"אנחנו מגיעים לדירה ריקה, עם מזרן מתנפח, אין לך אפילו מגבת. את מקבלת רשימת מקומות שתוכלי לקבל בהם תרומה - אלו חיים של אישה אחרי מקלט, לבד בעולם עם ילדים שהיא צריכה לפרנס ולהאכיל, ובכל זמן נתון היא מרגישה מאוימת".
הן עברו שבעת מדורי גיהינום, חיו בפחד ונמלטו מפני אלימות קשה. אחרי חודשים שבילו במקלט, הנשים נפגעות האלימות יוצאות לחיים עצמאיים ומאותו הרגע הן לגמרי לבד - בעיר חדשה, בדירה ריקה, בעוני מחפיר וללא חבר או בן משפחה שיפיגו את הבדידות התהומית. כל המכשולים האלה מבססים את הנתון המצמרר: כ-50 אחוז מהנשים יוצאות מהמקלטים וחוזרות לגבר האלים.
11 צפייה בגלריה
תיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכותתיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכות
"ידעתי שאקבל מכות, העיקר שיהיה לילד ולי מה לאכול"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
380 נשים יוצאות מדי שנה ממקלט נפגעות אלימות. אסור להן לחזור לעיר שבה חי בן הזוג האלים, אז עליהן לבנות חיים חדשים בעיר זרה בלי רשת ביטחון משפחתית וחברתית. במקביל, הן צריכות להתנהל בצורה עצמאית לחלוטין בכל המישורים, לפרנס ולגדל ילדים לבד. הסיוע מהמדינה חלקי ולא מספק, הבדידות מוחצת, ובמחצית מהמקרים הן נאלצות לשוב למקום שבו מחכה להן אלימות מסוכנת.
אפרת, אם לארבעה: "הם נשארים בבית ואנחנו נשארות בלי כלום. יצאתי ממקלט לדירה ריקה. ארבעה ימים שכבתי על הספה, הדבר היחיד שהיה שם"
"בעלי לשעבר היה בחור מקסים, יפה תואר, אינטליגנט, משפחה טובה, חלומה של כל אמא פולנייה", מספרת לירון, אמא לשלושה ילדים, במפגש התוכנית "בראש מורם" של ויצו, המלווה נשים יוצאות מקלט. "הייתה בינינו אהבה גדולה. עם הזמן הריבים התחילו להסלים לאלימות פיזית קשה. התנתקתי מהגוף שלי כשזה קרה. הייתי רגילה ללכת בקיץ עם צעיפים, לכסות סימנים כחולים עם מייק-אפ, הייתי אדישה לזה - לאלימות, להשפלות, לעונשים - עד שזה הגיע לילדים".
11 צפייה בגלריה
תיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכותתיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכות
"הייתה אדישה לאלימות, להשפלות - עד שזה הגיע לילדים"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
11 צפייה בגלריה
תיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכותתיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכות
תיעוד מיוחד ממקלט לנשים מוכות. מחציתן חוזרות לגבר האלים בגלל עוני
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ההחלטה לעזוב הגיעה רק כאשר הבינה כי "יש חשש ממשי לחיים של הילדים ושלי. הבנתי שאני יוצאת מהבית הזה רק בתכריכים".
לירון שהתה במקלט חצי שנה. "הייתי צריכה למלא תנאים מסוימים כדי לצאת: לעבור לעיר רחוקה, כפתור מצוקה בבית, נכנסתי לרשימת נשים בסכנה של המשטרה, אסור שאף אחד מהעבר שלי יידע איפה אני גרה. אין לך יותר חשבון בנק, אין לך שום דבר שאפשר לזהות אותך על פיו. עיר אחרת שבה אף אחד לא יודע מי אני", סיפרה.
ההתחלה כמעט הכריעה אותה סופית: "אחרי שנים של זוגיות שבה שמעת שאת אפס, שום דבר, מכוערת, טיפשה - את מתחילה להאמין בזה. אלו התחושות שאת יוצאת איתן מהמקלט ומשם את צריכה לבנות את עצמך מחדש".
11 צפייה בגלריה
תיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכותתיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכות
"ההחלטה לעזוב הגיעה רק כאשר הבנתי שיש חשש ממשי לחיים של ילדיי ושלי"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
11 צפייה בגלריה
תיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכותתיעוד מיוחד: יום במקלט לנשים מוכות
"זה גיהינום, ועדיין בחרתי פעמיים לחזור אליו כי פחדתי"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
תמר, אמא לילד קטן, מכירה היטב את המציאות שמתארת לירון. פעמיים ברחה למקלט - וחזרה לבן זוגה האלים "בידיעה שיהיה חודש רגוע ואז אני אקבל מכות. העיקר שיהיה לי ולילד מה לאכול", היא מספרת. "הוא היה מרביץ לי ומרים עליי סכין בזמן שאני מחזיקה את התינוק. אם הוא דיבר אליי ולא שמעתי, הוא היה מושך אותי בשיער וגורר אותי בכל המדרגות בבית. הוא היה לוקח אולר בלילה ומעיר אותי אם אין מה לאכול. זה גיהינום, ועדיין בחרתי פעמיים לחזור אליו כי פחדתי".
"היציאה מהמקלט מרגישה כאילו שפכו עלייך דלי של מים קפואים. אנחנו צריכות לברוח והם ממשיכים לחיות", אומרת אפרת, אמא לארבעה ילדים. "הם נשארים בבית שלהם ואנחנו נשארות בלי כלום: קריירה, משפחה, חברים. יצאתי ממקלט לדירה ריקה, אחרי ארבעה ימים מצאו אותי מתנדבות של ויצו לבד, אפילו בלי מים חמים לקפה. ארבעה ימים שכבתי על ספה, כל מה שהיה שם".
"האחריות של המדינה כלפי הנשים נפגעות האלימות לא מסתיימת עם יציאתן מהמקלט", מסבירה אורה כורזים, יו"ר ויצו ישראל, "המדינה צריכה לבנות תוכניות ליווי, הגנה ושיקום כדי למנוע חזרתן לאלימות. הסיוע שניתן כיום חיוני אך חלקי ביחס לצרכים הקיומיים שלהן".
11 צפייה בגלריה
שינוי שמות הרחובות בירושליםשינוי שמות הרחובות בירושלים
שינוי שמות הרחובות בירושלים
(צילום: פעילות לוט"ם)
11 צפייה בגלריה
שינוי שמות הרחובות בירושליםשינוי שמות הרחובות בירושלים
(צילום: פעילות לוט"ם)
11 צפייה בגלריה
בלונים נתלו על רכבים בקריית אונובלונים נתלו על רכבים בקריית אונו
בלונים אדומים בקריית אונו
(צילום: עיריית קריית אונו)
לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים, הגיעו הלילה פעילות לוט"ם, ושינו את שמותיהם של עשרות רחובות ראשיים בירושלים לשמותיהן של 20 הנשים שנרצחו על רקע מגדרי בשנה האחרונה. "אנחנו לוקחות את המרחב הציבורי בחזרה וקוראות לנבחרי הציבור להתעורר ולהעביר בדחיפות את התקציבים שאושרו כבר ב-2017 לטיפול בנושא. הדם של 20 הנרצחות על הידיים שלהם", אמרו.
בקריית אונו נתלו בלונים אדומים על אלפי מכוניות ברחובות העיר, בעזרת עשרות מתנדבים, כשלצדם הכיתוב "די לאלימות נגד נשים". ראש העיר ישראל גל אמר: "חייבים לשים סוף לרצח נשים. נמשיך לפעול בנחישות להגברת המודעות של כלל החברה לתופעה הנוראית, נמשיך לפתח תכניות חינוך לשוויון מגיל צעיר ונמשיך לקרוא לממשלה להגברת האכיפה, הענישה והשיקום".

5 דברים שצריכים לשנות באופן הטיפול באלימות במשפחה

20 נשים נרצחו השנה בידי בני משפחתן, ועד ספטמבר 2020 הספיקו להיכנס 518 נפגעות למקלטים לנשים מוכות. במקביל, דו"ח מדד האלימות במשפחה של ויצו חושף עלייה של 300% בפניות לגורמי סיוע בתקופת הקורונה. אלה הצעדים שהמדינה צריכה לתקן בטיפול בנשים נפגעות אלימות:
11 צפייה בגלריה
נשים שנרצחו בשנת 2020נשים שנרצחו בשנת 2020
20 נשים נרצחו ב-2020
הן ברחו למקלט כדי להציל את עצמן ואת ילדיהן, אבל אחרי היציאה הקשיים רק מתחילים: הבדידות והעוני מביאים כ-50% מהן לשוב לגבר שסיכן את חייהן. "ידעתי שאקבל מכות, העיקר שיהיה לילד ולי מה לאכול", הן אומרות. וגם: הדברים שצריך לשנות באופן הטיפול, ופעולות המחאה לרגל יום המאבק באלימות כלפי נשים. חוק שיקום לגברים אלימים כיום גברים אלימים רשאים להחליט בעצמם האם להשתתף בתוכניות טיפוליות ושיקומיות. רק לעתים מתנה בית המשפט את שחרורו או את חומרת ענישתו של גבר מכה בהשתתפות בתוכנית שיקומית, למרות שאנשי מקצוע בתחום מסבירים כי קשה לצאת ממעגל האלימות בלי לקבל עזרה מגורם חיצוני וסל שיקום. יש להפעיל חקיקה שתחייב גברים אלימים להשתתף בתוכנית שיקומית במקביל להליך הפלילי טרם החזרתם הביתה.
2. חלופות למקלטים לנשים מוכות נשים רבות מעידות כי הן מעדיפות שלא להיכנס למקלטים גם במצב בו הן חשות שנשקפת סכנה לחייהן. על אף ההגנה שמספקים המקלטים, הכניסה אליהם דורשת מהנשים לקטוע את כל מהלך חייהן - עזיבת מקום עבודתן, עקירת ילדיהן ממסגרות החינוך וניתוק מבני משפחתן וחבריהן. יש להקים מסגרות חוץ-ביתיות וטיפוליות לגברים אלימים שיאפשרו לנשים להמשיך בשגרת חייהן בזמן שהגבר הוא זה שמורחק מהבית לטובת הטיפול.
11 צפייה בגלריה
אשה מכסה את הפנים בידיים, גבר עם אגרוף קפוץ לידה עומד להכותה אשה מכסה את הפנים בידיים, גבר עם אגרוף קפוץ לידה עומד להכותה
להפעיל חקיקה שתחייב גברים אלימים לעבור שיקום. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
11 צפייה בגלריה
אילוס תאונה ירי ניידת משטרה לילה אילוס תאונה ירי ניידת משטרה לילה
אחת מתוך שלוש נשים התלוננה קודם במשטרה. ארכיון
(צילום: יאיר שגיא)
3. הרתעה וענישה הרוב המכריע של אסירי אלימות במשפחה מרצים עונש של פחות משנה ומשתחררים ללא מעקב או שיקום. יש לקדם ענישה כבדה יותר עבור עבירות אלימות במשפחה, ובמקביל לשלב פעולות להגנת נפגעות העבירה, כמו קידום חוק האיזוק האלקטרוני להבטחת ביטחונן וגם עדכונן מראש בנוגע לשחרור הפוגע.
4. טיפול משטרתי אחת מתוך שלוש נשים שנרצחו התלוננה קודם לרצח במשטרה. רצוי לשלב בעבודת המשטרה גורמי מקצוע נוספים שבאפשרותם לאבחן מסוכנות כדי לקבל תמונת מצב מדויקת ככל הניתן על רמת המסוכנות והרחבת מערך העובדים הסוציאליים בתחנות המשטרה השונות.
5. סינכרון בין הרשויות חוסר הסינכרון שנובע מחסמים בהעברת מידע בין הרשויות השונות שמטפלות באלימות במשפחה - ביניהן משרדי הממשלה, המשטרה והרשויות המקומיות - עלול לעלות בחיי אדם. המחסום נובע בעיקר בגלל החוק לשמירת הפרטיות. יש לקדם מערכת שתחזק את הממשק בין הגורמים השונים, ובמקביל תדאג לתקציבים ולמענים בתחומי החינוך, המניעה, הטיפול והאכיפה.
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
יעל פרידסון ואיתי בלומנטל השתתפו בהכנת הכתבה