מחאת בעלי העסקים הקטנים בראשון לציון
(צילום: נדב אבס)
עשרות בעלי עסקים קטנים מחו בצהריים (יום א') על ההחלטה שלא לאפשר פתיחה של חנויות הרחוב. כמה מהנוכחים במחאה ברחוב הכשרת היישוב באזור התעשייה החדש בראשון לציון הבעירו צמיגים, ואחרים קראו קריאות נגד הממשלה. בין היתר צעקו המוחים: "למה בתי כנסת כן ואנחנו לא?" וכמה מהם הניפו שלטים בגנות ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מני מורנו, מנכ"ל יבואנית כפכפי HAVAIANAS לישראל, אמר במהלך המחאה: "לאחר חודשים שבהם ישבתי שקט ומתוסכל לנוכח מה שקורה במדינה בעוד בעלי העסקים הפכו לשעירים לעזאזל, החלטנו לעשות הפגנה. אין לנו דרישות כספיות מהמדינה, אלא רק שתיתן לנו לפתוח ולעבוד".
מורנו הוסיף: "העובדה שהמדינה יוצאת מהסגר ורק אנחנו תחת מגבלות ואיסורים זה אבסורד. מתחילת המגפה, תופעת ההדבקה לא מחוברת לחנויות ומקומות מסחר. מעבר לכך שאנחנו מפסידים בכל יום שהחנויות שלנו סגורות וממשיכים לשלם שכר דירה, אנחנו גם נאלצים לשלם סכומים מופקעים על אחסון סחורות מחו"ל.
"הסחורות הללו תקועות ולא נמכרות בזמן שהעסקים שלנו סגורים. אז עכשיו אנחנו אומרים 'עד כאן', אנחנו לא מוכנים לסבול את המצב הזה יותר ולשמוע מדי יום על בעלי עסקים סביבנו שלא עומדים יותר במצב וסוגרים ולחכות שבשורת האיוב תגיע גם אלינו".
במחאה השתתף גם דוד שרעבי, שדיבר בשם כל סוחרי שוק הכרמל בתל אביב. לדבריו, "אנחנו סגורים כבר חצי שנה, היינו סגורים בחגים ואנחנו נכנסים לחורף עם סחורה ישנה. לא נותנים לנו לנשום, תראה לאיזה מצב אנשים מגיעים פה, תתעוררו".
תומר אייסברג, מנכ"ל רשת התכשיטים מגנוליה ציין כי הסוחרים מרגישים חנוקים. "סגרו את המשק ולאף אחד כבר אכפת מ-300 אלף עובדים ו-18 אלף חנויות", אמר אייסברג. "כל הרעיון הזה שמורידים את המאומתים כי משמידים את המשק הוא בלתי הגיוני. אנחנו מצפים מהמדינה למצוא פתרונות יותר טובים".
גם ארז מעודד, בעל חברת אופנה, הגיע למקום וסיפר כי הוא מיואש. לדבריו, "עושים לנו פה איפה ואיפה בין המגזרים ואני לא יודע איך אנחנו ממשיכים הלאה. הגיע הזמן שהממשלה תתעורר. אם שר הבריאות אדלשטיין חושב שאנחנו נפתור לו את הבעיה של התחלואה הוא טועה, כי אצלנו אין תחלואה. 10 עד 15 לקוחות ביום זה לא משהו שמגדיל את התחלואה. שיתחילו לאכוף מסכות ואירועים גדולים".
אריק לייבוביץ', מנכ"ל חברת נעלי הילדים פאפאיה, אמר: "כל המדינה פתוחה, ועובדי רשתות המסחר יושבים בבית. 50 עד 60 אחוזים מהעובדים מקבלים אבטלה ובתי הכנסת פתוחים. זה לא הגיוני ואנחנו דקה לפני אנרכיה".
בינתיים בכירי הליכוד ממשיכים להתקוטט ביניהם בסוגיה: שר האוצר ישראל כץ קרא היום לפתוח את חנויות הרחוב כבר ביום שלישי הקרוב ובכך להקדים את המהלך שמתוכנן לתחילת השבוע הבא. מנגד, שר הבריאות יולי אדלשטיין האשים את כץ מבלי להזכיר את שמו ב"הובלה לסגר נוסף".
השר כץ ציין היום כי "זה הזמן לקבלת החלטה על פתיחת חנויות הרחוב ביום שלישי הקרוב. הצורך והצידוק קיימים ומנומקים וגם התחלואה יורדת. התעקשות משרד הבריאות מיותרת וחסרת בסיס עובדתי ומובילה לאנרכיה והיעדר פיקוח שרק יגבירו את התחלואה. את מוקדי ההדבקה יש לאתר ולאכוף במקומות אחרים".
אדלשטיין לא נותר חייב והגיב: "מי שדורש להוביל היום, אחרי העלייה במקדם ההדבקה, לפתיחה פזיזה של המשק, מוביל אותנו בעיניים פקוחות לסגר נוסף ולאסון כלכלי, חברתי ובריאותי. אני מבין את מצוקתם של בעלי החנויות. חובתנו לעזור להם ולספק להם רשת ביטחון כלכלית, לדאוג באמת - לא רק בהצהרות.
"יחד עם זאת, עלינו לזכור כי פתיחה מהירה עכשיו משמעה סגר נוסף אחר כך. השאננות תוביל בסופו של דבר לגזר דין מוות לעסקים רבים. עלינו רק לראות מה קורה כעת בגרמניה, אנגליה, צרפת, יוון ומדינות נוספות ולהבין כי בהחלטות על פתיחת המשק אסור שתהיה תחרות בפופוליזם שעלולה להוביל להרס המשק במקום לשיקומו".
בדיון שנערך ביום חמישי האחרון בקבינט הקורונה, הוחלט להחזיר בין היתר לפעילות כבר היום את המספרות, הרפואה המשלימה, טיפולי יופי, צימרים ושיעורי נהיגה. שר האוצר כץ דרש לפתוח את חנויות הרחוב כבר היום - בעוד בתוכנית המקורית נקבע כי הן ייפתחו רק בעוד שבועיים. בסופו של דבר התקבלה פשרה שלפיה חנויות הרחוב ייפתחו כבר ביום ראשון הקרוב ואולי אף לפני כן אם נתוני התחלואה יהיו נמוכים.
ירידה בהיקף קנסות הקורונה
במקביל, המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, שמופקד על גביית קנסות הקורונה של המשטרה, דיווח כי בשבוע האחרון נרשמו 10,594 קנסות בגין אי שמירה על תקנות הקורונה. מדובר בירידה משמעותית משיא של 28 אלף קנסות בכל אחד מהשבועיים הקודמים. בסך הכול הוטלו על אזרחי ישראל 355,888 קנסות בערך כספי של כ-204 מיליון שקל.
כמו כן, המרכז דיווח על תשלום של 5,184 קנסות בסכום כולל של כ-2.7 מיליון שקל במהלך השבוע. מאז פרוץ המגפה שולמו 80,756 קנסות בסכום של כ-36 מיליון שקל.
חברי הכנסת החרדים הודיעו היום לנתניהו כי הם יצביעו נגד היוזמה להעלאת קנסות כדי להגביר את האכיפה. יו"ר סיעת יהדות התורה, יצחק פינדרוס, אמר כי "הממשלה צריכה לגבש פתרונות ולא להגדיל את הקנסות. בהיעדר פתרונות לאירועים או לעסקים, בעלי העסקים והאולמות הפכו לפושעים - וכעת רוצים למוטט אותם סופית". לדבריו, במגזר החרדי יש לכך משמעות חמורה עוד יותר משום שהוא "סובל מאכיפה סלקטיבית".
מנהל המרכז לגביית קנסות ברשות, דורון תשתית, מסר כי ל-67 אלף חייבים חלף המועד הקובע לתשלום (90 יום ממתן הדו"ח), ולבתיהם נשלחו הודעות הכוללות תוספת של 50% פיגורים כקבוע בחוק.
לדברי תשתית, "עם משלוח דרישות התשלום לבתי החייבים, ניכרת עלייה משמעותית של פניות חייבים בערוצי הקשר השונים של המרכז לגביית קנסות לסיוע בהפחתת הפיגורים ובפריסת החוב. "חלק מהפניות הן של בני נוער המתקשים לשלם את הקנס שקיבלו בגין אי עטיית מסכה.
"אנו מאוד רגישים לנושא של חייבים צעירים ובהם חיילים בשירות צבאי, ופועלים רבות לסייע להם בהפחתת הפיגורים שנצברו ופריסה רחבה. כל זאת כדי למנוע מצבים שבהם החובות הללו תופחים ומקשים על החייבים הצעירים בעתיד. לשם כך נפתח ערוץ ייעודי באתר רשות האכיפה והגבייה והסיוע ניתן לצעירים במהירות. עד כה הסתייעו בערוץ הזה מאות חייבים צעירים. אני מזכיר לכולם שהפנייה לסיוע למרכז וההתחשבות שלנו איננה באה במקום חובת עטיית מסיכה ושמירה על ההנחיות".
