2 צפייה בגלריה
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
ארכיון. מצעד הגאווה בירושלים ב-2019
(צילום: EPA)
לפני 20 שנה נפגש עמי עובד בארגון שניהלתי וסיפר לי שהחליט לצאת מהארון. היות והיה מדובר בארגון דתי, הוא הניח שמשמעות ההודעה היא שהוא ייאלץ לעזוב את תפקידו. הרגעתי אותו שאיכות עבודתו טובה מאוד בעיניי ושאין שום סיבה שיעזוב בגלל נטייתו המינית. זמן קצר לאחר מכן פרסמנו באותו ארגון את המאמר הראשון העוסק בקבלת להט"בים בחברה הדתית.
חלפו עברו 20 שנה ודומה שניתן להביט בסיפוק על הדרך שעברה קהילת הלהטב"ק בדרך לקבלתה לחיק החברה הישראלית. אני מודע גם לקולות המנוגדים ולהקצנה ההומופובית בקהלים מסוימים, כולל בשוליים קולניים של החברה הדתית, וברור שנותרה עוד עבודה רבה, ועדיין ניתן לברך על הדרך שנעשתה וגם ללמוד ממנה לא מעט לטובת קידום קבוצות מודרות נוספות בחברה הישראלית.
קו פרשת מים היה מבחינתי הרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים ב-2015. זה כמובן לא היה זה פשע השנאה היחיד כלפי הקהילה, אבל אני מודה שאצלי הוא הוביל להחלטה למעורבות מוגברת לטובת הקהילה הגאה. היה לכך גם הקשר אישי, שכן אביה של שירה ז"ל, אורי, שירת איתי במילואים, ובשנה שלאחר הרצח החלטנו כמה קצינים וחיילים מהיחידה לצעוד עם אורי במצעד הגאווה הירושלמי.
העובדה שהרוצח של שירה בנקי היה אדם חרדי, שבא לרצוח בשם אותו אלוהים שאליו אני מתפלל שלוש פעמים ביום, גרמה לי למחויבות גדולה לפעול בחברה הדתית
גם העובדה שהרוצח של שירה בנקי היה אדם חרדי, שבא לרצוח בשם אותו אלוהים שאליו אני מתפלל שלוש פעמים ביום, גרמה לי למחויבות גדולה לפעול למען סובלנות וקבלת האחר בחברה הדתית בפרט ובחברה הישראלית בכלל. עבורי זו הייתה הפעם הראשונה שהשתתפתי במצעד הגאוה והמפגש עם הקהל שרובו ירושלמי, ובתוכו גם כמה תלמידים ותלמידות שלי לשעבר, היה חשוב ואפילו מרומם.
אף שכאמור הדרך עוד ארוכה, חלקים מהחברה הישראלית יכולים ללמוד מקהילת הלהט"ב שיעור בהשתלבות וקבלה בחברה הישראלית. השיעור כולל שני עקרונות חשובים:
ראשית – יש צורך בהתארגנות משמעותית ומקצועית של הקהילה ובתוכנית אסטרטגית של ארגוניה האזרחיים על מנת להגיע לכל חלקי הציבוריות הישראלית. הרצון המגובה בפעולה חכמה הוא תנאי בסיסי אך לא מספק.
משה קינלי, ראש מנהל החינוף לשעברמשה טור-פז
שנית – נדרשת החלטה של אנשים שאינם חלק מהקהילה לנקוט פעולות אקטיביות ולעיתים לא פופולריות על מנת לקדם את שילובה בכל היבטי החיים. כך מצאתי את עצמי מקשיב ומנסה לעזור לקבוצת לסביות דתיות שהרגישו שילדיהן מופלים לרעה בחינוך הדתי, ובהזדמנות אחרת במתן פתרון לעובד שלא חש בנוח בקבוצת ההנהלה שהוא ואני השתייכנו אליה. אין גבול למשימות ולרגישויות הנדרשות כאשר אדם השייך למיעוט מצטרף לחברת רוב, ותפקיד חברת הרוב הוא לקבלו בזרועות פתוחות.
המצב לא מושלם ומצעדי הגאווה כמו זה שיתקיים היום (ה') בירושלים עדיין נדרשים, אבל אני מקווה שאת המסע שעברה קהילת הלהט"ב לתוככי חלק גדול מהחברה הישראלית יעשו קהילות נוספות החשות מודרות ושקופות בשיח הציבורי הישראלי. בידינו הדבר.
  • הח"כ לשעבר משה (קינלי) טור-פז הוא מנכ"ל המועצה הציונית לישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com