כשענבל מרטין התחתנה, בגיל 19, אבא שלה לא היה שם כדי לשמוח איתה. "תמיד אהבתי אותו מאוד, הייתי ילדה של אבא", היא מספרת. "אבל התחתנתי חודשים ספורים אחרי שהוא עזב את הבית בשביל אישה אחרת, והוא הודיע לי שאם בת הזוג שלו לא מוזמנת, הוא לא מגיע".
והוא מימש את האיום.
"כן, הוא באמת לא הגיע. משם התחיל נתק של 16 שנה. במשך שנים ניסיתי לשכנע את עצמי שאני לא צריכה אותו, עד שיום אחד הבנתי שהחיים שלי לא שלמים בלי אבא".
מרטין (52), מאמנת אישית וזוגית מראש העין, נשואה לרוני מרטין (52), איש מכירות, ואמא לשלושה בנים (30, 27 ו־21). עד אותו משבר, הרגישה שגדלה במשפחה מושלמת והיא זוכרת ילדות חמה והורים אוהבים. "תמיד ראיתי אותם מחובקים. היה לי מודל זוגי יפה בבית, או ככה לפחות חשבתי".
"כשאמרתי לאבא שבת הזוג שלו לא מוזמנת לחתונה, הוא הושיט לי בחזרה את ההזמנה. יצאתי מהמשרד שלו ובכיתי"
היא גדלה ברמת השרון, בת שנייה מבין ארבעה אחים. כשהייתה בת 16, במסיבת סילבסטר, פגשה את מי שהפך לבעלה. "אני תמיד אוהבת להגיד על רוני שהוא 'החבר הראשון והבעל האחרון'".
בצבא שירתה במשטרה צבאית, ובגיל 19, כשנשארה שבת בבסיס ואביה ביקר אותה, הוא בישר לה שהחליט לעזוב את הבית ולעבור לגור עם אישה אחרת. "הייתי בהלם מוחלט", היא אומרת.
אפשר להבין.
"בדיעבד התברר לי שהזוגיות של ההורים שלי לא הייתה מושלמת כפי שחשבתי. פתאום נזכרתי שכשהייתי בת 11, נסענו כל המשפחה למרכז הטניס ברמת השרון, כדי להפתיע את אבא שלי ששיחק שם בטורניר מטעם העבודה. כשהגענו ראינו אותו יושב שם עם אישה אחרת. ברגע שהוא הבחין בנו, הוא מיד קם והלך משם. לימים הבנתי שזאת הייתה אותה אישה שבשבילה עזב בסוף את הבית".
גם אחרי שהוא עזב נשארתם בקשר.
"כן. לא משנה מה, אהבתי אותו מאוד. היה לי הרבה יותר קל להטיל את כל האשמה על המאהבת שלו, להגיד לעצמי שהיא כישפה אותו. מבחינתי הכול היה בגללה. אבל בינו ובין אמא שלי זה כבר היה סיפור אחר. הם נכנסו למאבק גירושים מכוער".
וזמן לא רב אחר כך התחתנת עם רוני, בגיל צעיר מאוד.
"רוני ואני ישבנו יום אחד בפיצרייה ודיברנו על העתיד. אמרתי לו שמבחינתי, ברגע שאני יודעת שמצאתי את האחד שלי, אני מתחתנת איתו. ואז הוספתי שהוא 'האחד'. רוני מיד אמר: 'רגע, רגע. אם זה מה שאת מרגישה, אני מיד מציע לך נישואין'. זה לא הרגיש לי אז מוקדם מדי. היום אני מניחה שחלק מזה נבע מכך שהרגשתי שאני מאבדת את המשפחה הגרעינית ורציתי מהר לבנות לעצמי משפחה משלי".
"הייתי קנאית לבעלי, תחקרתי אותו, הצצתי לו בטלפון. כנראה שבגלל הסיפור עם אבא שלי הפכתי לחשדנית"
איך המשפחה קיבלה את זה?
"אמא שלי והאחים שמחו מאוד בשבילי, אבל אבא שלי כל הזמן חזר ואמר 'זה לא מתאים עכשיו'. מבחינתו, בתוך גירושים קשים ומאבקים משפחתיים, חתונה לא הייתה דבר הגיוני לעשות. בהמשך הוא ניסה לשכנע אותי לוותר על אירוע גדול ולעשות משהו קטן ואינטימי. אבל לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה ממני. אני זוכרת שאמרתי לו שאני מתחתנת רק פעם אחת בחיים. למה אני צריכה לצמצם את היום הכי משמעותי בחיים שלי בגלל מה שקורה ביניהם?".
הרב שאל: איפה אבא שלך?
מרטין בחרה להתעלם מבקשת אביה, והיא ובן זוגה החליטו להינשא בשישי בצהריים בגן אירועים גדול. אחרי שסגרו תאריך, בספטמבר 1993, נסעו למשרדו של אביה ברמת גן כדי למסור לו את ההזמנה באופן אישי. שם היחסים ביניהם ממש עלו על שרטון.
"הכרתי את בת זוגו בשם. כשהגענו למשרד, גיליתי שהיא עובדת איתו, והיא ישבה מחוץ לחדר שלו". באותה תקופה, גם אמה של מרטין החלה לצאת עם גבר אחר. "אבא שלי שאל אם אמא שלי מתכוונת להגיע לחתונה עם בן הזוג שלה, ואמרתי לו שכן. ואז הוא אמר שהוא יגיע רק אם גם בת הזוג שלו תוזמן".
"אבא אמר לי: 'הייתי כל כך שקוע בעצמי ובגירושים שלי, שלא ראיתי את הבת שלי'. זה היה הרגע שבו הכעס סוף־סוף השתחרר ממני'"
מה ענית?
"סירבתי בתוקף. אמרתי לו שבן הזוג של אמא, בניגוד לבת הזוג שלו, לא פירק את המשפחה שלנו. אבל הוא היה נחרץ. הוא אמר לי: 'אם היא לא באה לחתונה, גם אני לא בא. קחי את זה בחשבון'. הוא הושיט לי בחזרה את ההזמנה וממש הרגשתי שהוא מגרש אותי מהמשרד. יצאתי החוצה והתחלתי לבכות. אמרתי לרוני שאני לא מבינה מה קרה לו. הרי עד אז, אני ואבא שלי היינו בקשר כל כך קרוב".
מהר מאוד ציפתה למרטין הפתעה נוספת: כשנסעה למסור באופן אישי הזמנות לבני משפחתה מצד אביה, גם הם הודיעו לה שלא יגיעו לחתונה. "סבא וסבתא שלי, הדודים, כולם אמרו לי שאם אבא שלי לא בא, גם הם לא באים. בדיעבד הבנתי שאבא שלי ביקש מהם לעשות את זה. אבל המשכתי בהכנות לחתונה כרגיל, והייתי בטוחה שאבא בסוף יתרצה. לא הצלחתי לדמיין מצב שהוא באמת לא יוביל אותי לחופה".
אבל בסוף זה מה שקרה.
"מי שחיתן אותנו היה אותו הרב שחיתן בעבר גם את ההורים שלי. כמה דקות לפני שחתמנו על הכתובה, הוא שאל אותי: 'איפה אבא שלך?'. סיפרתי לו מה קרה והוא אמר: 'תני לי את הטלפון שלו. אני אדאג שהוא יגיע'. הרב התקשר אליו ואמר: 'עוד חצי שעה אני מחתן את ענבל ורוני. אני מחכה לך'. אבל אבא שלי ענה: 'לא, לא. אין לך מה לחכות'. באותו רגע הבנתי סופית שהוא באמת לא יבוא".
איך זה השפיע עלייך?
"עשיתי סוויץ' בראש. לא רציתי לתת לזה להרוס לי את הרגע. אמא שלי ודוד שלי הובילו אותי לחופה. רקדתי וחגגתי כאילו הכול כרגיל. רק בערב, כשאני ורוני נסענו לבית המלון, זה חלחל, ובאותו רגע החלטתי שאני לא מדברת יותר עם אבא שלי, שלעולם לא אסלח לו".
הוא ניסה ליצור איתך קשר?
"לא. גם הוא לא דיבר איתי בכלל. הוא המשיך להיות בקשר עם האחים שלי, בעיקר עם הקטנים. בגיל 22 ילדתי את בני הבכור, וגם אז לא חידשנו את הקשר. חצי שנה אחר כך הבנתי מסבא וסבתא שלי שלאבא שלי ולבת הזוג שלו נולד בן משותף. זה היה הזוי בעיניי שבזמן שהוא הפך לסבא, הוא הפך שוב לאבא. זמן קצר אחרי שהבן שלהם נולד, הוא ומשפחתו החדשה עזבו בפתאומיות לארצות הברית, ואז גם הקשר שלו עם האחים שלי התנתק".
הבנתי שפספסתי
בשנים שחלפו הביאה מרטין לעולם שני בנים נוספים, בנתה קריירה כמעצבת פנים, ועל פניו חייה היו טובים ויציבים. אבל מתחת לפני השטח, משקעי העבר המשיכו ללוות אותה. "הייתי מאוד קנאית לבעלי", היא מודה. "לא באמת סמכתי עליו. אם היינו הולכים ברחוב והוא במקרה הסתכל לצד, מיד הייתי שואלת על מי הוא הסתכל. אם הוא יצא עם חברים, הייתי מתחקרת אותו מי מגיע ולמה בכלל הוא צריך לצאת. הייתי גם מציצה לו בטלפון, בודקת עם מי הוא מדבר ועם מי הוא מתכתב. זה לא עשה לו טוב והוביל להרבה מריבות בינינו. כל הזמן הוא שאל אותי: 'למה את לא סומכת עליי?', אבל כנראה שבגלל הסיפור עם אבא שלי הפכתי לחשדנית. הרי גם להורים שלי הייתה לכאורה זוגיות טובה ואוהבת. הרגשתי שהעובדה שרוני אומר לי שהוא אוהב אותי, לא אומרת שהוא לא יכול במקביל להכיר מישהי אחרת, לנהל רומן ולעזוב אותי".
התפנית בחייה של מרטין הגיעה כשהייתה בת 36. "רוני עבר באותה תקופה שינוי תעסוקתי ונרשם לסדנת העצמה אישית. הוא חזר משם כולו מבסוט וקורן, ממש בן אדם חדש. ואני, שמאוד אוהבת להיות בשליטה, הסתקרנתי להבין מה קורה שם והחלטתי להירשם בעצמי. במהלך אחד התרגילים בסדנה, שעסק ביחסים עם הורים, מצאתי את עצמי חושבת על אבא שלי. הבנתי שאני מתגעגעת אליו, שהחיים שלי לא שלמים בלי אבא, ושבמשך 16 שנים פספסתי אותו. קלטתי גם שההחלטה לא לדבר איתו הייתה שלי, ושבאותה מידה אני יכולה לשנות את ההחלטה".
"בשיחה הראשונה אמרתי: 'אבא, אני מתגעגעת אליך ואוהבת אותך. החלטתי שלא אסלח לך, אבל זו הייתה החלטה מטופשת'"
היו לך פרטי קשר שלו?
"כן, אח שלי חידש קשר איתו עוד לפני כן. ידעתי איפה הוא גר והיה לי מספר טלפון. באחת ההפסקות בסדנה החלטתי להתקשר אליו. זה היה אצלו אמצע הלילה, ולפי הקול שלו הבנתי שהערתי אותו. אמרתי לו מיד בלי הקדמה: 'אבא, מדברת ענבל. רציתי להגיד לך שאני מתגעגעת אליך ושאני אוהבת אותך. אחרי שלא באת לחתונה שלי החלטתי שלעולם לא אסלח לך, אבל אתה חסר לי וזו הייתה החלטה מטופשת'.
"ואז הוא קטע אותי ואמר: 'ענבל, תעצרי, תעצרי. זאת לא האחריות שלך. אני אשם. אני עזבתי, אני הלכתי. את לא עשית שום דבר רע. תפסיקי לדבר ככה'. אני לא זוכרת בדיוק מה עוד נאמר בשיחה, רק שסיימתי אותה בוכה עם המשפט 'אני אוהבת אותך'".
איך הקשר ביניכם המשיך משם?
"שיתפתי את שלושת האחים שלי בשיחה איתו, ואז כולנו החלטנו להיפגש איתו באיטליה למשך שבועיים. הפעם הראשונה שראיתי אותו הייתה בשדה התעופה ברומא. הוא נראה מבוגר יותר, שמן יותר ועצוב יותר. אבל ברגע שהוא חיבק אותי, זה היה בדיוק אותו אבא".
על מה שוחחתם במהלך המפגש?
"דיברנו בלי סוף. חלק מהזמן כולנו ביחד, וחלק מהזמן כל אחד לבד איתו. אבא הסביר לכולנו למה הוא עזב, שהוא היה אצל איזו פסיכולוגית שאמרה לו: 'אם אתה רוצה שהילדים שלך יצאו שפויים ובריאים בנפשם, תשחרר אותם. לך מפה, ותן להם לגדול עם אמא שלהם, שלא יהיו באמצע'. במפגשים שלי איתו היה לי חשוב להבין למה הוא לא הגיע לחתונה שלי. באחד הימים עשינו טיול, ושאלתי אותו שוב: 'למה לא באת? למה לא ראית אותי? זה היה היום הכי חשוב בחיים שלי'. בהתחלה הוא עדיין ניסה להסביר שזה לא היה הזמן הנכון לחתונה, שהוא היה בתוך הכאוס המשפטי שלו. אבל יום אחרי זה הוא לקח אותי הצידה ואמר לי: 'חשבתי על מה שאמרת. את צודקת. לא ראיתי אותך. הייתי כל כך שקוע בעצמי ובגירושים שלי, שלא ראיתי את הבת שלי'. זה היה הרגע שבו הכעס סוף־סוף השתחרר ממני".
הוא עדיין היה עם בת הזוג?
"כשנפגשנו באיטליה הוא סיפר שהם בדיוק החליטו להיפרד".
בהמשך הגיע האב לחתונה של אחיה בישראל, "וזה היה רגע מרגש לכולנו. זאת גם הייתה הפעם הראשונה שהוא פגש את הנכדים שלו". מאז הוא מתגורר כאן.
בעקבות החוויה שעברה בסדנה, החליטה מרטין להפוך בעצמה למאמנת אישית וזוגית. כיום היא מלווה אנשים המתמודדים עם משברים אישיים, זוגיים ומשפחתיים, ועוזרת למבקשים לחדש קשרים שנותקו. "לכל אחד יש את הסיפור שלו ואת האמת שלו", היא אומרת. "בתהליך האימון אני לא מנסה לשנות את האדם שמולי, אלא לעזור לו לשנות את נקודת המבט שלו על הסיטואציה, להבין שלא תמיד קיימת אמת אחת מוחלטת. באופן אישי הבנתי כמה החלטות שאנחנו מקבלים מתוך כאב יכולות לנהל אותנו במשך שנים. אם לא הייתי עושה את הצעד הזה ומתקשרת לאבא שלי, כנראה הייתי ממשיכה להסתובב בעולם עם כעס שלא נגמר".
איך הקשר היום עם אביך?
"מצוין. כאילו לא היה נתק בכלל. מאז הוא נמצא לצידי כמו כל אבא, ברגעים הקשים וברגעים הטובים. לפני שלוש שנים התמודדתי עם סרטן השד, והוא ליווה אותי לאורך כל מסע ההחלמה. בקרוב אני מחתנת את בני הבכור, ושבועיים לפני החתונה נטוס כל המשפחה לחו"ל: האחים שלי, אמא שלי ואבא שלי. אם מישהו היה אומר לי לפני כמה שנים שזה יקרה, הייתי חושבת שמדובר בדמיון מוחלט".
