המונח באנגלית Obesogens, שהוטבע כבר בשנת 2000, כולל שתי מילים: Obese = שמן מאוד, gen = "יוצר", "גורם ל". בהקשר המדעי הכוונה היא לחומרים כימיים מהסביבה, שעלולים לשבש את המערכת ההורמונלית ולגרום לעלייה במספר תאי השומן, לאגירת שומן מוגברת או לשינויים בבקרת התיאבון ובחילוף החומרים. חשוב להדגיש - לא מדובר ב"גנים של השמנה", אלא בחומרים חיצוניים שעלולים להשפיע על ביטוי הגנים.
ה־Obesogens הם תת־קבוצה של משבשי המערכת האנדוקרינית שיכולים לפגוע בהתמיינות תאי השומן ובוויסות מנגנוני התיאבון והשובע וכן לגרום לרגישות לאינסולין ולשיבוש קליטת הגלוקו. בחלק מהמקרים נמצא קשר גם להורמונים כמו לפטין וגרלין ובלוטת התריס. בטווח הקצר לרוב מדובר בהשפעה הורמונלית עדינה שכמעט אינה מורגשת. אך חשיפה לאורך זמן עלולה לגרום לעומס מצטבר שמהווה משתנה נוסף שיכול ל­הסביר השמנה.

איפה מסתתרים החומרים המזיקים?

  • קופסאות שימורים.
  • פלסטיק קשיח ובקבוקי שתייה מפלסטיק, בייחוד כאשר מחממים בהם מזון או משאירים אותם ברכב ביום חם.
  • נייר תרמי של קבלות. רוב הקופות הקטנות והמהירות מדפיסות על נייר תרמי, חלקן מכילות תרכובות ביספינול (חומר כימי שעלול לגרום לשיבוש הורמונלי).
  • מוצרי קוסמטיקה ובשמים מסוימים, בעיקר אלה המכילים פתלאטים או חומרים משמרים מסוימים.
  • רצפות ויניל, שטיחים וחומרי ריהוט סינתטיים.
  • חומרים נדיפים ואבק ביתי עלולים להכיל תרכובות תעשייתיות.
  • חומרי הדברה חקלאיים ושאריות ריסוס במזון לא שטוף.
  • מים וקרקע באזורים תעשייתיים ישנים, המכילים מזהמים אורגניים יציבים ששורדים שנים רבות.

איך מצמצמים חשיפה לחומרים אלה?

  • לא לחמם במיקרוגל מזון בקופסאות פלסטיק - העדפה של כלי זכוכית מצמצמת חשיפה לחומרים מסוימים.
  • להעדיף מזון טרי על פני שימורים - בעיקר ביומיום.
  • לשטוף היטב פירות וירקות - כדאי להעדיף תוצרת אורגנית, ככל האפשר.
  • לאוורר את הבית ולנקות את האבק, בעיקר בבתים שיש בהם הרבה מוצרי טקסטיל וכלים סינתטיים.
  • לצמצם מגע עם קבלות תרמיות ולא לשמור אותן צמוד למוצרי מזון.
  • להעדיף מוצרי קוסמטיקה של חברות המציינות בבירור שהן משתמשות ברשימת רכיבים טבעיים, ללא פתלאטים, SLS ופראבנים.
  • להשתמש בבקבוקי שתייה רב־פעמיים או בבקבוקי זכוכית.