שיחות בגן עדן
אפס מאמץ
57:11
החופשה האחרונה שלנו בתאילנד הייתה אבן דרך משמעותית בחיינו. השבוע הראשון לא היה קל. מתברר שלא פשוט לנוח. לבסוף הצלחנו להסתנכרן האחת עם הקצב של השנייה ועם קצב המקום. שם, בין שייק למסז', בין ים לאוכל הכי טעים בעולם - קלטנו שאנחנו לא חיות טוב לאחרונה. שאנחנו רצות ועובדות קשה מדי. אומנם בשם השליחות, מתוך משמעות ותשוקה להפיץ את שיטתנו ולסייע, אבל עדיין רצות על גלגל האוגרים. מקורס לקורס, מאירוע לאירוע, ובדרך לקפיצת הגדילה הבאה. אני זוכרת את הרגע שבו רצינו לעצור את העולם, הוא הרגיש לנו מהיר ותובעני מדי.
תחשבו על זמנים קדומים. איך ציידים-לקטים, נדרשו, מיד עם סיום הארוחה, להתחיל לדאוג לארוחה הבאה. זה היה קשוח ואינטנסיבי מאוד, אך במידה מסוימת - החיים המערביים לא שונים מכך. אנחנו אמנם לא צריכים לצאת לצוד או ללקט, אבל אנחנו עובדים לא פחות קשה. המיינד שלנו טרוד לא פחות, ויהיו שיגידו שהוא טרוד אף יותר.
מה הם שני הדברים שיכולים להעביר אותנו לחיי רווחה כבר עכשיו? שני סודות גדולים שאם נלמד ונסגל לעצמנו, נוכל לתכנת את עצמנו לחיים רגועים.
הדבר הראשון והחשוב ביותר זה לחיות מתוך תשוקה ומשמעות. להיות ב"זון" שלנו, לעשות ולחיות את הדבר שהוא אזור הגאונות שלנו. חיי מימוש והגשמה אינם פריבילגיה, לשיטת המטאיזם, אלא המחויבות של האדם המודע. בדרך זו אנחנו קמים ב"אורות", נושמים "אורות" ועובדים ב"אורות". ניזונים מאנרגיית החיים ועפים על גלי האנרגיה. זאת, בניגוד לאנשים שעוסקים בדברים שמכבים ומדכאים אותם, במה שמתיש ומכלה את כוחם. הוויתור על המשמעות והמהות בחיינו שוחק את אנרגיית החיים ומרגיש כמו ריצה ללא תכלית.
כשאנחנו חיים מתוך משמעות , החוויה היא של אפס מאמץ. על אף שטכנית אנחנו יכולים לעבוד הרבה וליצור דברים גדולים, האנרגיה שלנו היא כמו טיל בליסטי מפוצץ אדרנלין. אנחנו רק מכוונים תודעתית, וכל הרוח נרתמת לעזרתנו. כמו שאמר אבי תורת הטאואיזם לאו דזה: "עשה באפס מעשה והכל מעצמו יעשה".
פרופ' משה בר, חוקר מוח בעל שם עולמי, גילה שדווקא חוסר ריכוז ומנוחה מוחית, הם המפתח למצב רוח ויצירתיות. הוא הוכיח מחקרית שאסוציאציות, מדיטציות, דמיון וחלימה בהקיץ הם לא רק מרגיעים, אלא גם מפתחים את מוחנו ומאפשרים לו להתרחב ולתפוס תמונה רחבה יותר
הדבר השני הוא לדעת לנוח. רובנו מרגישים אשמה כשאנחנו "מבזבזים זמן", סתם יושבים בשמש, נחים, קוראים או אפילו ישנים. קודם כל כדאי לדעת שהשמש היא אחד ממקורות האנרגיה העוצמתיים ביותר ואני למשל מקפידה על מקלחות שמש יומיות. אבל מעבר לזה, הרעיון הוא ללמוד לנוח ולייצר מרווחים מכוונים לרווחה.
מחקרים רבים מוכיחים כי דווקא זמן המנוחה והרפיון מביא את המוח למצב מנטלי של יצירה והשראה. מדענים שחקרו במשך שנים אנשים מצליחים והתחקו אחר דפוסי ההצלחה שלהם, גילו שהם השכילו לייצר שיגרת עבודה קצרה למדי. מספר שעות אינטנסיביות של עבודה - ושאר היום מוקדש להגות ומנוחה.
זה הזמן להפוך את המושג "מנוחה" לחלק משגרת הרווחה בגן עדן. מבחינתי, שנ"צ איכותי ועמוק בצהריים הוא לא בזבוז זמן, להפך - זו הדרך שלי להרוויח שני בקרים ביממה אחת. ואני לא המצאתי את הגלגל. פרופ' משה בר, חוקר מוח בעל שם עולמי, גילה שדווקא חוסר ריכוז ומנוחה מוחית, הם המפתח למצב רוח ויצירתיות. הוא הוכיח מחקרית שאסוציאציות, מדיטציות, דמיון וחלימה בהקיץ הם לא רק מרגיעים, אלא גם מפתחים את מוחנו ומאפשרים לו להתרחב ולתפוס תמונה רחבה יותר.
מזכיר המדינה האמריקני המיתולוגי ג'ורג' שולץ, נהג לפנות שעה אחת מדי יום כדי לשבת עם עצמו ולהרהר. הוא ישב במשרד עם דף ועט ולא הרשה לאף אחד להפריע לו. מה הוא היה עושה בשעה הזו? חושב.
כולנו בכירים בממשל של חיינו, כל אחד בתחום עיסוקו. אנחנו רצים ממקום למקום, מג'גלים בין הורות, שליחות, עבודה וזוגיות. חובה עלינו לצאת לרגע מ"חדר המכונות", לעלות למעלה ולהתרווח בסיפון הספינה, על מנת שנוכל לנווט אותה למקום הנכון.
אתם תוהים איך שינינו את חיינו מאז שחזרנו מתאילנד? אני גאה לשתף שכבר חצי שנה אנחנו פותחות את הבוקר בתרגול יוגה. זה מה שמאפשר לנו לצאת ליום עמוס בעשייה, אבל לעשות את זה ממקום של מנוחה. אנחנו מתרגלות מדיטציות קבוע (את זה עשינו גם לפני) ובאופן כללי דואגות לא להתיש את עצמנו עד כלות. המלצתנו היא למצוא זמן קבוע, להכניס ליומן ולהשקיע ברווחה של עצמכם. שבו על הדשא, צאו לטייל בטבע, כל אחד ומה שעושה לו את זה, העיקר שתקפידו לשלב ביומיום שלכם פנאי ומנוחה.
פריידי מרגלית מייסדת שיטת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות. לחצו כאן לאירוע היכרות "לצאת מהמטריקס".
