם הכניסו אותנו לניידת, הסיעו אותנו לתחנת משטרה, שם החרימו לנו את הטלפונים ולקחו אותנו לחקירה".
וואו.
"הסברנו להם שלא ניסינו לפרוץ ולא רצינו לקחת דבר ושאת החור בגדר לא אנחנו עשינו - אבל נאלצנו להעביר את כל הלילה במשטרה, כשבסוף האשימו אותנו בפריצה למקום ציבורי וגזרו עלינו מעצר בית למשך שבוע. במשך כל הזמן הזה אני כמובן רק חשבתי על סוניה. על זה שהיא מחכה לי ואין לי דרך להודיע לה מה קרה. אני יכול להגיד שכבר מהדייט הראשון הרגשתי שאני מאוהב בה. הייתי כל כך מתוסכל מזה שהרסתי לעצמי את הסיכוי שלי איתה. כששחררו אותנו בבוקר והחזירו לנו את הטלפונים חשבתי, 'מה אני עושה? אני מתקשר, ומה אני אומר לה? איך אני מצדיק את ההיעלמות שלי?'. אני אדם יצירתי, אבל לא הצלחתי לחשוב על שום פתרון. הבנתי שאין לי ברירה אלא לספר לה את האמת, תוך כדי שאני בטוח שהיא לא תרצה שום דבר איתי אחרי זה".
סוניה: "אחרי שחיכיתי כל הלילה עצבנית בטירוף הוא התקשר ואמר: אני ממש מתנצל, הייתי כל הלילה במעצר כי פרצתי למוזיאון"
סוניה, מה באמת חשבת?
"אחרי שחיכיתי כל הלילה לאלכס הייתי עצבנית בטירוף. חשבתי, 'עד שאני מעיזה להזמין אליי בחור הביתה, הוא בסוף מבריז לי?' איחלתי לו בלב את כל האיחולים הכי לא נעימים שיש. אמרתי, 'איזה מנוול. לפחות היה אומר שלא מתאים לו לעלות'. החלטתי שגם אם יתקשר, אין סיכוי בעולם שאני עונה לו. אבל אז, בסביבות 12 בצהריים הוא התקשר, והחלטתי לענות רק בשביל הסקרנות, לשמוע מה יש לו להגיד בעניין. ומובן שלזה לא ציפיתי: הוא פתח את השיחה ב'תשמעי, אני ממש מתנצל. הייתי כל הלילה במעצר כי פרצתי למוזיאון'. אמרתי לו, 'מה? אוקיי. אני אחזור אליך'. הוא השאיר אותי בלי מילים".
אלכס: "כשהיא סיימה ככה את השיחה זה רק חיזק לי את החשש שהכל נגמר בינינו. אחרי הכל, גם נעלמתי לה וגם זה היה כי עצרה אותי משטרה. לא מסוג הדברים שעושים רושם טוב על בחורה".
אבל הנה, אתם נשואים.
סוניה: "כנראה גם אני לא הייתי מאה אחוז באותה תקופה (היא צוחקת). במקום להגיד, 'איזה מטורף, שילך יחפש', אמרתי לעצמי, 'יאללה, הוא חתיך אש. תני לו צ'אנס. הרי למי לא קרה לפרוץ למוזיאון באמצע הלילה?'. וברצינות, אני חושבת שכבר אז הצלחתי להבין שהוא בחור טוב ושזה לא באמת מעיד עליו. אז אחרי שעיכלתי התקשרתי אליו. בגלל שהוא היה במעצר בית, את הדייט השני עשינו למחרת במדרגות מתחת לבניין של ההורים שלו".
אלכס: "היא שאלה אם אני חייב לעשות את המעצר בדירה שלי. אמרתי שלא והיא הציעה שאעשה אותו בדירה שלה. מאז אנחנו גרים יחד"
אלכס: "ואז היא שאלה אותי אם אני חייב לעשות את כל המעצר בדירה שלי. אמרתי לה שלא, והיא הציעה שאעשה אותו בדירה שלה. אז בדייט השלישי לקחתי כמה בגדים ועברתי אליה. מאז ועד היום אנחנו גרים יחד, ואני תמיד צוחק שאני במעצר בית כבר תשע שנים. אגב, אמא שלה עד היום לא יודעת מהסיפור".
סוניה: "נו, איך מספרים דבר כזה לאמא? 'תשמעי, הכרתי בחור מקסים אבל הוא בדיוק השתחרר ממעצר כי הוא פרץ למוזיאון'".
אלכס: "למעשה, הכתבה עכשיו היא רק כדי לספר לאמא שלה".
כתבות נוספות:
"הוא לא דיבר"
קוזנצוב היא לא היחידה שיכולה לספר בשעשוע איך "הדייט ההזוי הפך לבעלי". זה קרה גם לליה אסרף (38), בעלת צהרון מבאר־שבע.
הסיפור בין ליה לבין בעלה, גיא אסרף (45), איש קבע במקור מבית־שמש, התחיל לפני שלוש שנים. "הכרנו ב'שליש גן עדן'", מספרת ליה. "אתר היכרויות לאנשים מסורתיים".
גיא: "התכתבנו במשך כמה ימים התכתבויות קצרות. דברים עניינים. עד שיום אחד היא שלחה לי הודעה: 'או שנפגשים מחר או שלא נפגשים אף פעם'".
ליה: "למחרת היה ט"ו באב. הייתי אמורה ללכת להופעה וקניתי במיוחד שמלה לבנה. אבל ההופעה לא יצאה לפועל ולא רציתי שהשמלה תתבזבז סתם.
"כשהתכתבתי עם גיא הייתי מאוד פסימית לגבי זה שיקרה בינינו משהו. גם כי השיחה לא קלחה בהתכתבויות וגם כי הוא גר רחוק. אבל הרגשתי שאני חייבת שיהיה לי דייט בט"ו באב, כי חבל על השמלה'".
גיא: "כל כך התרגשתי והתלהבתי מליה, שלא יכולתי לדבר. היא הייתה כל כך יפה, מעל ומעבר לכל הציפיות. גם כשהגענו והתיישבנו בבר בקושי דיברתי. זה מה שקורה כשאני נבוך"
גיא: "מה שמצחיק, שכבר קבעתי דייט לט"ו באב עם מישהי אחרת שהכרתי באתר. אבל אחרי שליה הציבה כזה אולטימטום, ביטלתי את הפגישה ונסעתי לפגוש אותה - נסיעה שלקחה כשעה וחצי.
"כשהגעתי התקשרתי ואמרתי לה שאני בחוץ. היא יצאה לעברי עם שמלה לבנה, אמרה שבדיוק עשתה הפרשת חלה ונתנה לי חתיכה לטעום. אחרי זה אמרתי לה שזו הייתה חלה מכושפת. כל כך התרגשתי והתלהבתי ממנה, שלא יכולתי לדבר. היא הייתה כל כך יפה, מעל ומעבר לכל הציפיות. גם כשהגענו והתיישבנו בבר בקושי דיברתי. זה מה שקורה כשאני נבוך".
ליה: "ברכב הוא באמת לא דיבר בכלל. אני זוכרת שחשבתי לעצמי, 'מה נסגר איתו? פעם ראשונה שהוא פוגש בן אדם?'. הוא לא דיבר הרבה, אבל במעט שדיבר, את כל מה שלא צריך להגיד בדייט – הוא אמר.
"חשבתי לעצמי, 'נו, מה הפלא שהבחור הזה נשאר רווק עד גיל 42? הוא ממש גרוע בדייטים'. זה הסביר הכל מבחינתי. כי סך הכל מדובר בגבר שנראה ממש טוב, 185, עיניים ירוקות, חכם, מצליח".
אז למה את רצית להמשיך?
"לא רציתי. לא חשבתי בכלל שיהיה דייט שני. אבל אחרי שיצאנו מהבר והוא הוריד אותי בבית, ידעתי שהוא צריך לנסוע חזרה לבית־שמש והרגשתי שבמינימום אני צריכה להציע לו קפה. לא רציתי להכניס אותו הביתה, אז ישבנו בגינה בחוץ. וכשישבנו ושתינו קפה, פתאום התחילה בינינו שיחה טובה. התחלתי להרגיש חיבור. בסוף הוא אמר לי, 'אני אשמח לבוא גם מחר', ואני הרגשתי שיש בו משהו מסקרן. שאני צריכה לתת לו צ'אנס. אז אמרתי 'בכיף', ולשמחתי צדקתי. למחרת הוא בא ואחרי זה המשיך לבוא כל יום".
גיא: "אני, בניגוד לליה, הרגשתי שהדייט בינינו היה סבבה מהרגע מהראשון. ששנינו באותו ראש. ובאמת מאותו דייט לא נפרדנו".
ליה: "הגעתי למסקנה שאלוהים פשוט שמר לי אותו. שהוא נתן לו בכוונה את המילים האלה בפה בכל דייט, רק כדי שאחת אחרת לא תתפוס אותו. הוא שמר אותו במיוחד בשבילי".
שני: "חברות שלי כל הזמן אומרות לי: 'תגידי, איך גבר כמוהו נשאר לבד כל כך הרבה זמן?'. אני עונה שהוא חיכה לי. אבל תכלס, הוא פשוט היה גרוע בדייטים. למזלי ידעתי לקרוא בין השורות"
גיא: "ארבעה חודשים אחרי זה כבר הצעתי לה נישואים, ושמונה חודשים אחרי הדייט הראשון התחתנו".
ליה: "היום אנחנו מצפים לילד ראשון. גיא, מאז שהכרנו, לא מפסיק לפנק אותי. הוא קנה לנו בית ונותן לי כל מה שאני רוצה.
"חברות שלי כל הזמן אומרות לי: 'תגידי, איך גבר כמוהו נשאר לבד כל כך הרבה זמן?'. אני עונה שהוא חיכה לי. אבל תכלס, הוא פשוט היה גרוע בדייטים. למזלי ידעתי לקרוא בין השורות".
"היא התנהגה מוזר כי חשבה שאני חירש"
גם הדייט הראשון של שני ואבירם מועלם מקריית־ביאליק היה הזוי במיוחד. עד כדי כך ששני (30), מורה לריקוד ומעצבת פנים, העדיפה למות במקום, ואבירם (32), סטודנט למערכות מידע, כבר תכנן איך הוא שולח הודעה לחבר שיחלץ אותו. רק שגם הם הפכו בסופו של דבר לזוג נשוי ומאושר.
הם הכירו לפני שש שנים וחצי במועדון ששני עבדה בו כיחצנית. "אני התחלתי איתו", היא מכריזה מיד. "הוא בא למועדון עם כמה חברים וביניהם בחור שהכרתי. כשאמרתי שלום לאותו בחור ראיתי את אבירם ונדלקתי עליו ממש. הסתערתי עליו כמו עיט. התחלתי לדבר איתו, אבל הוא אמר לי שהוא לא שומע. ואז גם ראיתי שהוא מרכיב מכשירי שמיעה. אבל זה ממש לא הרתיע אותי. עבורי זו הייתה אהבה ממבט ראשון. ניסיתי לתקשר איתו עם הידיים וגם לקחתי את הנייד שלו וצילמתי את שנינו בתמונה משותפת. בסוף המסיבה חיפשתי אותו בפייסבוק, הראיתי תמונות שלו לחברות ואמרתי להן: 'זה יהיה בעלי'".
שני: "ראיתי שהוא מרכיב מכשירי שמיעה. אבל זה ממש לא הרתיע אותי. עבורי זו הייתה אהבה ממבט ראשון. ניסיתי לתקשר איתו עם הידיים וגם לקחתי את הנייד שלו וצילמתי את שנינו בתמונה משותפת"
אכן התלהבת.
"זה עוד כלום. כשחזרתי הביתה, למרות שכבר היה אמצע הלילה מיהרתי לכתוב לו הודעה. השתמשתי בזה שהייתי היחצנית של המסיבה וכתבתי: 'רציתי לדעת אם נהנית ואם תבוא שוב'. הוא ענה רק למחרת וגם אז כתב לי את ההודעה 'הסופר רומנטית': 'אני בעבודה, אכתוב יותר מאוחר'".
7 צפייה בגלריה
שני ואבירם מועלם. "הייתי בטוחה שהמצב בינינו אבוד, שעשיתי פדיחה גדולה מדי"
(צילום: דנה קופל)
אז מה, אבירם? התלהבת קצת פחות?
"חשבתי ששני בחורה מאוד יפה מהרגע הראשון. אבל האמת שהגעתי למועדון עם חברים אחרי שבדיוק נפרדתי ממישהי. לא הייתי בווייב של להכיר מישהי. גם בכלל לא קלטתי ששני בעניין שלי. לא חשבתי שהיא מתחילה איתי, כי אני בדרך כלל זה שמתחיל".
שני: "אבל אני הייתי נחושה. המשכתי לכתוב לו עוד הודעות. ביקשתי שישלח לי את התמונה המשותפת שצילמתי מהנייד שלו, שכמובן צילמתי בכוונה. זה כמו שאת משאירה בגד אצל האקס. שתהיה לך סיבה ליצור איתו קשר".
אבירם: "בסוף ירד לי האסימון והתחלנו להתכתב במשך שבועיים בלי להיפגש, כי בכל פעם שאני הייתי פנוי היא לא הייתה פנויה והפוך".
שני: "בגלל שבמועדון הוא אמר לי שהוא לא שומע, לפני הדייט המיוחל התחלתי ללמוד במיוחד את שפת הסימנים ביוטיוב. היה לי חשוב שאוכל לתקשר איתו כדי שהדייט בינינו יהיה כמה שיותר מוצלח. בזמן הזה ראיתי איך החירשים מדברים ושמתי לב שהקול שלהם מעוות, איטי וחזק. לא ידעתי שהם מדברים ככה בגלל שהם לא שומעים. הייתי בטוחה שזו הצורה שהם מתבטאים. אז כשסוף־סוף קבענו דייט ואבירם בא לאסוף אותי, נכנסתי למכונית שלו ואמרתי לו בשפת הסימנים תוך שדיברתי בתיאטרליות מוגזמת בקול איטי ומעוות: 'א־נ־י ש־מ־ח־ה ל־ר־א־ו־ת א־ו־ת־ך'. ואז ראיתי את ההלם על פניו. הוא אמר: 'אני שומע אותך'".
שני: "אמרתי לו בשפת הסימנים תוך שדיברתי בתיאטרליות מוגזמת בקול איטי ומעוות: 'א־נ־י ש־מ־ח־ה ל־ר־א־ו־ת א־ו־ת־ך'. ואז ראיתי את ההלם על פניו. הוא אמר: 'אני שומע אותך'"
אבירם: "אני כבד שמיעה אבל לא חירש. היה לי קשה לשמוע אותה במועדון בגלל הרעש העצום של המוזיקה. כשראיתי את מה ששני עושה באוטו הייתי בשוק. באותו רגע כל מה שעבר לי בראש היה: 'וואו, מאיזו בעיה הבחורה הזו סובלת? איך לא ראיתי את זה קודם? אני הרי בן אדם שקורא שפת גוף'. באותה תקופה היה לי סיכום עם חבר שאם מישהו מאיתנו יוצא לדייט לא מוצלח שולחים הודעה, ואז החבר מתקשר ומזעיק אותך כביכול למקרה חירום. כבר תכננתי לעשות את זה ברגע שנגיע לבית הקפה. בעיקר אחרי ששני לאורך כל הנסיעה הייתה עם הראש שלה מחוץ לחלון של הרכב ולא דיברה. חשבתי: 'איך אני מתמודד עם הדבר הזה? מה קורה פה?'".
שני: "הייתי כל כך נבוכה. אני חושבת שזה היה הזמן הכי ארוך בחיי שלא דיברתי. בחוץ ירד מבול, ואני העדפתי להיות עם הראש מחוץ לחלון. רק שלא יראה אותי. הייתי בטוחה שהמצב בינינו אבוד, שעשיתי פדיחה גדולה מדי. רציתי שהדייט הזה כבר ייגמר".
אז איך הפכתם לבעל ואישה?
אבירם: "עד שהתיישבנו בבית הקפה הייתה שתיקה בינינו. אני זוכר שהמלצרית הגיעה לשולחן, ואני ממש התפללתי ששני תדבר נורמלי כי לא רציתי את הפדיחות האלה. אבל אז היא דיברה רגיל והתחלתי להבין. מצד אחד זה נראה לי מאוד מצחיק, ומצד שני מאוד הערכתי אותה. היו לא מעט בחורות שפסלו אותי בגלל שאני כבד שמיעה. יושבת מולי מישהי שחשבה שאני חירש ולא רק שזה לא הפריע לה, אלא שהיא אפילו טרחה ללמוד את שפת הסימנים ולבוא כמה שיותר לקראתי".
אבירם: "עד שהתיישבנו בבית הקפה הייתה שתיקה בינינו. אני זוכר שהמלצרית הגיעה לשולחן, ואני ממש התפללתי ששני תדבר נורמלי כי לא רציתי את הפדיחות האלה"
שני: "לאבירם יש המון הומור. אחרי שהתיישבנו הוא שבר את הקרח והתבדח על מה שקרה. שנינו התחלנו לצחוק על זה והתפתח בינינו דייט מוצלח ממש".
אבירם: "מאז לא נפרדנו, ולפני שנה וחצי התחתנו".
שני: "ובחתונה שרתי לכבודו את השיר האהוב על שנינו 'בעולם שלה' בשפת הסימנים. רק כמובן בלי הקול המעוות".
