אלרגיה

למה אנחנו סובלים היום יותר מאלרגיות - ואילו פיתוחים חדשים יוכלו לעזור?

כשמספר האבקנים באוויר מזנק, ומשך תקופות האלרגיה העונתיות רק הולך וגדל, הפתרונות הקיימים לאלרגיות לא נותנים מענה מספק. מה למדנו על הטיפול באלרגיה ולאן פנינו מועדות? מאנטי היסטמינים שאינם מרדימים, דרך אימונותרפיה בטבליות מציצה ועד טכנולוגיית mRNA לפיתוח עמידות לבוטנים. שבעה פתרונות חדשניים מנסים לתת פייט למציאות האלרגית שיצרו ההתחממות הגלובלית ואורח החיים הנוכחי

פורסם:
שמתם לב לכך שהרבה יותר אנשים מנוזלים בקיץ לאחרונה? שמתם לב לכך שאתם מנוזלים יותר בקיץ לאחרונה? ובכן, יש לנו חדשות בשבילכם: רוב הסיכויים שאתם לא יכולים להאשים יותר את המזגן, אלא אתכם – וגם אותנו. ה"צינון" שאתם חווים הוא ככל הנראה אלרגיה. ולמה להאשים את עצמנו? כי אנחנו תרמנו רבות ליצירת המצב החדש הזה. במשך שנים התכחשו מדינות העולם למשבר האקלים, וכיום אנחנו קרובים מאוד לנקודת האל-חזור.
משבר האקלים מביא לתנודות קיצוניות במזג האוויר, שכולנו מרגישים כבר בקיץ הנוכחי, ומתברר שלתנודות האלה יש השפעה משמעותית על האלרגיה העונתית שנעשית משנה לשנה פחות ופחות עונתית. כך למשל, מחקר משנת 2021 שנערך באוניברסיטת ויסקונסין ופורסם בכתב העת היוקרתי PNAS, מצא כי במהלך 30 השנים האחרונות התארכה תקופת האלרגיה ביותר משלושה שבועות. בחשבון פשוט אנחנו מקבלים בכל שנה לפחות חודש יותר של אלרגיה. ואם זה לא מספיק, מספר האבקנים באוויר עלה ב-20%.
עוד בנושא:

מהי תגובה אלרגית?

כשאנו נחשפים לאלרגן בפעם הראשונה, למשל לשערות של חתול, ייתכן שהגוף שלנו יזהה אותן כגורם זר שעלול לחולל מחלה. בתגובה לכך הגוף יעורר תגובה חיסונית שתכלול ייצור של נוגדנים מסוג IgE. בפעם הבאה שנפגוש את האלרגן, נוגדני ה-IgE הייחודיים לו ייצמדו אליו וייקחו אותו אל תאי פיטום (תאי מאסט). בתגובה להיקשרות לנוגדן ישחררו תאי המאסט חומר בשם היסטמין. אותו היסטמין יאותת למערכת החיסון לצאת למלחמה, שהיא בעצם התגובה האלרגית.
אלרגיה
"אלרגיה היא תגובה לא תקינה של מערכת החיסון לחומרים בסביבה שלנו שקוראים להם אלרגנים", מסביר פרופ' אלון הרשקו, מנהל מחלקת פנימית ג' בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים והיו"ר היוצא של האיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית. "האלרגנים העיקריים שאנחנו נחשפים אליהם ביומיום הם אלרגנים נשאפים ונשימים שעלולים לערב בעיקר את דרכי הנשימה העליונות או התחתונות. סוג נוסף של אלרגנים יכול להיות מזונות שונים, רעלנים של חרקים ואפילו תרופות. מכל אלה עלולה להיווצר תגובה אלרגית".
השם הכללי לתגובה הוא "אלרגיה", אבל יש לה כמה ביטויים. "חלק מהאלרגנים יגרמו לפריחה ולתגובה אלרגית בעור, חלקם יגרמו לתגובה בדרכי הנשימה העליונות (בעיקר נזלת), חלקם לתגובה בדרכי הנשימה התחתונות (אסתמה), וחלקם בכלל יערבו את מערכת העיכול", מחדד פרופ' הרשקו. "בחלק מהאנשים תגובה אלרגית יכולה להיות חריפה מאוד ואפילו להביא לעירוב של מערכת הדם, אובדן הכרה ובמקרים חריגים אף לגרום למוות".
לכ-31% מהאוכלוסייה הכללית יש אלרגיה כלשהי, 25.7% יחוו אלרגיה עונתית ומתוכם 7% יחוו התבטאות עורית של אלרגיה
עדויות לתגובות אלרגיות קיימות עוד מתקופת הפרעונים, אבל את הקישור הראשון של אלרגנים לאלרגיה הראה ד"ר צ׳ארלס האריסון בלייקלי בשנת 1859. באותה תקופה נהגו לקרוא לאלרגיה "צינון קיץ" והגורם לה לא היה ידוע. בלייקלי היה הראשון לזהות את הקשר בין צמחים לאלרגיה, ובכך הניח את התשתית המדעית להבנת מנגנון האלרגיה ולפיתוח התרופות לכך. אז מה למדנו על הטיפול באלרגיה מאז ולאן פנינו מועדות? זה הזמן להכיר את הפתרונות החדישים ביותר כיום לאלרגיות השונות.
1. הדור החדש של האנטי היסטמינים
לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), לכ-31% מהאוכלוסייה הכללית יש אלרגיה כלשהי, 25.7% יחוו אלרגיה עונתית ומתוכם 7% יחוו התבטאות עורית של אלרגיה. בנוסף, בארצות הברית לבדה ההוצאות הקשורות לטיפול באלרגיה נאמדות כיום ב-3 מיליארד דולר, ולפי תחזיות מומחים עד 2029 השוק יגדל לממדים עצומים.
אחד הביטויים השכיחים של אלרגיה עונתית הוא הנזלת האלרגית. "נזלת אלרגית נוצרת מנשימה של אלרגנים", מסביר פרופ' הרשקו. "האלרגן המרכזי כיום הוא קרדית האבק, אבל הוא לא לבדו. האלרגנים האלה גורמים לתגובה אלרגית בצורה של נזלת, גרד בעור וגירוי בעיניים. בתחום הזה אנחנו מכירים את האנטי היסטמינים - חומרים שנוגדים היסטמינים ובכך מגבילים את התגובה האלרגית. תרופות אנטי היסטמיניות לרוב מסייעות בעיקר בגרד ובנזלת אלרגית והן מוכיחות יעילות רבה, אך לדור הישן של האנטי היסטמינים יש תופעת לוואי - הם חודרים למוח וגורמים לעייפות".
הדור החדש של האנטי היסטמינים תוקף שני מנגנונים של אלרגיה, מה שמביא לתגובה יעילה יותר וכנגד סט רחב יותר של אלרגנים. בנוסף, לתרופות מהדור החדש יש זמן תגובה מהיר יותר והן גם הרבה פחות מרדימות
לאחרונה נכנס לשימוש בארץ ובעולם דור חדש של אנטי היסטימינים. בניגוד לדור הישן, ש"פגע" במנגנון ההיסטמיני בלבד, הדור החדש פוגע בשני מננגונים: ב-Platelet Activating Factor ובמנגנון ההיסטמיני. ה-PAF משתחרר מתאים של מערכת החיסון שקשורים בעיקר באלרגיה, כמו תאי מאסט ואאיזונופילים, ומתווך תגובה אלרגית, כזו שלרוב קשורה בגודש בלתי נסבל באף. לכן הדור החדש תוקף למעשה שני מנגנונים של אלרגיה ומוריד את עוצמתם, מה שמביא לתגובה יעילה יותר וכנגד סט רחב יותר של אלרגנים.
5 צפייה בגלריה
אלרגיה
אלרגיה
אפשר להתחיל את הטיפול כבר ברגע הראשון שבו האלרגיה דפקה בדלת
(צילום: shutterstock)
בנוסף, לתרופות מהדור החדש, כמו למשל רופטדין, יש זמן תגובה מהיר יותר (בערך 15 דקות), הן נמצאו בטוחות לא פחות מהדור הישן, ובניגוד לו הן גם מרדימות פחות. הרבה פחות. לדור החדש של האנטי היסטמינים יש תפקיד מפתח בעיקר כשזה מגיע לילדים. עם התרופות מהדור החדש אין צורך יותר שהילד יסבול במהלך היום ויחכה ללילה כדי לקחת את התרופה, אפשר להתחיל את הטיפול כבר ברגע הראשון שבו האלרגיה דפקה בדלת. לאמהות המודאגות נחדד ונאמר שהתרופה קיימת בסירופ ובכדור ומתאימה למבוגרים ולילדים כאחד.
2. אימונותרפיה בטבלית מציצה
החשיפה לאלרגן בפעם הראשונה היא רק הקובייה הראשונה בדומינו שנקרא "תגובה אלרגית". רובנו לא נחוש בכלל בשום תגובה עם החשיפה הראשונה לאלרגן ובמקרים רבים התגובה תתגבר מחשיפה לחשיפה. אחת השיטות של הרפואה המודרנית להתגבר על התגובה האלרגית היא "חינוך של מערכת החיסון", או בשמו המדעי Immunotherapy (אימונותרפיה).
באימונותרפיה המטופל מגיע מדי שבוע או שבועיים למרפאה ונחשף לכמויות נמוכות של האלרגן שמוזרקות לו. בכל פעם מעלים את כמות האלרגן בהדרגה וכך מערכת החיסון לומדת "להתרגל" לנוכחות האלרגן ולהביא לתגובה מאוזנת. טווח האלרגנים בטיפול הזה רחב יחסית אך אינו מושלם. בנוסף החסרונות בשיטה די ברורים: יש אי נעימות בחיסון, יש צורך בהשגחה לאחר מכן, וכמובן יש להגיע לקליניקה כדי לבצעו.
אבל המדע כמו המדע ניסה להקל גם על הקשיים האלה, וכיום קיים טיפול חדשני בארצות הברית שאושר על ידי ה-FDA, אימונתרפיה תת-לשונית (Subinguinal Immunotherapy). במסגרת הטיפול ב-SCIT ניתנות למטופל טבליות למציצה (בדומה לוויטמינים כמו B12) כשכל טבלית מכילה אלרגן אחד במינון קבוע. המטופל נוטל את הטבליות בבית, והתדירות יכולה לנוע בין כל יום ועד שלוש פעמים בשבוע. אורך הטיפול המומלץ הוא עד שלוש שנים בהתאם להתקדמות.
נכון להיום הטיפול מוצע עבור מספר נמוך של אלרגנים, אך מחקרים שנערכים כל העת שואפים להביא את הטיפול הזה למקום שבו הזריקות נמצאות כיום. בנוסף, כדי להגדיל את קהל היעד של התרופה מנסות חברות שונות לאשר את הטיפול כסירופ שיכול להינתן גם לילדים. חשוב להדגיש כי SCIT לא פחות יעיל או בטוח מזריקות ואף נמצא שהוא נוח יותר, ועם זאת, נכון להיום זריקות הן עדיין הטיפול הסטנדרטי והיעיל ביותר.
3. משאף שמגיע גם לדרכי האוויר הקטנות
אסתמה היא מצב שבו דרכי הנשימה מצטמצמות ומקשות על האוויר להגיע לריאות ולצאת מהן. לאסתמה יש כמה גורמים, אך כיום יש עלייה בשכיחות האסתמה האלרגית, כלומר אסתמה שנוצרת בעקבות תגובה של מערכת החיסון לאלרגן. לפי ההערכות, כ-300 מיליון איש ברחבי העולם סובלים כיום מאסתמה, רובם מאסתמה אלרגית. בארצות הברית לבדה 1.3 מיליון חולי אסתמה מגיעים למיון מדי שנה וכ-439,000 מתוכם נדרשים לאשפוז. לכן, אף על פי שאסתמה נחקרת במשך שנים וכיום אפשר למצוא טיפולים יעילים, קיים צורך מתמיד במציאת פתרונות חדשניים ויצירתיים.
5 צפייה בגלריה
משאף לטיפול בחולי אסתמה
משאף לטיפול בחולי אסתמה
כ-300 מיליון איש ברחבי העולם סובלים כיום מאסתמה
(צילום: shutterstock)
פתרון חדיש אחד הוא משאף בשם Trimbow. מעבר לעובדה שהוא מערב שלושה חומרים פעילים שונים, פעולתו מתמקדת דווקא בדרכי האוויר הקטנות של מערכת הנשימה. הרחבת דרכי אוויר אלה היא קריטית בעת התקף אסתמטי ולכן פעולתו עשויה להיות יעילה יותר עבור חלק מהמטופלים. בנוסף, Trimbow יכול להוות פתרון עבור מטופלים שפיתחו עמידות למשאפים אחרים שקיימים כיום או לחסוך עבור חלק מהמטופלים את הצורך להסתובב עם כמה משאפים בו זמנית.

4. טיפול במולקולה 729-LIT

ל-Trimbow יש יתרון לעומת המשאפים הקיימים כיום לטיפול באסתמה, אך גם הוא, בדומה למרביתם, מבוסס על סטרואידים. "הסטרואידים יעילים מאוד אך הם מלווים בתופעות לוואי שהיינו מעדיפים להימנע מהן", מסביר פרופ' הרשקו, "לעתים גם במחיר של הפסקת השימוש בסטרואידים". ולמה שמתאר פרופ' הרשקו ייתכן שתהיה בשורה בקרוב, לפחות לחולי האסתמה.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אסטון שבבריטניה הגיעה לפריצת דרך בטיפול חדשני המבוסס על תאי גזע. בגופנו קיימת קבוצת תאי גזע בשם פריציטים שנמצאים בדופנות כלי הדם שלנו. מתברר כי כאשר יש תגובה אלרגית באסתמה, תאים אלה עושים את דרכם לדרכי הנשימה התחתונות ומתחילים להתמיין לתאי שריר כדי להצר את כלי הנשימה, וכך כלי הנשימה נעשים צרים יוצר וגמישים פחות.
בעבר כבר נמצא כי הגורם המניע את הפריציטים הוא חלבון בשם CXCL12 וכעת החוקרים הבריטים מצאו מולקולה בשם LIT-927 שנמצאה כמחסום יעיל בין הפריציטים לחלבון הזה. במחקר שנערך בעכברים אסתמתיים שטופלו ב־LIT-927 נמצא כי בתוך שבוע ירדה כמות הפריציטים הפעילים בעת תגובה אלרגית וכי בתוך שבועיים עוצמת התסמינים פחתה באופן ניכר. בנוסף החוקרים ראו כי לאחר טיפול ב-LIT-927 מבנה דרכי הנשימה של העכברים האסתמתיים היה דומה לזה של העכברים הבריאים.
5. עריכה גנטית לעצירת התגובה האלרגית
טיפול נוסף לאסתמה שנמצא כעת בשלבי פיתוח ונבדק בימים אלה במחקר קליני על ידי חברה אמריקאית בשם Arrowhead Pharmaceuticals הוא טיפול של עריכה גנטית שפוגע בקולטן בתאי הריאה בשם RAGE. הקולטן הזה נמצא כאחד ממחוללי התגובה האלרגית שמובילים לאסתמה, למשל בעקבות חשיפה לקרדית האבק או לעובש הקיר.
5 צפייה בגלריה
עשור לקריספר
עשור לקריספר
יחסוך את הצורך להיצמד למשאף
(צילום: shuttersrock)
בטיפול משתמשים החוקרים בטכנולוגיית iRNA (הפרעת RNA) ולמעשה מורידים את הביטוי של הקולטן RAGE בתאי הריאה. בכך כמותו יורדת ועוצמת התגובה האסתמתית מתמתנת. עד כה הניסוי הראה יעילות של כ-40% בהפחתת התגובה ושל כ-90% בהורדת כמות הקולטן. החוקרים מאמינים כי כאשר הוא יהפוך למוצר טיפולי, הוא יחסוך למאות אלפי חולים ברחבי העולם את הצורך להיצמד כל היום למשאף.
6. טכנולוגיית mRNA לחינוך של מערכת החיסון מחדש
עד כה עסקנו באלרגיה במערכת הנשימה, כלומר בעקבות שאיפה של אלרגנים, אך מה עם האלרגיות למזון? לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), כ-6.2% מהאנשים מעל גיל 18 סובלים מאלרגיה למזון, ובילדים המצב די דומה - 5.8%. לצערנו הנתון הזה צפוי להשתנות כי כיום רואים יותר ויותר ילדים שמפתחים אלרגיה למזון כלשהו בגיל צעיר.
5 צפייה בגלריה
אלרגיה
אלרגיה
בישראל, הודות לבמבה, אחוז האלרגים לבוטנים נמוך משיעורו בשאר העולם
(צילום: shutterstock)
מדוע? יש כמה סברות, אך העיקרית שביניהן היא "תיאוריית ההיגיינה". בעשורים האחרונים במדינות מערביות ילדים נחשפים פחות לסביבה "מלוכלכת" ויותר ויותר לסביבה "נקייה" (למשל, משחקים בבית ולא בחצר). זה מביא לעלייה ברגישות לאלרגנים באופן כללי, אך גם באוכל. תוסיפו על כך שיש טרנדים בתזונת ילדים ולפעמים יש חשיפה מאוחרת לסוגי מזון מסוימים, מה שעלול לעלות בהפיכתם לאלרגנים. בישראל, למשל, הודות לבמבה, אחוז האלרגים לבוטנים נמוך משיעורו בשאר העולם. שם אלרגיה לבוטנים ולאגוזים היא בין האלרגיות הנפוצות ביותר ובמקרים חריגים עלולה גם להוביל לשוק אנפילקטי ולמוות.
הפתרון המוכר ביותר הוא האפיפן – מזרק נייד שניתן בעת התקף. מעבר לכך קיים גם טיפול אימונותרפי שתואר קודם. אך דווקא בתחום הזה יש מרוץ אחר פתרון קבוע, חדשני ויצירתי.
כך לדוגמה, חוקרים מאוניברסיטת UCLA פיתחו שיטה לחינוך של מערכת החיסון מחדש בכל מה שקשור לבוטנים. החוקרים, שכיום מעבירים את מערכת המודל שלהם לניסוי קליני בבני אדם, לקחו השראה מחיסוני ה־mRNA המפורסמים מהקורונה. הם בודדו חלק ספציפי בבוטן שמהווה אלרגן ונצפה בעבר כמוריד את הרגישות לבוטנים בעכברים והנדסו אותו כך שבאמצעות טכנולוגיית ה-mRNA יגיע לכבד וייוצר בדומה לדרך שבה יוצר החלבון דמוי הספייק בקורונה. החוקרים התמקדו דווקא בכבד משום שהוא "המחנך של מערכת החיסון".
נמצא כי בעכברים בקבוצת הטיפול לא רק שהתסמינים השתפרו אלא בחלקם אף ממש התפתחה עמידות לבוטנים. המערכת הזאת מהווה לא פחות מפריצת דרך שעשויה לקדם אותנו אל עבר עולם שבו אין צורך להגיע למרפאה אחת לכמה שבועות אלא בדומה לחיסונים המוכרים כיום להגיע פעם בחצי שנה.
7. מדבקה לפיתוח סבילות לבוטנים
פתרון נוסף, שכבר נמצא בשלבים מתקדמים של מחקר קליני, מפותח בימים אלה על ידי חברה בשם DBV Technologies. החברה פיתחה מדבקה עורית שנדבקת על השכם ומפרישה חלבון בוטני בכמות שוות ערך לאלפית הבוטן. הניסוי, שנערך בקרב 362 ילדים אלרגים לבוטנים מרחבי העולם, כלל שתי קבוצות: קבוצת הטיפול עם המדבקה האמיתית וקבוצת הפלצבו. הילדים הסתובבו עם המדבקה במשך שנה, והחוקרים הצליחו להראות כי ברוב הילדים עם אלרגיה קלה עד בינונית שיפרה המדבקה את הסבילות לבוטנים כך שיכלו לצרוך 4-3 בוטנים ללא תגובה אלרגית. בקרב ילדים שבהם תועדה תגובה אלרגית חריפה לבוטנים (כזו שמסכנת חיים) בטרם הניסוי, ראו החוקרים כי המדבקה הביאה למצב של סבילות לבוטן שלם.
נמצא כי ברוב הילדים שסובלים מאלרגיה קלה עד בינונית שיפרה המדבקה את הסבילות לבוטנים כך שיכלו לצרוך 4-3 בוטנים ללא תגובה אלרגית. בקרב ילדים שבהם תועדה תגובה אלרגית חריפה לבוטנים, נמצא כי המדבקה הביאה למצב של סבילות לבוטן שלם
המדבקה הזאת דורשת פיתוח נוסף ושיפור, אך היא מהווה מודל חדשני ויצירתי לחשיפה לאלרגן בלי לסכן חיים.

זהירות, אלרגיה לפניכם

מה אפשר לעשות כדי להרגיע את האלרגיה?
1. גשו לאלרגולוג. כן, אלה רופאים שזאת ההתמחות שלהם. הם מכירים טוב את הטיפולים הקיימים, ואם האלרגיה מטרידה אתכם, אין סיבה שתסבלו או תסתפקו בפלסטר על הפצע.
2. זהו את מקור האלרגיה. אם אתם סובלים מתסמיני נזלת ועיטוש אחת לכמה שבועות, גשו לרופא ובצעו בדיקת רגישות לאלרגנים. זיהוי נכון של האלרגן על ידי רופא יסייע לכם להכיר אותו ולהימנע ממנו. למשל, אם תגלו שפרוות חתול גורמת לכם לאלרגיה, סביר להניח שלא תאמצו חתול.
אלרגיה
3. אל תצברו אבק בבית. מרבית האוכלוסייה אלרגית לקרדית האבק שנמצאת ב... ניחשתם נכון: אבק. הקפדה על הניקיון עשויה להפחית את החשיפה לקרדית האבק ולמנוע את ההתקף האלרגי הבא.
4. בימים של אובך או בימי האביב החמים הסתגרו במזגן. אם אתם סובלים מאלרגיה חריפה בימי האביב או בימי אובך, סגרו את החלונות והפעילו מזגן, ואם אפשר הפעילו גם מטהרי אוויר חשמליים. אם יצאתם מהבית וחזרתם, כבסו מיד את הבגדים שלבשתם בחוץ - הם עלולים להכיל אלרגנים שנתפסו בהם
5. החזיקו אנטי היסטמינים בבית. כן, כפי שציינו בכתבה זו, זה עדיין אחד הפתרונות היעילים ביותר ואפשר לרכוש חלק מהאנטי היסטמינים גם ללא מרשם רופא.
6. אם זיהיתם תגובה אלרגית לאחר אכילת מזון כלשהו, הימנעו ממנו. זאת עד לאחר שתבדקו ותאמתו יחד עם הרופא אם הוא אכן גורם לתגובה אלרגית אצלכם או לא.
7. שמרו על הכדור שלנו. עשו כל שביכולתכם כדי לעכב את החרפת משבר האקלים, אמצו אורח חיים ירוק ככל האפשר ועזרו לעצמכם ולנו מהגעה לנקודת האל-חזור.
הכותב הינו עמית מחקרים קליניים
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button