את הידיעה על מות אביה קיבלה נריה קראוס, שליחת חדשות 13 לארצות הברית והבית הלבן, בטלפון כשהייתה בביקור בישראל. זמן קצר לאחר מכן הבהב הטלפון הסלולרי שלה. סטיב וויטקוף, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון ומי שהיה המתווך האמריקאי בעסקת החטופים, כתב לה שהוא שמע על אבא שלה ומשתתף בצערה. "הייתי אמורה לנסוע למסיבת עיתונאים, לא הגעתי ועדכנו אותו. הוא היה הראשון ששלח לי הודעה".
איך נוצר הקשר עם וויטקוף?
"רגע לפני שהוא מונה לשליח המיוחד, נודע לי שהוא עומד להיות אחראי על סוגיית החטופים. בארץ אף אחד לא ממש ידע מי זה. התקשרתי אליו, הצגתי את עצמי, אמרתי לו שאני עובדת על סיקור המינוי שלו. בהתחלה הוא נלחץ מאוד, חשב שמישהו מנסה לטרפד את המינוי שלו. הבהרתי לו שמקורותיי לא נגדו. השיחה הסתיימה בכך שהוא ביקש שלא אפרסם. לא חלפה רבע שעה והוא התקשר ואמר: 'חשבתי על זה, לכי על זה, תפרסמי'. שאלתי, 'מה השתנה?' והוא ענה: 'אם זה ייתן שביב של תקווה למשפחות החטופים ולעם בישראל, זה שווה הכול'. ואז הוא ביקש שאשלח לו כמה מספרי טלפון של משפחות חטופים ואת השמות שלהם, וביקש ממני רקע עליהם. הבנתי שאכפת לו ושהוא מתחיל לעבוד.
מלאניה מרתקת את אמריקה כי היא מאוד סגורה, בוחרת בקפידה לאן להגיע. כשטראמפ היה מגיע לבד לאירועים הוא נהג לומר 'אשתי מעדיפה להיות בבית'. זו מערכת יחסים שמטריפה את אמריקה"
"נפגשנו שוב ביום הראשון שלו בבית הלבן ואמרתי לו מזל טוב על המינוי הרשמי. הוא אמר, 'אני מעדיף להגיד: ברוך השם'. זה היה הרגע שבו הבנתי שהאיש הזה הולך להילחם, שהוא כל כך מחויב מהשנייה הראשונה".
ז'קט בזוקה
לפני שלוש שנים ארזה נריה קראוס (32) מזוודה ונסעה לעבוד בניו יורק. בן זוגה עידו גפן (33), חוקר מוח וסופר ("מפעל העננים של גברת לילינבלום", "חוף הים של ירושלים"), הגיע בעקבותיה והתקבל ברגע האחרון למעבדת מחקר המוח של אוניברסיטת "קולומביה". גפן סיים שם תואר שני וכעת הוא דוקטורנט באוניברסיטה היוקרתית. השניים מתגוררים בשכונת הארלם ומתכוננים לחתונה בקיץ בישראל.
קראוס משדרת לעתים מהאולפן שהוקם בדירתה, עולה לשידורים מהרגע להרגע. "חדשות 13 התקינו לי בתוך הדירה הפצפונת שלי, קופסת סרדינים, מצלמה רובוטית ומסך ואת כל הציוד שאני צריכה. כשאני משדרת מבחוץ, אני סוחבת בעצמי את החצובה, 20 קילו מזוודה, עם מצלמה, מיקרופונים. אין לי כאן שום גורם הפקה שנמצא איתי. לא צלם, לא סאונדמן. אני גם מתלבשת ומתאפרת לבד, קונה ז׳קטים מחויטים שאני מחליפה ביניהם, חלקם באו איתי מהארץ".
אפרופו ז'קטים, בתחילת אוקטובר האחרון, במהלך ההכרזה על עסקת החטופים בבית הלבן, צייץ אראל סג"ל מערוץ 14 פוסט על הז'קט שלבשה בשידור: "מסכנה מוריה. לדעתי בא לה להקיא מהמסטיק בזוקה לידה שמדברר את החמאס", וצירף צילום מסך של קראוס בז'קט ורוד. קראוס לא נשארה חייבת: "נדרשת אינפנטיליות מסוג נדיר, לנסות לרדת עליי כפי שניסה השבוע אראל סג"ל. הוא כבר ניסה לתקוף אותי בעבר כשדיווחתי עובדות, והפעם שיא חדש - התבסס על זה שאני לובשת ורוד".
"הוא ניסה להקטין את העובדות שפרסמתי על טרפודי עסקאות חטופים והאפשרויות לעשות עסקה", היא אומרת עכשיו. "עליבות שוביניסטית. עדיין יש מי שחושב שאם הוא יֵרד על אישה בגלל צבע שהיא לובשת, זה יקטין אותה. מלא נשים כתבו לי שהתגובה שלי חיזקה אותן, וזה מבחינתי שווה הכול".
חרם ביסודי
קראוס נולדה וגדלה בתל אביב, הצעירה בין ארבעה ילדים. אמא שלה, רס"ן במיל' תמי קראוס, שירתה כקצינת פיקוח טיסה ראשית של חיל האוויר, והמשפחה נדדה בעקבותיה בין בסיסים בארץ.
אבא שלה, אריה קראוס, היה בין הישראלים הראשונים שהנפיק בשנות ה־80 את חברת הרובוטיקה שלו 'רובוגרופ' בנאסד"ק לפני שהיה שם כסף גדול כמו היום. כאמור, לפני חצי שנה הוא נפטר בפתאומיות בגיל 69. "הפרידה ממנו הייתה כואבת מאוד", היא אומרת. "הוא היה איש מדהים שבנה את עצמו מאפס, היה אבא יוצא דופן ומעורב שלקח אותי לחוגים והגן עליי כשעשו עליי חרם בבית הספר היסודי. הוא היה אבא שחינך אותנו לעבוד. אספנו יחד בקבוקים והחזרנו אותם לסופרמרקט כדי לקבל דמי כיס".
"אמרתי ליועצים של טראמפ, 'זה שקר מה שאומרים לכם, יש עשרות חטופים חיים, והיחיד שיכול לשחרר אותם הוא טראמפ'. היועצים שלו נדהמו"
את הקריירה שלה היא החלה ככתבת ב"מעריב לנוער" ובהמשך בגלי צה"ל. "לא היו לי קשרים, אז פשוט שלחתי לתחנה פקסים בכמויות, והסברתי למה אני צריכה לשרת שם. לימים סיפרו לי שהפקסים שלי הפכו לדפי טיוטה כי חיסלתי להם את כל הניירות במחלקה".
שלוש שנים הייתה מפיקה ראשית של "יומן הבוקר" לצד גולן יוכפז ומיכה פרידמן, ובלילות הייתה צופה, להנאתה, בתדרוכים של מחלקת המדינה והבית הלבן. מגל"צ עברה לתפקיד רכזת כתבים בידיעות אחרונות, בהמשך התקבלה לעבוד ככתבת כללית בערוץ 10 ואז מונתה לעורכת התרבות. כשערוץ 10 התאחד עם חדשות 13, החלה קראוס להגיש תוכניות, וכעבור שנה התקבלה לתוכנית לאוטמן למצטיינים של אוניברסיטת תל אביב, שמאפשרת לעשות תואר ראשון ושני במרוכז כדי להצליח לשלב עבודה ולימודים".
כשנחתה בארצות הברית ככתבת 13 סיקרה את הקמפיין של טראמפ לנשיאות ופגשה אותו ואת משפחתו במהלך הקמפיין. "היה רגע אחד, כשהייתי באחוזה שלו מאר־א־לגו במיאמי, כשהיה ברור שהוא ניצח את הבחירות אך עוד לא הושבע לתפקיד, שישראל כבר העבירה לו מסרים שרוב החטופים מתים ואין מה להתאמץ להחזיר אותם".
איך הגבת?
"הייתי בשוק. זה היה הרגע שבו הבנתי שאני פה לא רק על תקן של עיתונאית אלא קודם כל כישראלית. ידעתי בוודאות ממקורות ביטחוניים שיש בין 30 ל־50 חטופים חיים. זה המספר שהיה ידוע אז.
"אמרתי ליועצים של טראמפ, 'זה שקר מה שאומרים לכם, יש עשרות חטופים חיים, והיחיד שיכול לשחרר אותם הוא טראמפ'. היועצים שלו נדהמו. אני מדברת איתך על האנשים הכי בכירים וקרובים לטראמפ. הם שאלו אותי שוב ושוב, 'את בטוחה במה שאת אומרת? איך זה יכול להיות?', ואז הם התחילו לחבר נקודות. פתאום משהו התהפך, הם דרשו מידע מישראל".
איך היחסים שלך עם טראמפ כיום?
"אני מתקשרת אליו לסלולרי האישי. כשאני צריכה אותו, אני יכולה להתקשר. לפעמים הוא יכול להגיד, 'יש לי פחות זמן לדבר כרגע׳, אבל קרה יותר מפעם אחת שדיברנו והוא שאל שאלות".
מתי, למשל?
"בשבוע שלפני עסקת החטופים האחרונה דיברתי איתו כמה פעמים, שמעתי ממנו את הנחישות לקדם את העסקה. בהתחלה הוא היה סקפטי, ואז ביום אחד פתאום הוא הבהיר לי חד־משמעית שתהיה עסקה, שזה הולך לקרות וזה יהיה מדהים. הוא גם נתן לי הסבר מפורט מאוד למה העסקה תתקיים ופירט את המערך הגיאו־פוליטי כמו שהוא רואה אותו. אבל בעיקר מה שהבנתי זה כמה הוא נחוש. ברגע שנודע שיש עסקה, זה היה הרגע לפרוץ לשידור, אני חושבת שזה היה אולי השידור הכי מרגש שעשיתי בחיי".
דיברת איתו אחרי ההכרזה על העסקה?
"הבנתי שאני צריכה לחכות קצת. בכל זאת, הוא האיש העסוק בתבל. ידעתי שהוא בחדר הסגלגל, מקיים שיחות אישיות עם קושנר ועם יועצים. אחרי כמה שעות אמרתי לעצמי, טוב, אני מתקשרת, והוא ענה לי: 'אני כל כך שמח שיש עסקה' ושאל על התגובות בארץ. אמרתי לו שהישראלים שמחים ורוקדים ברחובות. הוא כל כך התרגש, רצה לחגוג את ההישג.
"למחרת כבר הייתי ברכבת מניו יורק לוושינגטון כי באופן תקדימי הכניסו אותי לישיבת הקבינט בבית הלבן, שאליה הוזמנו רק עיתונאים אמריקאים. טראמפ פנה אליי ראשונה כי רצה לשמוע מה יש לי לומר. זה היה רגע מדהים. לידי ישבה סוזי ויילס, ראשת הסגל של הבית הלבן, האישה הכי חזקה בבית הלבן, וקלטתי שתוך כדי שהוא דיבר על העסקה וענה על השאלות שלי, היו לה דמעות בעיניים. היא ניגבה אותן בטישו. זה לא רגיל לראות בכירים בבית הלבן במצב כזה".
"לא היו לי קשרים בגל"צ, אז פשוט שלחתי לתחנה פקסים בכמויות, והסברתי למה אני צריכה לשרת שם. לימים סיפרו לי שהפקסים שלי הפכו לדפי טיוטה כי חיסלתי להם את כל הניירת במחלקה"
את מלאניה פגשת?
"לא יצא לי לדבר איתה, יש לה את הגבולות שלה. יש דברים שהיא לא אוהבת שהוא עושה, והוא מספר על זה בעצמו. רק לאחרונה סיפר שהיא לא אוהבת שהוא עושה חיקויים של אנשים שנמצאים בהליך לשינוי מגדרי, למשל שהוא מחקה טרנסג'נדר שמרים משקולות, לועג לכל הסוגיה הזאת.
"מלאניה מרתקת את אמריקה כי היא מאוד סגורה, בוחרת בקפידה לאן להגיע. טראמפ תמיד אהב לצאת ולבלות, וכשהוא היה מגיע בלעדיה לאירועים הוא נהג לומר הגיע 'אשתי מעדיפה להיות בבית'. זו מערכת יחסים שמטריפה את אמריקה".
ואת הבנים של טראמפ?
"פגשתי. בעיניי ג׳ון דונלד ג'וניור או אריק יכולים לרוץ לנשיאות. את אריק ראיינתי, הוא דמות מרתקת. הוא מנהל את הכסף המשפחתי ומאוד אכפת לו מישראל. לא אופתע אם בקרוב נשמע על איזשהו טראמפ טאוור כאן".
יוקר מחיה מטורף
בקיץ הקרוב היא תגיע לארץ להתחתן עם גפן, שהכירה כשהשתחררה מהצבא בגיל 21, לאחר שפרסמה פוסט בפייסבוק שהיא מחפשת מישהו לטייל איתו. "התחלנו להתכתב, חיפשנו מקום לנסוע אליו, והחלטנו שיאללה, נוסעים יחד לקובה. אחרי יומיים כבר היה לי ברור שזה האיש שלי".
אתם יחד כבר 11 שנה.
"כן, וסוף־סוף זה יקרה. אנשים שאלו איך זה שעוד לא התחתנו, אבל אנחנו חיים את החיים בקצב שנראה לנו נכון, והיה לי חשוב לפתח קריירה לפני שאני מתחתנת. זה גם משהו, אגב, שאבא שלי החדיר בי: 'תפתחי את הקריירה, תדעי מי את. הנישואים, המשפחה והילדים, זה דבר שיגיע'".
למה את הכי מתגעגעת בארץ?
להכול. אנשים שמדברים איתי על ניו יורק אומרים, 'וואו, בטח האוכל מדהים'. חברים, אין מה להשוות. האוכל בישראל לוקח פי מיליון את האוכל בניו יורק. נכון שיש כאן מסעדות יוקרתיות ושפים גדולים, אבל זה לא משתווה לקפה טוב או כריך איכותי בארץ. עזבי שאין שם חומוס טוב, את אפילו לא יכולה לבקש בבית קפה מים עם נענע ולימון".
זו גם עיר יקרה מאוד.
"בניו יורק את צריכה להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, את יכולה להוציא עשרות דולרים ברגע בלי לשים לב. אני נכנסת לסופר לקנות כמה בננות, יוגורט וביצים ויוצאת עם חשבון מטורף".
אתם מצליחים לחסוך קצת?
"אין דבר קשה יותר מלחסוך בניו יורק. הכול צריך להיות מחושב כשחיים כאן, הבאנו את זה בחשבון כשעברנו, כי רצינו את האתגר המקצועי המדהים. כדי לשלם פה שכר דירה צריך להתפשר בכל אספקט שאפשר לחשוב עליו גם ביחס לתל אביב. כאמור, הדירה שלנו פצפונת, אנחנו גם לא יכולים להחזיק פה רכב, אני מתפשרת על הרבה דברים".
עד מתי?
"ישראל זה הבית, ואנחנו נחזור אליו. אבל כרגע אני בתקופה הכי מטורפת של אמריקה, וגם לעידו יש פה הצלחות מקצועיות. אז כמה שנים נישאר פה? אני עוד לא יודעת להגיד".
- סטיילינג: איתי בצלאל
