הישג דיפלומטי נוסף, שבועות ספורים אחרי ההסכם עם איחוד האמירויות: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע הערב (ו') כי בעקבות תיווך אמריקני סרביה התחייבה להעביר את השגרירות שלה לירושלים עד יולי 2021. בנוסף הודיע טראמפ כי ישראל וקוסובו החליטו לכונן ביניהן יחסים דיפלומטיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך וטען כי גם קוסובו תפתח שגרירות בירושלים - מדינה ראשונה בעלת רוב מוסלמי שתעשה כן, אם דבריו נכונים.
(צילום: רויטרס, AFP, EPA)
טראמפ מכריז הערב על ההסכם בין קוסובו לסרביה
(מתוך הטוויטר של הבית הלבן)

ההסכמים הללו, יודגש, נכללים במסגרת הסכם נרחב יותר שאליו הגיעו היום קוסובו וסרביה על כינון יחסים כלכליים ביניהן, אחרי יותר מעשור של מתיחות מאז קוסובו הכריזה על עצמאות ב-2008. טראמפ טען כי ההסכם בין שתי המדינות העוינות הוא "פריצת דרך משמעותית".
ההסכם בין קוסובו לסרביה, שבמסגרתו הן הסכימו כאמור גם לקדם את יחסיהן עם ישראל, הושג בתום יומיים של פגישות שקיימו אנשי ממשל טראמפ עם נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' וראש ממשלת קוסובו עבדוללה חוטי.
גורמים אמריקנים אמרו כי ההסכם לא כולל נרמול פוליטי של היחסים בין המדינות. לדברי הגורמים השיחות על הסכם שכזה הוקפאו לשנה אחת על מנת לאפשר את יישומו בשטח של ההסכם הכלכלי. "זה יום היסטורי", אמר טראמפ לצד שני המנהיגים בחדר הסגלגל.
נראה שההסכם הזה הוא עוד חלק מניסיונו של טראמפ להגיע להישגים במדיניות החוץ לקראת הבחירות לנשיאות ב-3 בנובמבר. רק לפני שלושה שבועות היה זה טראמפ שהכריז ראשון על ההסכם ההיסטורי המתגבש בין ישראל לאיחוד האמירויות, הסכם שהושג גם הוא בתיווך אמריקני. טקס החתימה על ההסכם הזה צפוי להתקיים לפני הבחירות בבית הלבן.
מחפש הישגים במדיניות החוץ לקראת הבחירות. טראמפ בחדר הסגלגל, הערבמחפש הישגים במדיניות החוץ לקראת הבחירות. טראמפ בחדר הסגלגל, הערב
מחפש הישגים במדיניות החוץ לקראת הבחירות. טראמפ בחדר הסגלגל, הערב
(צילום: רויטרס)
(צילום: AFP)
"עוד יום שאף אחד אחר לא חשב שהוא יהיה אפשרי!", צייץ טראמפ בטוויטר בעקבות ההסכם בין סרביה לקוסובו. "זה יום היסטורי", הוסיף הנשיא האמריקני בטקס שנערך בחדר הסגלגל בבית הלבן. "יום מאוד מאוד חשוב, אני גאה לבשר על הסכם היסטורי בין סרביה לקוסובו".
טראמפ הוסיף: "שתיהן הסכימו לכינון יחסים כלכליים, זה תנאי מאוד חשוב. הן עבדו על זה במשך שנים רבות, עשרות שנים למעשה. לאחר היסטוריה אלימה וטרגית ושנים של משא ומתן כושל, הממשל שלי הציע דרך חדשה לגישור הפילוג בכך שנתמקד בייצור עבודות ותשואה כלכלית. שתי המדינות הצליחו להגיע לפריצת דרך עצומה – משהו שאף אחד לא חשב שיהיה אפשרי, אני חושב שזה יעבוד כמו שצריך".
(צילום: AP)
(צילום: AP)
מיד לאחר הודעת טראמפ הערב פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעה משלו, ובה בירך על ההתפתחויות הדיפלומטיות. נתניהו מסר כי מדובר ב"הישג נוסף במאמצים להביא להרחבת יחסיה הדיפלומטיים של ישראל ולהכרה בירושלים כבירת ישראל".
נתניהו ציין כי טראמפ התקשר אליו במהלך פגישתו עם מנהיגי קוסובו וסרביה, ועדכן אותו על החלטתם "לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות".
טראמפ לא אמר זאת, אך לפי נתניהו גם קוסובו החליטה לפתוח שגרירות בישראל. "קוסובו תהיה המדינה הראשונה בעלת רוב מוסלמי שתפתח שגרירות בירושלים. כפי שאמרתי בימים האחרונים – מעגל השלום וההכרה בישראל מתרחב וצפויות להצטרף אליו מדינות נוספות", אמר נתניהו.
לדברי נתניהו, נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' הודיע כי עוד לפני שארצו תעביר את שגרירותה לירושלים עד יולי 2021, היא תפתח בה נציגות. "זוהי מדינה אירופית ראשונה שתפתח שגרירות בירושלים", ציין ראש הממשלה. "אני מודה לידידי נשיא סרביה ווצ'יץ' על ההחלטה להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את שגרירות מדינתו. אני מבקש להודות גם לידידי הנשיא טראמפ על תרומתו להישג זה. נמשיך במאמצים כדי שמדינות נוספות באירופה יעבירו את שגרירותיהן לירושלים".
ההכרה של ישראל בקוסובו, יצוין, היא הישג עבור פרישטינה ופחות עבור ירושלים. לדברי נתניהו, כינון היחסים בין המדינות התקבל לאחר התייעצויות שקיים ביממה האחרונה בעניין עם משרד החוץ, המל"ל וגורמים נוספים.
הקוסוברים השקיעו מאמצים רבים לשכנע את ישראל להכיר בהם. הם אף שלחו משלחות לירושלים ובחנו אפשרות להקים משרד עסקי בישראל. נשיא קוסובו האשים טאצ'י הצהיר לפני שנתיים בדיוק כי אם ישראל תכיר בקוסובו – ארצו תפתח שגרירות בירושלים.
קוסובו היא מדינה בת 1.9 מיליון תושבים שהכריזה על עצמאותה בשנת 2008, ו-113 מדינות מכירות בה אך היא אינה חברה באו"ם עקב וטו שהטילה רוסיה – בת בריתה של סרביה שמתנגדת לעצמאות קוסובו, שרוב תושביה הם מוסלמים. עוד מתנגדות לעצמאות קוסובו מדינות כמו סין, הודו וגם אש"ף.
ארה"ב והאיחוד האירופי שמכירים בעצמאות קוסובו מפצירים בשנים האחרונות בישראל להכיר בעצמאות קוסובו, אך ישראל התנגדה מכמה סיבות: חשש מקביעת תקדים שיהיו לו השלכות בנוגע לעצמאות הפלסטינים ורצון להימנע מעימות עם רוסיה.