המוס של טליה הדר: את ההכנות שלי לארוחת החג אני מתחילה עם המוס הזה. הוא טעים ומהיר, נעשה כמעט באפס מאמץ, ואין שום בעיה להכין אותו יומיים מראש ולתת לו לנוח במקרר. מרגיע אותי לדעת שהוא כבר שם, מחכה בסבלנות לתורו לשמח את כולם בסוף הערב.
אפשר כמובן להכין אותו בכלי אחד להגשה משותפת, ואפשר גם להכניס בו שינויים וגיוונים: אפשר להחליף את סוג האגוזים שבהם משתמשים ואפשר גם לבחור בכל פעם ממרח מתוק אחר, כמו חמאת בוטנים או נוטלה.
הרולדה של אמא של עמית דונסקוי: שבועיים לפני פסח אמא שלי הייתה מתחילה בהכנת הרולדות. היא ידעה שכולם מחכים להן. כשהייתי פותחת אצלה את המקפיא, הייתי מוצאת לפחות 20 מהן. כשהייתי שואלת למי הן מיועדות, היא הייתה מסבירה, בחיוך ובעיני תכלת גדולות, שהיא פשוט חייבת להביא מתנה לרופאה ולאחות, לספר ולקוסמטיקאית וגם לזו שעושה פדיקור, וכך היא מנתה עוד ועוד אנשים שהיא אהבה לחלק להם ממאפה ידיה לכבוד החג. גם לנו היא שמרה רולדה. זה היה הדיזרט הקבוע בליל הסדר אצלנו.
לפני שנה, ממש בסמוך לפסח, אמא נפטרה. אני כל כך מתגעגעת אליה. השנה אני אכין את הרולדה שלה.
הפבלובה של מיכל לוי-אלחלל: בכל שנה יש אצלנו פבלובה לקינוח. מבחינתנו, היא חלק מהמסורת של החג. אני תמיד מכינה אותה בגרסה משפחתית, מגישה עם כף גדולה, וכולם נהנים. השנה אני מגוונת, ומוסיפה לה טעמים של בנופי פאי – הקינוח האנגלי שממנו לקחתי את השילוב של רוטב טופי ובננות. את המרנג אפשר להכין כמה ימים מראש וגם את רוטב הטופי, וכל מה שנשאר זה להשלים את ההכנה רגע לפני. התוצאה מרשימה וטעימה, מה צריך יותר?
האגסים ביין של יעל גרטי: אלגנטי, מתאים גם לטבעונים ולנמנעים מגלוטן, לא מתוק מדי ולא מכביד וסופר־טעים – ברור שזה יהיה הקינוח שלי לחג. הוא מוגש קר (או פושר), ומתבקש לצרף לו גלידה שיכולה להיות חלבית, פרווה או טבעונית – לבחירתכם. יוצקים על הכול מרוטב היין שבו התבשלו האגסים, ונהנים. חשוב לבחור באגסים מוצקים ויפים, וכדאי לבחור בכאלו שיש להם גבעול ארוך ומרשים. את הבישול מומלץ לעשות בסיר עמוק ולא רחב מדי, כדי שהאגסים יהיו מכוסים בנוזל.
החיתוכיות של נעמה רן: סדר פסח, כמו עוד ארוחות משפחתיות, מסתיים אצלנו בריב: מי ייקח את הקינוח שנשאר? אף אחד לא רוצה שהתענוג הקלורי יגיע אליו הביתה, אז במסווה של נדיבות, כל אחד מאיץ באחר לארוז לעצמו את המתוק. לא עם החיתוכיות האלה.
הן התחילו כעוגה לאבי הסוכרתי, אבל בגלל שהן כל כך מוצלחות ונטולות טעמי לוואי שאופייניים למאפים ללא סוכר, הן הפכו לאהובות על כולם. מאחר שהן מושלמות גם לקפה של אחר הצהריים בחול המועד ונשמרות היטב לאורך כל השבוע, אותן כולם רוצים לקחת. הפתרון לשלום בית הוא פשוט: אני מכינה מראש כמות כפולה.
