"משבר הקורונה והמצב הביטחוני הביאו את ילדי עוטף עזה למצב נפשי מאוד מדאיג. יש עלייה בהתנהגויות סיכוניות בקרב בני הנוער, חסרה להם מסגרת חינוכית הם נתונים ללחצים ואי ודאות". כך טוענים ראשי הרשויות בעוטף עזה במכתב שהועבר היום (ו') לחברי קבינט הקורונה. במכתב דורשים ששת ראשי הרשויות להחריג את האזור ולאפשר לימודים ביישובים לפי מתווה.
המכתב נשלח אחרי עוד שבוע של מתיחות בדרום: אמש נורו שתי רקטות לעבר אשקלון והיישובים הסמוכים בעוטף, וביום שלישי נורתה רקטה לעבר עוטף עזה כמה שעות לאחר שהותר לפרסום כי צה"ל חשף מנהרה של חמאס שחדרה לעומק של עשרות מטרים בשטח ישראל. בכל המקרים לא היו נפגעים בגוף, אולם שילוב האירועים הביטחוניים עם משבר הקורונה מחדד את המצוקה של ילדי העוטף והסביבה.
1 צפייה בגלריה
ראשי השרויות בעוטף עזה
ראשי השרויות בעוטף עזה
"חסרה לילדים מסגרת חינוכית". ששת ראשי הרשויות בעוטף עזה
(צילום: חיים הורנשטיין)
לפי המתווה שהעביר מרכז המועצות האזוריות לקבינט הקורונה, הלימודים יתקיימו באופן פרונטלי ביישובים עצמם ולא בבתי הספר האזוריים. בין היתר מוצע כי סגלי ההוראה יפגשו את הילדים במבני ציבור ובמועדוני נוער שמתאימים לכך וכן בשטחים פתוחים.
אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב, אמר: "בעוד כל ילדי ישראל מתמודדים עם ההשלכות של הקורונה על המציאות ביום יום, ילדי שער הנגב ועוטף עזה נדרשים להתמודד בנוסף גם עם אתגרי המצב הביטחוני. לצערי אנחנו למודי ניסיון. אנחנו יודעים היטב שבשביל לייצר חוסן עלינו לייצר מסגרות יציבות לילדים.
"השבוע האחרון רק מחדד את ההבנה כמה חשובים מרכזי הלמידה ביישובי שער הנגב. במקום להביא את הילדים בהסעות לבית הספר, להביא את בית הספר לקהילות - בלי ערבוב של קפסולות ובלי נסיעה משותפת באוטובוסים. בכל יישוב הוקמה שלוחה של בית הספר אליה יגיעו התלמידים והמורים, תוך עמידה בכל ההנחיות והתקנות של משרדי הבריאות והחינוך. אנחנו יכולים להתחיל את הכול במיידי, רק מחכים לאישור הפעלה".

גדי ירקוני, ראש מועצת אשכול, ציין: "במקום ענישה קולקטיבית, נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה ולהבין שיש להחריג את המועצות האזוריות הייחודיות במבנה שלהן. בזכות המבנה הייחודי שלנו, מרבית יישובינו ירוקים ויש להם יכולת ותנאים להפעיל למידה וחינוך חברתי בתוך היישובים, תוך שמירה על קפסולה מצומצמת קבועה.
"אנו מנסים לגבש מתווה יחד עם היישובים אך נתקלים שוב ושוב בחסמים מצד הממשלה, מנהלתיים ותקציביים, שלא מאפשרים לנו לממש זאת. הלמידה הממושכת בזום ללא מפגש אנושי יוצרת ניכור וקשיים חברתיים שמדאיגים אותנו ועל כך אנו רוצים לתת מענה".

תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב: "אנו מאמינים שנגיף הקורונה לא ייעלם וההתמודדות עמו לא תסתיים בחודשים הקרובים, ועל כולנו לעשות הכול במטרה להוציא את בני הנוער משגרת המסכים שמלווה אותם בחודשים האחרונים. רק על ידי הובלה של ראשי הרשויות ובשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה ניתן יהיה לצמצם את אחוזי ההדבקה והתחלואה בנגיף הקורונה".
שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים, סיכם: "כל ראשי הרשויות מכירים כל תושב ומגזר ויודעים מה הצרכים ואילו בעיות עולות, ומתאימים לכל אוכלוסייה את המתווה הנכון לה. אנחנו בהחלט מבינים את חשיבות המגבלות, ומאמינים כי ניתן לקיים לימודים תחת המגבלות הקיימות, גם אם לא בכל מקום.
"כל עוד אנחנו מציגים מתווים שעומדים במגבלות, שיש בהם היגיון, צריך לאפשר זאת ולא למנוע. יש שונות באוכלוסייה, בין בתי הספר ובין הרשויות. יש שונות גם בין בתי הספר ברשויות ואי אפשר להטיל אותן מגבלות על אלה ועל אלה. מה שנכון לרשות אחת לא בהכרח מתאים לאחרת. בתנאים הנוכחיים אין מנוס מהתאמות לכל רשות".

הקבינט יכריע בסוגיית החזרה ללימודים

קבינט הקורונה צפוי להתכנס בתחילת השבוע הבא על מנת לדון בין היתר במתווה החזרה של התלמידים למוסדות החינוך. נכון לעכשיו אין הסכמה בין הגורמים השונים, ולאחר חזרת גני הילדים מסתמן כי בשלב הראשון יוחזרו ללימודים בתחילת נובמבר רק תלמידי כיתות א'-ד'.
משרד החינוך ומשרד הבריאות הודיעו הבוקר כי הם משנים את התקנות האוסרות על קיומן של פעילויות חינוכיות בשטח פתוח. בעקבות כך יוכלו בתי הספר לקיים פעילויות במרחבים פתוחים בתנאי שהפעילות תתקיים בקבוצה של תשעה תלמידים לכל היותר ושהיא תהיה בקבוצות קבועות עם אנשי צוות קבועים.
עוד מציע המתווה המוסכם כי המשתתפים יהיו עם מסכות בכל עת, פרט לזמן האכילה והשתייה והפעילות הספורטיבית. התלמידים ואיש הצוות יאכלו את ארוחותיהם בנפרד, ויישמר מרחק של שני מטרים בין משתתף אחד לאחר בכל עת. התקנות המוסכמות יובאו לאישור הממשלה ביום ראשון.
בהכנת הכתבה השתתפה תמר טרבלסי חדד