מגפת הקורונה התפרצה ברשות הפלסטינית מתוך מלון קטן וצנוע בעיירה הנוצרית בית ג'אלה שנמצאת בפאתי בית לחם. בבית המלון, אנג'ל שמו, לנה קבוצת תיירים מיוון שגם טיילה בעיר. כמה מהתיירים הגיעו לעיר כשהם נושאים את הנגיף ומשם החלה שרשרת ההדבקה ברשות הפלסטינית.
ההתפרצות עוררה בהלה גדולה. איש ברשות הפלסטינית לא הבין כיצד להתמודד עם נגיף שלא ידעו עליו באותם ימים כמעט דבר. מלון אנג'ל הפך בן לילה למלונית הקורונה הראשונה, עוד הרבה לפני שהקונספט אומץ בישראל.
12 צפייה בגלריה
שנת הקורונה הפלסטינית
שנת הקורונה הפלסטינית
שנת הקורונה הפלסטינית
(צילום: AFP)
12 צפייה בגלריה
כוחות ביטחון פלסטינים
כוחות ביטחון פלסטינים
מלונית הקורונה הראשונה. מלון אנג'ל בבית ג'אלה
(צילום: AFP)
בשבוע שעבר מלאה שנה לגילוי מקרי הקורונה הראשונים ברשות הפלסטינית. במהלך השנה הזאת התגברה הרשות על שני גלי תחלואה ובימים אלו היא מתמודדת עם הגל השלישי שהפך לגדול ולמאיים ביותר מבין השלושה.
הרבה דמיון בהתמודדות עם הקורונה יש בין הרשות הפלסטינית וישראל: בשתיהן הגל הראשון לווה במשמעת אדוקה של הציבור ובאכיפה נחושה של המגבלות, הגל השני לווה בהתרופפות המשמעת הציבורית ובאכיפה מתונה יותר, ואילו הגל השלישי התקבל באדישות ציבורית ואכיפה מינימלית עד להגעת גל התחלואה לשיא שהוביל להקשחה משמעותית של אכיפת המגבלות.
12 צפייה בגלריה
אינפו שנה לקורונה הפלסטינית
אינפו שנה לקורונה הפלסטינית
*הנתונים נכונים לתחילת השבוע
12 צפייה בגלריה
ילד פלסטיני עם מסכה נגד התפשטות הקורונה בעזה
ילד פלסטיני עם מסכה נגד התפשטות הקורונה בעזה
ללא מבצע חיסונים. אין אופק לסיום הקורונה בעזה
( צילום: EPA)

12 צפייה בגלריה
פתיחת שנת הלימודים בעזה
פתיחת שנת הלימודים בעזה
רגע לפני הגל השני. פתיחת שנת הלימודים ברצועה
(צילום: AFP)
השנה האחרונה הוכיחה שגל התחלואה הפלסטיני מגיע באיחור של 3-6 שבועות אחרי הגל הישראלי. כיום נמצאים הפלסטינים בשיאו של הגל השלישי כשהם חוצים את רף האלפיים מאומתים בכל יום. נראה כי הסיבה למקצב הקבוע של הגלים היא הכניסה הגדולה של ערביי ישראל לשטחי הרשות ומעבר העובדים הפלסטינים לישראל ולאזורי התעשייה ביהודה ושומרון. ישראל והרשות הפלסטינית אסרו כניסה של ערביי ישראל לשטח הפלסטיני אבל קשה מאוד לאכוף זאת בצורה הרמטית.
בניגוד לישראל, הפלסטינים חווים את הגל השלישי ללא מבצע חיסונים רחב היקף באופק. אחד הצעדים הראשונים שעשה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף כמיל אבו רוקון, עם חידוש התיאום עם הרשות הפלסטינית בחודש נובמבר, היה להעביר לרמאללה שני מסרים. האחד - שכדאי להם להיכנס במהירות למרוץ להשגת חיסונים בעצמם כי אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורם. השני - שהרשות הפלסטינית היא האחראית לתחלואה בעזה ולא רק בגדה המערבית.
המסר הופנם והפלסטינים החלו לפעול ביתר שאת להשיג לעצמם חיסונים. ההצלחה במבצע השגת החיסונים הייתה חלקית, יש מי שאפילו יגיד חלקית מאוד. ארגון הבריאות העולמי ישלח במהלך החודש הנוכחי 37,000 חיסונים כאשר שליש מהם מיועדים לרצועת עזה.
12 צפייה בגלריה
חיסון קורונה במחסום קלנדיה
חיסון קורונה במחסום קלנדיה
מעטים התחסנו
(צילום: AFP)
12 צפייה בגלריה
קריקטורה של הרשות הפלסטינית על חיסוני הקורונה
קריקטורה של הרשות הפלסטינית על חיסוני הקורונה
"הבא בתור: חוסיין א-שייח". בכירי ההנהגה הפלסטינים התחסנו לפני צוותי הרפואה
חברת אסטרהזניקה חתמה הסכם עם הרשות הפלסטינית לאספקת שני מיליון חיסונים. 400 אלף מהם אמורים להגיע בהדרגה עד לחודש יוני. מועד אספקה לשאר החיסונים אינו ידוע עדיין. רוסיה סיפקה 10,000 חיסוני ספוטניק, אבל לא ברור עדיין כמה חיסונים יתקבלו בהמשך ומתי. הרשות צפויה לקבל מסין 50,000 חיסונים מתוצרתה.
מעבר לכך ישראל הייתה הראשונה שהעבירה חיסונים לצוותי הרפואה הפלסטינים, 5,000 חיסונים מהמכסה שלה ועוד 200 חיסונים בימים הראשונים שבהם התקבלו חיסונים. אמנם מעולם לא התקבל לכך אישור רשמי, אבל עדויות מרמאללה מעלות שהראשונים לקבל את החיסון לא היו צוותי הרפואה אלא בכירי ההנהגה הפלסטינית ומקורביהם.
הטענות הללו לא זכו לתגובה פלסטינית רשמית אך הן עוררו ביקורת ציבורית קשה, בעיקר כאשר נאסר לחאם, מייסד אתר החדשות הפלסטיני הפופולרי "מען" ודמות שמקורבת להנהגה ברמאללה, העלה ברשתות החברתיות תמונה שלו מקבל חיסון. לחאם, ככל הידוע, לא מחזיק בתעודת איש צוות רפואי ברשות הפלסטינית. בתגובה הועלתה ברשתות קריקטורה בה הוא נראה מתחסן, ולידו שרת הבריאות הפלסטינית שקוראת לאדם הבא בתור - חוסיין א-שייח - אחד מראשי הנהגת הפת"ח.
12 צפייה בגלריה
התפשטות הקורונה בקרב הפלסטינים
התפשטות הקורונה בקרב הפלסטינים
חיטוי מקומות בתחילת המגפה. בית לחם
(צילום: AFP)
ישראל גם נרתמה השבוע למבצע החיסון של מאה אלף עובדים פלסטינים בשטחה ובאזורי התעשייה ביהודה ושומרון ובכך היא הפכה לגורם שהעביר את מספר החיסונים הגבוה ביותר לפלסטינים. יצוין כי הגישה הישראלית שמובילה יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, היא שמדובר בשטח אפידמיולוגי אחד ולכן חיסון מקסימלי בקרב האוכלוסייה הפלסטינית הוא גם אינטרס ישראלי.
גורם פלסטיני ברמאללה הודה בשיחה עם ynet כי מצבה של הרשות הפלסטינית בכל הנוגע לחיסון האוכלוסייה אינו טוב. לדבריו, גם שיקולים פוליטיים מכשילים את ניסיונות ההתנהלות. "ד"ר מאי אל-קיילה, שרת הבריאות הפלסטינית, וראש הממשלה מוחמד אשתייה משתדלים לעשות עבודה טובה אבל כל הזמן המנהיגים מלמעלה תוקעים להם מקלות בגלגלים", אמר הגורם. "יש מי שלא רוצה שההצלחה תהיה רשומה על שמם תחזק את התמיכה הציבורית בהם".
12 צפייה בגלריה
ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה ליד פצאל בקעת הירדן סיפוח
ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה ליד פצאל בקעת הירדן סיפוח
גורם פלסטיני ל-ynet: "תוקעים לו מקלות בגלגלים". אשתייה
(צילום: AP)
12 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
הפלסטינים פנו לישראל בבקשת סיוע
(צילום: AP)
12 צפייה בגלריה
חיסון פועלים פלסטינים על ידי ישראל
חיסון פועלים פלסטינים על ידי ישראל
פועל פלסטיני מתחסן
(צילום: AP)
מקור פלסטיני אחר סיפר כי בעקבות הכישלון לספק את כמות החיסונים הנדרשת לאוכלוסייה שמונה שני מיליון איש בגדה המערבית, ללא מזרח ירושלים, ושני מיליון נוספים ברצועת עזה, הרשות הפלסטינית פנתה לישראל שתנצל את הקשרים שיצרה עם חברות החיסונים כדי להאיץ את האפשרות לקיומו של משא ומתן בינה לבין אותן חברות לרכישת חיסונים. הגורם ציין גם הרשות הפלסטינית ביקשה מישראל סיוע לוגיסטי בטיפול בחיסונים בכל הנוגע לקירור ואחסנה שלהם.
בימים אלו כאמור הווריאנט הבריטי מכה בפלסטינים בעוצמה. למעשה הם נמצאים כיום במצב הגרוע ביותר מאז התפרצות הקורונה בגדה. בתי החולים נמצאים בתפוסה כמעט מלאה ושליש מכלל הצוותים הרפואיים שם מושבת בין אם בשל בידוד בשל חשיפה לחולים מאומתים ובין אם בגלל שנדבקו בעצמם. מצב זה מקרב את מערכת הבריאות הפלסטינית אל הקו האדום.
הרשות הפלסטינית הכריזה בימים האחרונים על מגבלות חדשות והכניסה לסגרים את מחוזות שכם, רמאללה, עוטף ירושלים וטול כרם. התקווה היא שתוצאות הסגרים יתבטאו בירידה בתחלואה החל מהשבוע הבא. אם בתוך שבועיים לא יהיה היפוך מגמה - הרי שהרשות הפלסטינית כבר תיכנס לסכנה של אובדן שליטה בנגיף. מצב כזה יחייב גם את ישראל לשקול קבלת החלטות לגבי סיוע חירום.