אלישבע אמזלג היא אחת המשפיעניות הייחודיות ברשת, והסיבה לכך נעוצה לא רק בשילובים הרעננים והשיקיים שלה. אמזלג היא דתייה, אבל אפשר בקלות לפספס את הפרט הזה. היא לא מתביישת להציף ל־160 אלף עוקביה בטיקטוק שאלות בנושאי סטייל, צניעות והשילוב ביניהם, ומודה שכבחורה שאוהבת אופנה, העניין הזה לא פשוט עבורה.
"נושא הצניעות קצת קשה לי", היא אומרת. "הרבה זמן לא אמרתי ברשת שאני דתייה, כי לא רציתי שיתפסו עליי טרמפ. אבל אז הבנתי שיש עוד נשים במצבי ושהנושא הזה הוא טאבו. אנחנו לא יודעות איך להגדיר את עצמנו, כי ביומיום אנחנו דתיות, אבל גם לובשות מכנסיים קצרים. כשאני רואה מישהי עם כיסוי ראש ומכנסי ברמודה, זה כיף לי. צניעות זה לא רק חצאית".
אילו תגובות את מקבלת בעמודים שלך?
"רובן חיוביות, והשליליות הן לרוב דווקא מחילונים. הם כותבים לי, 'איך את יכולה לקרוא לעצמך דתייה?'. הם לא מבינים, בשבילם זה או שאת עושה הכול או כלום".
אמזלג (24) מתגוררת ביפו עם בעלה. היא גדלה בפריז ועלתה לארץ עם משפחתה בגיל שמונה. "עברנו מפריז ליישוב הקהילתי כוכב יעקב בשטחים. זה היה הלם תרבות, אבל הכי כיף לי בישראל".
לאשה אלישבע אמזלג משפעניות אופנה
האהבה לאופנה באה מפריז?
"כן, משם האובססיה. כל חודש אמא שלי הייתה קונה לי 'ווג' והיינו מסתכלות על התמונות יחד. בפריז לכולם יש סטייל, זה חלק מהדי־אן־איי".
מה המסר שלך בנושא סטייל אישי?
"לא חייבים לאמץ טרנדים. אפשר להיות נוטף סטייל ולא ליישם אף טרנד. בעידן של צריכת יתר, שבו כל יומיים צצה מגמת אופנה חדשה, צריך להירגע. לכולן יש מספיק בגדים בארון כדי ליהנות וליצור לוקים סופר מעניינים. אופנה זה כיף".
פריט שנוי במחלוקת: "מיי קרוקס, בייבי. אני עיצבתי אותן לבד, ואני אוהבת את הגובה שהן נותנות לי. אני אובסס".
פריט שאני מצטערת שקניתי: "הקימונו הזה שקניתי ביפן. מה עושים עם זה? הוא גם עלה 250 שקל, יצאתי תיירת כי אפשר להשיג אותו גם ב־50 שקל".
הפריט הכי יקר ללבי: "ז'קט שבעלי קנה לי אחרי שהוא יצא משבועיים של מילואים בעזה. בדרך חזרה הביתה הוא נכנס לחנות יד שנייה וקנה אותו. הוא אמר, 'על בחורה אחרת הייתי אומר שזה מכוער, אבל אני סומך עלייך שתדעי מה לעשות איתו'".
פריט שלא אזרוק בחיים: "שמלת הווינטג' הזו שלבשתי למקווה לפני החתונה שלי. דודה שלי נתנה לי אותה, היא קנתה אותה בספרד לפני 16 שנה. היא מרגישה כמו השגחה פרטית, אני מחוברת אליה רגשית".
