יום העצמאות ה-73 פוגש את מדינת ישראל כמתאוששת ממגפת הקורונה. ההשפעות של נגיף זה, הדגישו בצורה ברורה את חלקיה החזקים של המדינה.
החוזק הראשון שראוי לציון הוא תמונת המאקרו של הכלכלה הישראלית – כלכלה מגוונת ואיתנה ברובה, עם תעשיית הייטק תחרותית מוטת ייצוא, גישה מיטבית של הממשלה לשווקים הפיננסיים, חשבונות חיצוניים חזקים ויתרונות שצומחים למדינה ממדיניות מוניטרית גמישה וממאגר עמוק יחסית של חיסכון מקומי. יסודות אלו, אפשרו את התכווצותו הקטנה של המשק ב-2.4% בלבד, טוב מרוב המדינות המתקדמות בעולם.
החוזק השני, הוא החוסן האזרחי. חוסן זה תורם להתמודדות מוצלחת של ישראל עם מצבי משבר לאומיים, בהם נחשפת האוכלוסייה לסיכונים ו/או למחסור. החוסן האזרחי בישראל נובע בעיקר מהערכים המוטבעים בחברה ומהיוזמות לפעולה של יחידים, קבוצות וקהילות השונות בחברה האזרחית לתת למענה למצוקות בשעת משבר. דווקא חוסר היררכיה והעדר בירוקרטיה עודפת ומקבעת, הם אלו שיוצרים את הגמישות ודיוק הפעולה מול צורכי החירום, ומבססים את יכולת התגובה המאפשרת משילוב הידיים של השלטון המקומי עם החברה האזרחית.
לעומת החוזקות הללו, הקורונה הדגישה גם את החולשות שלנו: אי-יציבות פוליטית, עוינות פנים-ממשלתית; ריכוזיות יתר, בעיקר של השלטון המרכזי מול השלטון המקומי; היעדר אמון בין דרג נבחר ודרג מקצועי; אי-שיתוף פעולה מספק בין משרדי הממשלה; מערכת חינוך ריכוזית ומסורבלת המתקשה לתכנן וליישם שינויים; מערכת לפיתוח והכשרת הון אנושי לעולם העבודה שאינה מפותחת ויעילה דיה; פערי תשתית עמוקים בתחבורה, בתקשורת ובדיור ועוד.
עיקר החולשות שלנו למעשה היו כאן הרבה קודם לקורונה וכלל לא קשורות למשבר. הנה מספר דוגמאות: נכון ל 2019 רק 35% מהשירותים הממשלתיים היו מקוונים, כאשר ממוצע OECD עמד על 71%; ישראל דורגה במקום ה 59 מהמדינות הנסקרות בנושא נטל הרגולציה הממשלתית הכבדה והמיותרת שלנו; היעילות ממשלתית שלנו שהוערכה טרם המשבר על ידי הבנק העולמי, כנדרשת לשיפור, ונמצאה נמוכה בכ-8% פחות מבריטניה ובכ-16% פחות מגרמניה; פריון העבודה נמוך ב-24% מהממוצע במדינות ה-OECD ואינו מצטמצם בעשורים האחרונים; מול קצב גידול האוכלוסייה הגבוה, קצב צמיחת תוצר לנפש נמוך לעומת המדינות המתקדמות 1.3% לעומת ממוצע של 2.2% במדינות ה OECD; ולבסוף - גרעון מבני המוערך בכ-5%.
מול כל אלו נדרשת מדיניות לאומית, אסטרטגית, ברורה וארוכת-טווח. אלא שזו אינה קיימת כבר שנים ארוכות.
עוד בשלבי ההקמה והמיסוד של המדינה, כך גם בעשורים הבאים אחריה, הובהרו היטב האתגרים העיקריים של המדינה, כאשר לאורך השנים מנהיגיה הפגינו יכולת מרשימה בהתמודדות עימם, תוך ניסוח מטרות וגיבוש תוכניות פעולה ברורות למימושן.
המנהיגים בדור המייסדים של המדינה ובראשם ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, הגדיר את מאמציה האסטרטגיים העיקריים של המדינה כ"חיזוק הביטחון, העלייה וההתיישבות". במבחן התוצאה - בשלושת יעדי העל האלו - עמדה ישראל היטב.
במשך העשורים הראשונים לקיומה, הציבה לעצמה ישראל יעדים נוספים ואף השיגה הישגים רבים כמו צמיחה כלכלית מהירה ויציבה מבוססת תעשייה בעלת יכולת ייצור וייצוא, השתלבות במרחב הגלובלי, ביסוס עליונות צבאית על שכנותיה לצד חתימה על הסכמים בינלאומיים ובראשם הסכמי שלום אזוריים אשר תרמו ליציבותה.
בעשורים האחרונים ישראל מיצבה עצמה בחזית החדשנות בעולם, הגיעה להישגים יוצאי דופן בתעשיית ההייטק, אשר נתמכו על ידי מדיניות ממשלתית ברורה בנושא זה, ובאמצעות כלכלה משגשגת העניקה לרוב תושביה רווחה כלכלית ויציבות תעסוקתית.
ביום העצמאות ה-73 למדינה שלנו, וכהמשך ישיר לתהליך בניין הארץ וביסוסה, אנו משוכנעים כי הגיע העת לגבש תוכנית לאומית, המשקפת אופק תפקודי רצוי וקונקרטי למדינת ישראל בחומש הקרוב. תוכנית כזו נדרשת לתת ביטוי ליעדים הנוגעים לפערים אשר פירטנו קודם, ונוגעים להעלאת הפריון במשק, להעלאת איכות השירותים הציבוריים תוך הקלה וטיוב הסביבה העסקית, להעלאת רמת החיים תוך צמיחה מכלילה ועוד.
ברם, בראייתנו, לא יהיה די בגיבושה של התוכנית, אלא יידרש לעגן אותה בחקיקה. אנו סבורים, שיש להביא לכדי חקיקת "חוק היעדים הלאומי". חוק זה יגדיר כ-10 יעדי-על ומדדים לאומיים בתחומי הכלכלה והחברה בישראל, יעודכן עם כינון ממשלה חדשה בישראל וישמש כחוק מסגרת, אשר יניח יסודות לחוק התקציב השנתי, יחדיו עם חוק ההסדרים, להחלטות ממשלה ולתוכניות העבודה במשרדי הממשלה הנוגעות למטרות ויעדים שהוגדרו במסגרתו.
ניסים כהןפרופ' ניסים כהן
רונן צור רון צור
עיגון יעדים לאומיים, הנוגעים לחיזוק אחריותה של הממשלה לתכנן מדיניות ציבורית אסטרטגית ולטווח-ארוך באמצעות חקיקה, ישרת מספר מטרות: (א) יצור מסגרת מדיניות כוללת עם אופק ברור אשר יאפשר סנכרון מאמצים ותעדוף בהקצאת משאבים למשרדי הממשלה השונים מול מטרות ויעדים משותפים. (ב) ישמש תשתית תכנונית לחוק התקציב המתקבל מדי שנה, תוך ביטוי לסדרי עדיפויות לאומיים ונורמות שיוטמעו בכל חוק תקציב בשנים הבאות. (ג) יאפשר פתרון לבעיות שונות הנובעות מן הצורך לתאם בין גורמים שונים האחראים ו/או נוגעים לקבלת החלטות בממשלה ומחוצה לה. (ד) הגדרת היעדים בחקיקה יבטיח שהחלטות הממשלה ואף חקיקה עתידית בנושאים שונים תעלה בקנה אחד עם מטרות אלו. (ה) יגביר את אמון הציבור תוך שקיפות בדבר תפיסתה של הממשלה ותוכניותיה העתידיות.
בשנת העצמאות ה-73, מתוך תקופה כה מורכבת וארוכה של אי ודאות, בשלה השעה לשרטט מסלול ברור לצמיחתה של ישראל ולפעול להגשמתה.
רון צור הוא מנכ"ל חברת הייעוץ קבוצת Sparks, יו"ר הועדה המייעצת של הפורום הישראלי למנהיגות. פרופ' ניסים (נסי כהן) הוא ראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה.